אדריכל ופרופ' יפני: "הארכיטקטורה דומה בכל מקום"

שאלת שימור המסורת והתרבות מול פיתוח מודרני ובנייה עדכנית מעסיקה לא רק את המתכננים בארץ. לדברי האדריכל היפני, פרופ' Koichi Yasuda, ביפן יש כיום מחלוקת גדולה בשאלה איזו גישה צריכה להוביל: בנייה גבוהה חדשה, שמושפעת יותר מהמערב תוך הריסת הישן, או שימור של הבנייה המסורתית. בכלל, עד כמה ניתן לבנות את החדש לצד הישן, כשמדובר בהקשר שונה לגמרי.

האדריכל יאסודה, שפועל מהעיר טוקיו, התארח באחרונה בכנס אדריכלות ועיצוב Tokyo Talking, שארגנו מגזין "בית ונוי" ואגודת אדריכלי הפנים בישראל. במהלך שנות עבודתו תכנן יאסודה מבנים שונים - מוזיאונים, מגורים, בתי חולים, אקווריום ימי ועוד. במקביל הוא משמש כפרופסור במחלקה לאדריכלות במכון הטכנולוגיה של טוקיו.

גלובס: האדריכלות היפנית, יחד עם עוד גישות אסייתיות, חדרה במידה מסוימת לתפיסות המערביות המודרניות. האם קרה גם תהליך הפוך?

יאסודה: "יש השפעה מערבית ביפן, אך עדיין קיימת השפעה של מסורות עתיקות - בעיקר סין העתיקה והודו העתיקה. פיתחנו את התרבות המיוחדת לנו, וגם נפתחנו עם השנים לתרבות המערבית. זה לקח כ-100 שנים עד שנוצר איזשהו שילוב של הדברים, עירבוב. היום יש לנו הרבה מידע והשפעות מהעולם - גם מאירופה. התקשורת והגלובליזציה עושים את שלהם, ואנו מושפעים מהרבה תרבויות. היום יותר קל להגיע לכל מקום בעולם. אתמול למשל ביקרנו בקיסריה, והתרשמנו מאוד. צריך לציין שמעבר לתרבויות השונות, הארכיטקטורה היא אותו דבר בכל מקום".

* מרבית שטחה של יפן מיוער והררי, מה שמגביל את אפשרויות הבנייה והופך אותה לצפופה. כיצד מתמודדים ביפן עם הצורך לבנות בצפיפות ולשמר את הסביבה, תוך רגישות סיסמולוגית?

"ראשית, יש באמת מחלוקת רצינית ביפן של עד כמה להרוס ולבנות על חשבון הבנייה הישנה והמסורתית, או לבנות זה בצד זה, מול רצון לשמור על המסורת. כל פרויקט שאנו עובדים עליו עובר מעין 'סיעור מוחות' עם כל אנשי המקצוע בעניינים הללו. הכלכלה מתפתחת, וגם ביפן צפיפות העיר גדלה מאוד. בעבר רוב הבנייה היתה מאוד נמוכה, והכל מוקף בטבע. כיום רואים המון מגדלים, בנייה מאסיבית וגבוהה, ויש ניסיון לשלב מודרניות בעיצוב, יחד עם כל אותם אתגרים. אני יכול לתת כדוגמה את מוזיאון פולה לאמנות, שתכננתי באזור המוגדר כפארק לאומי. בפרויקט זה, עליו עבדתי 10 שנים, אני מציע גישה אלטרנטיבית באדריכלות. מבנה הבניין ייחודי מאחר שמדובר הן על שמורת טבע והן על אזור בעל רגישות סייסמית גבוהה. היינו חייבים גם לדאוג לנושא של טכנולוגיות חימום ותאורה בסביבה טבעית. התמודדנו עם שאלות רבות, כגון כיצד לבנות מבנה מאסיבי שלא יבלוט או יפגע יותר מידי בטבע הירוק שסביבו; הגבלת גובה ובנייה של חלקים מהפרויקט מתחת לפני הקרקע; האיסור החוקי ביפן לבנות בניין מעגלי בתוך אזור של טבע ועוד. ביפן יש סכנה של רעידות אדמה, ולכן אנו חייבים לחזק בניינים קיימים ויש אמצעים שונים לעשות זאת. הבעיה שיש אנשים שיש להם רושם שלילי מאותם אמצעים לחיזוק, שלא תמיד נראים אסטטיים".

* ההתחשבות בסביבה היא גורם קריטי בעבודתך?

"מה שמנחה אותי בעיצוביי הוא אדריכלות שמשתלבת בסביבה, יחד עם עיצוב חדש וטכנולוגיה חדישה. האינטגרציה בין כל אלה זה העיצוב שלי. ההבעה בזמן העיצוב צריכה להיות מינימלית. דבר שבא לידי ביטוי בפרויקטים שלי זה הצורה היפנית המסורתית, שמשתלבת יחד עם הטכנולוגיות העכשוויות וחומרים עדכניים. אדריכלות נוצרת תחת אילוצים רבים, אך אדריכלות יצירתית שמשתחררת מסטראוטיפים מאפשרת ליצור גמישות ומשמעות. בנוסף, התוצר האדריכלי חייב להיות כזה שתרומתו לעיר מוכחת, והתייחסותו בכבוד לסביבה מתבטאת בעבודותיו".