פצצת אנרגיה, אבל יעילה

בחלל הזה עולה כוחו של תחום שמרכז כסף רב: יעילות אנרגטית. הכוונה היא לטכנולוגיות שמייעלות את צריכת החשמל וניהולה, דואגות לאחסון אנרגיה ולרכיבים חסכוניים בתהליך. ברבעון הרביעי של 2007, תפס תחום היעילות האנרגטית בארה"ב את המקום השני בהשקעות הון סיכון בקלינטק, שהסתכמו ב-45 מיליון דולר (ב-6 עסקאות). לשם השוואה, במקום השלישי בהשקעות ההון סיכון נמצא תחום האנרגיה הסולארית עם 21 מיליון דולר ב-4 עסקאות.

החברות המתעסקות ביעילות אנרגטית אינן מנסות לשנות את מקורות האנרגיה, אלא לייעל את השימוש בהם, כך שייעשה פחות שימוש במקורות המזהמים וייוצרו פחות פליטות של גזי חממה וגזים מזהמים לאוויר. כשהעסק עובד באופן מוצלח במיוחד, אפשר לייתר אפילו את הצורך בהקמת חלק מהתחנות לאנרגיית רוח ושמש.

פוטנציאל לא ממומש

בישראל פועלות כמה חברות עם טכנולוגיות בתחום - חלקן ותיקות וידועות, וחלקן סטארט-אפים בשלבים מוקדמים.

בין הוותיקות ניתן למצוא את אלספק, שהוקמה ב-1988 ופרצה לתודעה הציבורית כשהונפקה בבורסה של תל-אביב ב-2004. תחום הפעילות המסורתי של החברה הוא פיתוח ושיווק פתרונות לבעיות של כופל הספק ואיכות החשמל. החברה תופרת חליפת פתרונות למפעלים או מגזרים בתעשייה על-פי דרישה ושווי השוק שלה הוא 18.6 מיליון דולר.

בעיית כופל ההספק נוצרת כאשר החברה משלמת עבור צריכת החשמל הריאלית שלה ובנוסף גם מזמינה זרם חשמל מיותר. במילים אחרות: חלק מהזרם שעובר ברשת הוא חשמל מבוזבז שהחברות משלמות עליו קנסות לחברת החשמל. הפתרון שמספקת המערכת של אלספק הוא קיזוז האנרגיה המיותרת, כך שלא ייווצר בזבוז של חשמל במפעלים.

הדור החדש של מוצרי אלספק, ה-G4, עוסק במדידות חשמל של כול הפרמטרים ברשת: מתחים, זרמים, הספקים ותדרים. כתוצאה מכך, ניתן לבצע ניתוח מעמיק וכולל של רשת החשמל, לאתר בוודאות את מקורות הבעיה ואף לחזות אירועי חשמל ולבצע תחזוקה מונעת לפני שהם גורמים נזק. בצורה כזאת ניתן להקטין את עלויות החשמל ועלויות האחזקה הכוללות, תוך שיפור איכות החשמל.

אפילו מתחרותיה חולקות שבחים לטכנולוגיה שלה, אבל מסיבה כלשהי, ייתכן שניהולית, החברה איננה מתרוממת - למרות שהתעשייה זקוקה לפתרונות שלה. הדו"חות שלה מסבים למשקיעים שלה עוגמת נפש רבה - הכנסותיה היו 8.6 מיליון שקל ברבעון הראשון של 2008 והפסדיה היו 3.1 מיליון שקל.

ללא שינויים בתשתית

חברה ותיקה נוספת היא הנדסת הספק. החברה, שנוסדה ב-1980, עברה גלגולים שונים והחל משנת 2000 היא עוסקת בהתייעלות אנרגטית וחיסכון באנרגיה. הטכנולוגיה שלה, שפותחה על-ידי מייסד החברה שמעון לימור, מתבססת על אופטימיזציה של מתח החשמל. לפני כן, עסקה בתחום הבקרים למנועים.

לדברי עירן תגור, מנכ"ל החברה, הפחתת מתח החשמל מתבצעת על-ידי מכשיר קטן שהתקנתו קלה, מה שמייתר את הצורך לשנות את התשתית והופך את הטכנולוגיה לזמינה. המכשיר נקרא LEC והוא שולט, תוך שמירה על גל סינוס טהור, על כל סוגי מנורות הפריקה, שמשמשות בדרך-כלל לשימושים ציבוריים ומסחריים - כמו תאורת רחובות, מבני ציבור, חניונים ומשרדים - ולא לשימוש ביתי. בנוסף, החברה החלה גם לייצר מוצרים בתחום החיסכון במנועים.

מה ההבדל בין הנדסת הספק לאלספק? "לחיסכון באנרגיה אין פתרון אחד שטוב לכולם", אומר תגור, "התייעלות יכולה לבוא בכמה רבדים. אלספק מספקת בעיקר פתרונות לשיפור איכות החשמל, והמערכות שלנו מקנות חיסכון בחשמל ומאפשרות אופטימיזציה של המתח. העולם ילך לכיוון של סל פתרונות", הוא אומר.

על לקוחותיה של החברה נמנות החברות קומברס, אמדוקס, נייס, פז, מקדונלד'ס פולין ושווייץ. פריצתה לחו"ל התרחשה בשנתיים וחצי האחרונות.

לדברי תגור, באמצעות הפרויקטים שהיא מנהלת בחו"ל, החברה מונעת פליטות של 48 אלף טון חמצן דו-פחמני בשנה, ומונעת שריפת 25 אלף טון פחם. הטכנולוגיה של החברה חוסכת כ-5 מיליון אירו בשנה מפרויקטים בחו"ל, ומייצרת חיסכון שנתי באנרגיה בסך 50 אלף מגה-ואט שעה.

באשר למערכת, היא מותקנת על גבי מעגל תאורה, ומחירה נע בין 2,000 שקל ליחידה קטנה ועד כמה עשרות אלפי שקלים ליחידות גדולות. "החזר ההשקעה על המוצר שלנו נע בין 18-13 חודשים", אומר תגור ומדבר גם על חיסכון עקיף, בדמות הקטנת הוצאות תחזוקה, שכן כשהנורות עובדות בהספקים יותר נמוכים הן פחות מתחממות ופחות מתבלות. החיסכון הישיר ללקוח מסתכם לדבריו ב-20%-35%.

בחברה הושקעו כמה מיליוני דולרים מתחילת 2007, כשנכנסו אליה משקיעים חדשים פרטיים, אמריקניים וישראליים. לדברי תגור, החברה הרוויחה מיליוני דולרים בשנתיים האחרונות, והשנה תגדל ביותר מ-50%. "הפוטנציאל הוא עשרות מיליוני דולרים בשנה", הוא אומר.

חסכוני אבל יקר

חברה בולטת נוספת היא מטרולייט, שנולדה לפני 12 שנה ועוסקת בפתרונות חוסכי אנרגיה עבור מערכות תאורה המבוססות על נורות פריקה (HID). שורשיה נטועים בנתניה, והמטה העולמי שלה ממוקם בפרנקלין, טנסי.

הפיתוח של החברה נוגע לבאלאסטים (Ballast) - מצתים ורגולטורים של מתח מהרשת לנורה. מדובר ברכיב אלקטרוני מבוסס תוכנה, המותקן במנורות להט ומשמש לשליטה בהצתה ובתפעול שלהן.

הרכיב מותקן, לרוב, בתאורת חוץ ברחובות ערים, כבישים, אוטוסטרדות, אצטדיונים, חניונים, מחסנים, חנויות וכדומה, וחוסך, על-פי החברה 40%-65% מהוצאות התאורה השנתיות.

באוגוסט 2007 השלימה מטרולייט גיוס של 9 מיליון דולר, בהובלת קרן וירג'ין פיולס של היזם ריצ'רד ברנסון וקרן ג'מיני. אלטשולר שחם ואיזראל קלינטק השתתפו אף הן בגיוס, שנעשה לפי שווי של 30-40 מיליון דולר אחרי הכסף. שי וויס (ישראלי לשעבר), מנכ"ל וירג'ין גרין, הצטרף בעקבות הגיוס כחבר לדירקטוריון מטרולייט.

נקודתי מדי

הסטארט-אפ שבחבורה הוא חברת אורי (Oree), שפועלת בזירת נורות ה-LED. הצפי הוא שעד 2015 יגביל החוק את השימוש בנורות הלהט, שכן הן מחממות מאוד ופולטות אור בצורה לא יעילה. התחליף היעיל שרווח בעולם הן נורות ה-LED הללו. למעשה, מדובר בשבב שיושב על מערכת התאורה, שמייעל את הנורה ב-80% מול נורת להט, מבחינת התאורה, החיסכון, פליטת החום ופליטת ה-CO2.

אורי מוכנה לספק רק הסברים כלליים אבל לא לחשוף יותר מדי. בכל אופן, הטכנולוגיה של אורי נועדה להארת שטח בממדים הצרים ביותר. ככל שהרכיב צר יותר כך הוא קל יותר במשקל ותופס פחות מקום. לדברי ערן פיין, המנכ"ל שלה (שלחובבי תוכניות הטלוויזיה ההזויות והפרועות הוא זכור כעורך תוכנית "הרצועה" בערוץ ביפ), החברה משתפת פעולה עם השחקנים המובילים בתחום: ספקי רכיבים, יצרני טכנולוגיות למקורות האור וצרכנים גדולים.

הרכיב שהחברה מייצרת רלבנטי למכשור אלקטרוני כמו מסכי מחשב מבוססי LED, טלוויזיות וסלולר. זהו תחום מבוסס שבבים.

תעשיית ה-LED היא צעירה. היא קיימת מסחרית רק כ-10 שנים, למרות שהומצאה כבר לפני כ-100 שנים. לעומת תעשיית אדיסון, שקיימת 140 שנה ונורות הפלואורסצנט בנות 113 השנים, נאבקת התעשייה הזו בשיפור היעילות הפנימית שלה כדי להגביר את הכדאיות מול התעשיות הוותיקות.

כמו-כן, ברמת הייצור היעילות נמוכה וכרוכה בבלאי רב. גם שרשרת המזון של התחום ארוכה ומורכבת. למעשה, אין יצרן LED, אלא ישנם יצרנים של שלבים שונים בשרשרת המזון. המוצר הסופי עדיין יקר ומורכב ובשורה התחתונה אינו יעיל. הוא אמנם חוסך אנרגיה, אבל הוא מהווה מקור אור נקודתי.

הצפי בשוק הוא שהטכנולוגיה והיעילות של ה-LED תגבר ובמקביל המחיר יירד.

עד כה ביצעה אורי, שהוקמה ב-2004 אך החלה לפעול באופן אופרטיבי ב-2007 - גיוס סיד מקרן ג'נסיס ומשקיעים פרטיים בסך 600 אלף דולר. אחר-כך גייסה 7 מיליון דולר לפי שווי של קרוב ל-20 מיליון דולר אחרי הכסף, מג'נסיס ו-GIMV, קרן בלגית ציבורית המנהלת 1.3 מיליארד אירו.

כעת נמצאת החברה בשלב של פיתוח עם שותפים טכנולוגיים, וכנראה תודיע בקרוב על גיוס נוסף.

יש לציין, כי 22% מתצרוכת האנרגיה בעולם הולכת על תאורה. שלוש השחקניות הגדולות בתחום התאורה הן סימנס, פיליפס ו-ג'נרל אלקטריק.

בנוסף, יש כיום יוזמה להפחית את צריכת האנרגיה של הטלוויזיות ב-30%, על-ידי תמריצים לטלוויזיות שצורכות פחות אנרגיה.

האפליקציה הראשונה שבה החברה מתמקדת נוגעת לתאורה אחורית למסכי טלוויזיה, שמטרתה להפוך את המסך להרבה יותר איכותי. מבחינת הצבע המסך צפוי לצרוך הרבה פחות אנרגיה ולהיות הרבה יותר דק.

אורי מעסיקה 18 עובדים. לצד פיין מובילים את החברה איתי כהן, סמנכ"ל הפיתוח העסקי; אייל הראל, דירקטור בחברה ומי שהקים את תעשיית ה-LCD (מסכים שטוחים) באורבוטק ושימש כנשיאה; ד"ר מיכה צימרמן, שהיה היזם ומנהל הפיתוח של סייאופטיקס וד"ר יוסי שני, שהיה היזם של או.אס.אס.

בדירקטוריון של החברה שמות מעניינים כמו פיטר ואן-סטריפ, לשעבר מנכ"ל חטיבת הלד של פיליפס, שזה לו התפקיד הראשון שלקח על עצמו מאז פרישתו. ואן-סטריפ היה גם חבר דירקטוריון במטרולייט, שאף בה החברה השקיעה. *

המטרה: התייעלות אנרגטית

אפיון התחום: ניהול חכם של אנרגיה ומערכות לחיסכון ואיחסון של אנרגיה

השקעות הון סיכון בארה"ב: ברבעון הרביעי של 2007 ריכז התחום 45.5 מיליון דולר בשש עסקאות, והיה שני רק לכימיה ירוקה, שריכזה 150 מיליון דולר בשמונה עסקאות

במקום השלישי נמצאת האנרגיה הסולארית שריכזה 21 מיליון דולר בארבע עסקאות

היקף השקעות הון סיכון בעולם: התחום ריכז אשתקד 356 מיליון דולר ב-41 עסקות