המזימה: גזילת קרקעות ציבור

'אנשי צללים' מאתרים מגרשים ציבוריים שטרם פותחו ע"י הרשויות, מאתרים את הבעלים המקורי של הקרקע ומגישים תביעה להשבתה

"מנהג חדש בא למדינה" - בעלים פרטיים וחברות קבלניות תובעים חזרה קרקעות שהועברו מידיהם לידי הציבור לפני שנים רבות, ועד כה לא נעשה בהן כל שימוש. מדובר בעיקר בקרקעות הממוקמות באזורים הנחשקים ביותר במרכז הארץ, אשר שוויין מגיע למיליונים רבים, והן מהוות עתודה לפיתוח מוסדות ציבור ושירותים נוספים לטובת הציבור.

מאחורי תביעות אלה עומדות חברות קבלניות מבוססות, ידועות ומוכרות, ויזמים, בינהם גם חברות ש"הוחיו" או הוקמו לצורך זה בלבד. מה שמטריד במיוחד הינו שכנוע בעלי הקרקעות, חלקם הגדול קשישים, על-ידי אנשי הנדל"ן, בתואנה שאם עד כה לא נעשה שימוש בקרקע הם אמורים, לכאורה, לקבלה בחזרה.

בימים אלו נדונות במחוזי ובעליון למעלה מ-10 תביעות נגד עיריות שונות לגבי השבת קרקעות, בשטח כולל של 21 דונם, אשר שוויין יותר מ-1.5 מיליון שקל לדונם קרקע. המטרה ברורה: העשרת קופות החברות הקבלניות.

וזו השיטה: בשלב ראשון מאתרים "אנשי הצללים" מגרשים ציבוריים בשטח של 2 דונם ויותר, שטרם פותחו ע"י הרשויות ומצויים באזורים אטרקטיביים. בשלב השני מאותרים הבעלים המקורי של הקרקע. בשלב השלישי - מוגשת תביעה נגד הרשות להשבת הקרקע לבעלות המקורית. אם שלב זה יצלח, ידרשו הבעלים את שינוי ייעוד הקרקע למגורים ואחר כך הדרך לשיווק פרויקט ולרווח נאה קצרה.

התוצאה קשה מאוד מבחינה ציבורית: שטחי ציבור רבים שהרשויות ייעדו לשטחים ירוקים, חניה, מבני ציבור ועוד, יועברו לידיים פרטיות לצורך עשיית עושר. קהילה מאופן טבעה הינה דינמית וצרכיה משתנים עם השנים. ריקון הרזרבות הציבוריות משמעותו הגדלת צפיפות הבנייה, וצמצום האפשרות לענות לאותם צרכים.

טענתם המרכזית של בעלי הקרקעות היא פגיעה מהותית בזכות הקניין שלהם, אשר הוכרה זה מכבר כזכות יסוד. לטענתם הקרקעות הופקעו מהם, בניגוד לרצונם, בהליך בלתי ראוי ופוגעני. לפיכך, אם הרשות לא ניצלה את הקרקעות לאורך השנים, זכותם לקבלן חזרה באופן מיידי.

אותם בעלים מסתירים את העובדה כי הקרקע לא הופקעה מהם כלל, אלא הועברה על ידם לציבור בהסכמה מלאה, לפי חוק, כדי לאפשר תכנון שכונה חדשה הכוללת זכויות בנייה מוגדלות בצד שטחי ציבור. מרכיבים אלו הקלו על שיווק השכונה החדשה, ואחרי שנים אין לבעלי הקרקע/ליזם כל אינטרס ועניין בצרכי הדיירים שרכשו ממנו את בתיהם או בטובתה של השכונה. זה השלב שבו הם יחזרו וידרשו את השבת המגרשים לידיהם, מגרשים שבעבר - כשזה התאים להם - הם מסרו ברצון ובהבנה. והכל - על חשבון הציבור.

הרשויות המקומיות עושות כמיטב יכולתן להדוף תופעה זו ולמנוע ריקונן מקרקעות ציבוריות. מבחינה זו הרשויות הן נאמן הציבור בהווה ובעתיד, וככאלו חובתן לדאוג לו ולמנוע גזילה של קרקע ציבורית לידיים פרטיות, ובתי המשפט עומדים לצידן. כך, בחודשים האחרונים התקבלו מספר פסקי דין שדחו תביעות השבה אלה לאחר שהשופטים שוכנעו כי הקרקע כלל לא הופקעה מהבעלים, אלא הועברה על ידו לרשויות ברצון ולעיתים גם בתמורה להשבחת שאר השטח, באופן שבעליו יוצאו ברווח ניכר. עוד הוכח בבתי המשפט, כי טובת הציבור מחייבת את הרשויות לשמור רזרבות קרקעיות לצרכי הקהילה המשתנים למען איכות חיי כלל התושבים שתחת שטח שיפוטן.

הכותבת שותפה במשרד הררי טויסטר ושות', מומחה בדיני רשויות מקומיות.