נדחתה בקשת יצחק תשובה לסלק את תביעת צבי שיינזינגר לתשלום בונוס

שיינזינגר טען כי חברת נכסי ד.מ.ר, שהנתבע גיל אגמון הוא מנהלה ותשובה הוא בעל עניין בה, שכרו את שירותיו לקידום פרויקט של תכנון והקמת מרכז לוגיסטי בצריפין. בין היתר, לדבריו, סוכם כי בנוסף על השכר הרגיל ישולם לו בונוס בשיעור של 1% משווי תקציב הפרויקט. ואולם, לדבריו החברה הפרה את את ההסכם וסירבה לשלם לו את הבונוס.

עוד הוא טען כי החברה ואגמון פעלו בדרך שגרמה למשטרה לעצור ולחקור אותו בחשד למעורבות בעבירה של מתן שוחד ליו"ר ועדת לודים לתכנון ולבנייה לשם קידום הפרויקט, וכי נגרמו לו נזקים בעקבות החקירה והמעצר.

שיינזינגר גם טען כי הוא התקשר לטלפון הסלולרי של תשובה והלה הבטיח לו כי הוא ידאג להסדיר את העניין, כך שישולמו שכרו ונזקיו. ואולם, לטענתו, תשובה הפר את התחייבותו כלפיו.

בבקשה לסילוק התביעה על הסף טען תשובה, כי מכוח שיחת הטלפון לא נוצרה מערכת יחסים משפטית מחייבת, ולכן אין כל יסוד לתביעה כנגדו. לדבריו, הוא הבהיר לשיינזינגר כי הוא אינו נושא משרה ובעל מניות בחברת נכסי ד.מ.ר, וכי הוא אינו בעל מניות בחברת דלק מערכות רכב, שהיא בעלת המניות היחידה בחברה.

מחלוקת עובדתית

השופט אבי זמיר ציין כי הוא מסכים לחלוטין עם תשובה בכך שעילת התביעה אינה ברורה, ובעיקר לא ברור מהי טיבה של ההתחייבות במסגרת שיחת הטלפון.

השופט גם ציין כי סיכויי התביעה כנגד תשובה אינם גבוהים. זאת, כיוון שקיימת מחלוקת עובדתית בנוגע לדברים שמסר תשובה לתובע בנוגע למעורבותו במסגרת העסקית של חברת נכסי ד.מ.ר ועצם "ערבותו" לחיוביה. "מחלוקת זו מקשה על הסקתן של מסקנות עובדתיות עתידיות", נקבע.

עוד ציין השופט כי קיים ספק אם קיימות ראיות ממשיות להוכחת עמדתו העובדתית של התובע, וספק גם אם הדברים שנטען כי נאמרו על-ידי תשובה מגבשים התחייבות ממשית כלפיו.

ואולם, השופט קבע כי באותה מידה לא ניתן לקבוע היפוכו של דבר, ולכן אין הצדקה לסילוק התביעה על הסף. "בנסיבות בהן קיימת אפשרות, גם אם קלושה, כי בסופו של דבר יוכיח התובע את עמדתו לאחר הצגת ראיות מתאימות, הרי שאין מקום למחיקת התביעה על הסף", קבע. (ת.א. 1390/07).