יש גם כחול לבן

נסים קריספיל, אנתרופולוג המתמחה בצמחי מרפא ופולקולור בדואי, נכח במהלך מחקר שערך בטקס גירוש שדים שכזה: "המטופל יושב במרכז מעגל. השיח' המקומי שורף את השבר הלבן ועושה בו שימוש כקטורת. על-פי האמונה ריחו מגרש שדים. הטקס מלווה בנגינה על תוף ענק ומצלתיים, בזמן שהשיח' מאיים על השד כדי שיצא. כששומעים מתוך גופו של המטופל קול זה הסימן שהשיח' הצליח. המטופל הרבה פעמים מתעלף, וזקוק אחרי הטיפול למנוחה ארוכה".

השבר הלבן מתואר במגדירי צמחים כבעל חומרים נרקוטיים, אולם קריספיל אומר כי הבדואים אינם עושים בו שימוש שכזה.

אחד השימושים של השבר הלבן הוא כגלולת הפלות. כאשר אמה של נערה בדואית חושדת שבתה בהיריון, היא מבשלת את הגרגרים של השבר הלבן, ומגישה את המים המרים לבתה. אלה גורמים להפלה. שימוש אחר שנעשה בצמח הוא לכאבי שיניים, אך שימושו העיקרי הוא כאמור, לגירוש שדים. "במרכז אפריקה אין בית שאין בו מחרוזת של שבר לבן המשמשת כמזוזה וכמגרשת שדים ורוחות", מספר קריספיל, ומוסיף שגם הוא התאבזר באחת לביתו.

שילובם של גרגירי השבר הלבן עם צמח המכיל חומר פסיכואקטיבי הזהה לצמח השקרונה מוביל להשפעה דומה לזו של האיאווסקה. בספר "אנלוגיות של איאווסקה" מפורטים גם צמחים אלה, הגדלים בנגב. קריספיל מספר שהוא מקבל מכתבים מצעירים המחפשים, "להשתעשע עם צמחים", ומתעניינים בין היתר גם ברקיחת משקה איאווסקה כחול-לבן.