בועת גאידמק: האם הנפילה היתה צפויה מראש?

הרכישות השונות שביצע גאידמק לוו בציפיות גבוהות מצד המשקיעים. הבאזז סביב איש העסקים המסתורי וההילה בכל הקשור לכוחו והשפעתו בקהילת העסקים העולמית עשו את שלהם. התוצאה: המשקיעים נהרו בעקבותיו לכל אחת מהמניות אותן רכש, ואלה הגיבו בזינוק של עשרות אחוזים בשעריהן.

אולם כיום, שנה אחרי, נראה כי התקוות והחלומות התפוגגו. מניות החברות שרכש גאידמק התרסקו בעשרות אחוזים. אף אחת מהחברות שברשותו לא ביצעה צעד עסקי יוצא דופן, וחלק מהאנשים שמינה עזבו אותו. אתמול רשמה האימפריה של גאידמק יום שלילי נוסף, כשאורי שני, שרק לפני חצי שנה מונה לתפקיד מנהל העסקים של גאידמק, פרש במפתיע מתפקידו.

1 טיסה לשום מקום: אי אפשר לומר שזה היה לגמרי לא צפוי. אם השילוב בין השפה הצברית המחוספסת של אורי שני לבין המילון שחיברה סמנכ"לית השפה של שרי אריסון לא עלה יפה, קשה היה לראות כיצד הוא יוכל ליישר קו עם אופיו המיוחד גאידמק. גם מענק החתימה הנדיב שדאג שני לקבל עם מינויו לתפקיד, בא בעיקר כדי לפצות על הבוס הקפריזי החדש.

אבל שני הוא טיפוס שאוהב משימות מאתגרות. כך היה בפוליטיקה כשחבר לדמות שנויה במחלוקת כמו אריאל שרון, או כשהצטרף לשיכון ובינוי של אריסון, כשעוד הייתה בעיקר חברה מפסידה ומדממת. רק שהשניים הללו, לא רק הפקידו בידיו את כל המפתחות, אלא תמיד היו מוקפים בשרשרת של שותפים ואנשים אחרים שבכל רגע היו יכולים לבוא ולעזור.

אצל גאידמק גילה שני חור שחור: אין מימון או שותפויות, ואין תמונה בהירה בנוגע לעסקאות צפויות ולמקורות המימון שלהן. הוא חשב שהוא בא להקים חברת אחזקות, אבל מצא את עצמו מבלה את רוב זמנו בטיסות פרטיות לשום מקום.

העזיבה המהירה, אם כן, הייתה כנראה בלתי נמנעת. אורי שני עדיין חבר בגוורדיה המקומית של צמרת ההון והשלטון. הוא עדיין מוזמן למסיבות של אנשי העסקים והפוליטיקאים הבכירים ביותר. אם גאידמק ייפול לקרשים, מה שבהחלט עלול לקרות, הוא ממש לא רוצה להיות בקרבת מקום.

2 איפה טעה גאידמק? בחודשים האחרונים היה שני שותף לבלון הענק שנקרא האוליגרכיה הרוסית. אף אחד לא ממש יודע כמה יש ולמי, אז כולם מנסים לגנוב את ההצגה. המכוניות הכי מפוארות, המאבטחים הכי חסונים, הנשים הכי יפות והיין הכי יקר הופכים כל איש עסקים רוסי לאוליגרך, או לאיל הון. רהבתנות מטורפת ומסוכנת ללא כל צורך, רק בשם הפאסון, שאמור להזין עוד ועוד עסקאות.

ההתנהגות הזו אפיינה את גאידמק גם בשוק ההון הישראלי. הוא נכנס בפומפוזיות לבורסה המקומית, וביצע סדרת בזק של רכישות, שקשה להאמין שהספיק לבצע לגביהן בדיקות מעמיקות. הוא הסכים לפרמיה של עשרות אחוזים על מחיר המניה בבורסה, ושילם מחירים שעוד בזמנו נראו גבוהים. היום, שנה לאחר המשבר בשווקים, הם כבר נראים דמיוניים.

הטעות המרכזית של גאידמק הייתה בתזמון. הוא נכנס לבורסה של תל אביב כאשר השווקים היו בשיא, רגע לפני הנפילות. זו אמנם משימה בלתי אפשרית לתזמן את מצב השווקים, אך עדיין ניתן לצפות מאיש עסקים כמו גאידמק לבצע בדיקות מעמיקות יותר לפני כל עסקה, ולא להסכים לפער מחירים כה גבוה ביחס למחירי השוק, שממילא היו כבר לא זולים.

השילוב של כניסה לשוק בשיא ותשלום פרמיה גבוהה על מחירי המניות היה קטלני. שנה אחרי מצא את עצמו גאידמק מופסד בכ-700 מיליון שקל על הנייר. אם היקף השקעתו בחברות עמד על קרוב למיליארד שקל, הרי שכיום שוות אחזקותיו רק כ-250 מיליון שקל.

אולם מלבד הטעות של גאידמק, גם המשקיעים בבורסה טעו. גאידמק היה מילת קסם בתחילת הקיץ הקודם. כל חברה שרכש וכל שמועה על חברה שהוא מתעתד לרכוש, הספיקו כדי להזניק מניות בעשרות אחוזים. על בסיס מה? בעיקר ציפיות, חלומות ותקוות.

המשקיעים הישראלים ידועים כחסרי סבלנות. לאחר שגאידמק לא סיפק מבחינתם את הסחורה, הם מיהרו להיפטר מהמניות וריסקו אותן בעשרות אחוזים. כיום רוב המניות נסחרות מתחת לשוויין בעידן שלפני גאידמק.

הוא אמנם לא הביא ברוב המקרים ערך מוסף לחברות שרכש, אך קשה לומר כי הוא הסב לחברות הללו נזקים משמעותיים. ובכל זאת, המשקיעים ריסקו את המניות. כך, אחרי הכל, מתנהגת בועה: היא מנפחת מניות ללא סיבה ומרסקת אותן ללא אבחנה.

3 קצת פרופורציה. דמותו של גאידמק מושכת אש. כל הצהרה פרובוקטיבית שלו זוכה לחשיפה ולתגובות רבות. הדבר נכון גם לגבי כניסתו לשוק ההון, שזכתה לתגובות רבות ולסיקור נרחב, אולי אפילו נרחב מדי. היו כלי תקשורת שאף הגדילו לעשות ובנו את מדד מניות גאידמק, על סמך ארבע החברות שרכש, מה שהלהיט עוד יותר את הבועה מסביבו.

אולם בהסתכלות אובייקטיבית, גאידמק אינו דמות מפתח בשוק ההון הישראלי. יתכן כי בעתיד כדאי לנסות ולנטרל את התדמית התקשורתית, ולנתח בצורה רציונלית מה חלקו ותרומתו של איש העסקים לשוק. האם זה אמנם יקרה? קל להבטיח שנלמד מטעויות, אבל אפשר לשער שגם בפעם הבאה שבה אדם צבעוני כמו גאידמק ייכנס לשוק, כולנו נעשה שוב את אותן הטעויות. כי גם אנחנו, ממש כמו הציבור הישראלי, אוהבים להמליך מלכים ואז להדיח אותם.