ניצן הורוביץ מחפש את המחר

קשה לי לזכור מתי התרגשתי כך מסדרה תיעודית, לא כל שכן מתי השכלתי מצפייה בטלוויזיה

התוכנית הראשונה לפתוח את הפריים-טיים בעידן הפוסט-יורו היא מסעו המצולם של ניצן הורביץ על פני הגלובוס, בניסיון לשרטט לצופים את מפת העתיד הקרוב. מבחינת ערוץ 10 מדובר בחיפוש המטבע מתחת לפנס, שכן הורביץ הוא מעמודי התווך של מחלקת האקטואליה החזקה של הערוץ. אבל מבחינת הצופים, מדובר בהנאה צרופה. קשה לי לזכור מתי התרגשתי כך מסדרה תיעודית, לא כל שכן מתי השכלתי מצפייה בטלוויזיה.

אם הפרק הראשון (שעסק בסין) היה נגוע במה שנראה כהתלהבות-יתר מהענק המתעורר, הרי שהפרק הסמי-רוחני על הודו, היה מצוין, והפרק על הגיל השלישי, שזיגזג בין סיאטל וברזיל, היה אולי 50 הדקות המאלפות ביותר שנצפו על מסכינו לאחרונה. ככל שהולכת ומתקדמת הסדרה, כן מתחדדת האמירה המוסרית (או לפחות הלבטים) של הורביץ, ואין כמו פרק על אפריקה והמהגרים-נמלטים ממנה, כדי לחדד את הדילמות המוסריות שנוגעות ליחסינו (כחלק ממדינות המערב השבעות) להגירה ולמהגרים. אל תחמיצו. גם מפני שמדובר בסדרת התעודה הטובה ביותר של השנה - וגם מפני שמרבית התוכניות החדשות של הערוץ, ייקחו אותנו שוב לכיוון שעשועוני הריאליטי. *

עכשיו או לעולם לא

לפני כמה ימים התארחתי באולפן "לונדון וקירשנבאום", כדי לדבר מעט על היורו המסתיים. את לונדון החליף באותו הערב רביב דרוקר. האייטם שקדם לשיחה על היורו, עסק בחוק שיחייב, בין היתר, מעסיקים בינוניים וגדולים להעמיד לרשות רוכבי האופניים שבין עובדיהם, מתחם שכולל מקלחות ומלתחות. דרוקר גרס שהחוק לא יקוים: "אפילו כאן, בערוץ 10, וזה עוד מקום עבודה אמיד".

ייתכן שבהנהלת הערוץ צפה מישהו בשידור ומרט את שערות ראשו: ערוץ 10? אמיד? והרי עד כה המוטו של הערוץ היה "אשר(א)י, יתום אני". מכל מקום, אחרי שנים לא קלות, הגיע הערוץ לרגע האמת שלו. מחלקת האקטואליה שלו זכתה כבר לכל מחמאה אפשרית - ועכשיו נותר לו להוכיח שלא על המיקי ויעקב, לא על הלונדון וקירשנבאום, לא על השלח ודרוקר, ואפילו לא על הגיא זוהר לבדו - יחיה הערוץ. את הרייטינג הנאה שהניבו שידורי היורו מוכרחים בערוץ 10 לתרגם מיד למספרים, שיוכיחו שגם בשגרה יש לו מה להציע, כלומר מחוץ לאקטואליה וספורט. *

שובו של השליין

הלילה ישוב אלינו ליאור שליין בתוכנית האירוח היומית שלו. לכאורה הייתי אמור עכשיו להתרגש: טוק-שואו יומי שמופקד בידי מנחה אינטליגנטי. אלא שרבים יתקשו לקבל את שובו של השליין ביותר מפיהוק מחויך. כן, הוא שנון, כן הוא חביב, כן הוא נטול מניירות ופוזות ואפילו מצליח לפעמים להצחיק, אבל אחת הסיבות שאין כאן יותר מדי תוכניות אירוח, קשורה לעובדה שאין כאן באמת את מי לארח.

לא מוגזם להניח שגם העונה ייאלץ שליין לארח את כוכבי שעשועוני הריאליטי החדשים. את יתר הזמן הוא יבזבז על מרואיינים שכולנו כבר מכירים. הראשונה היא יעל בר-זוהר. מעניין אם ירהיב עוז לשאול אותה על הקשר לכאורה בין דמותה ב"חשופים" לזו של מיקי חיימוביץ'. *