"אם מדונה הייתה מחזיקה דירה בתל-אביב ומגיעה לשהות בה יום-יומיים בשנה בלבד, זה היה טוב או רע לעיר?" - את השאלה הזו מציג לי יגאל צמח, מנכ"ל השלוחה הישראלית של חברת האחזקות ברגרואין, תוך כדי שיחה על מגדל "מאייר על רוטשילד", שהוצג ביריד האמנות "ארט באזל" בחודש שעבר. מה למגדל מגורים ביריד אמנות? כאן טמונה התפיסה, שלפיה האנשים שעבורם מיועדים מגורי יוקרה מסוג זה הם אספנים - אספני אמנות, אספני פריטים נדירים, אספני בתי מגורים במקומות אקזוטיים ומעניינים בעולם.
חברת ברגרואין החליטה לתת חסות ליריד, הנחשב לוועידת הפסגה של סוחרי ואספני האמנות בעולם, כדי לפגוש בקהל היעד המובחר, שיש בו מכרים אישיים רבים של בעליה, ניקולס ברגרואין. החברה, ששולחת ידה במיזמים מגוונים, בחרה להציב ב"טרקלין האספנים" היוקרתי של היריד בבאזל תצוגה של שני פרויקטים בלבד: מגדל המגורים בתל-אביב ולצידו וילות נופש במפרץ בודרום בטורקיה. בשני המקרים מדובר ביצירות של האדריכל האמריקני הנודע ריצ'רד מאייר, חתן ותיק של פרס פריצקר לאדריכלות.
מאייר ביקר ביריד ליום אחד, חתם על ספריו בביתן ההוצאה לאור, שם המתינו בתור יותר מ-150 איש שבאו לפוגשו, ומאוחר יותר הגיע למסיבה מפוארת שערך ברגרואין לכבודו. השקת ספר האדריכלות של מאייר ביריד האמנות וכן תצוגת הפרויקטים, היוו תזכורת למעמדה של האדריכלות כאמנות לכל דבר, ואם לצטט את פרנק לויד רייט, מגדולי האדריכלים המודרנים, מדובר ב"אם האמנויות".
הדבר מעוגן היטב ברוח התקופה, אם לוקחים בחשבון שרק חודש לפני כן הציגה כריסטי'ס למכירה בית מגורים בקליפורניה, כ"יצירת אמנות מתחום האדריכלות המודרנית". בתים ובניינים בעלי ערך אדריכלי ועיצובי ייחודי נחשבו מאז ומתמיד ליצירות בעלות עניין. למרות זאת, החיבור והקישור של רכישתם לאספנות יוקרתית, המוציאה אותם מתחום הנדל"ן הפונקציונלי, הוא חידוש.
רבים מהבתים שתכנן מאייר, משנות ה-60 ועד שנות האלפיים, נחשבים ליצירות איכותיות באדריכלות בת זמננו. הוא נודע במיוחד בחיבתו לגיאומטריה פשוטה, קווים נקיים ושימוש רב בצבע לבן. בניגוד לאדריכלות הפיסולית ולסגנונות האקסטראווגנטיים של אדריכלים אופנתיים אחרים, כפרנק גרי, דניאל ליבסקינד או סנטיאגו קלטראווה, האדריכלות של מאייר מכונה "רציונלית", והכוונה היא למבנים ולחללים המשתלבים בנוף ומחמיאים לו, באותה מידה שהם יוצרים בו נקודת ציון. זוהי אדריכלות ישירה ופונקציונלית, השומרת על פרופורציות ועל ערכים אסתטיים פשוטים.
נכס לאספנים
המגדל ברוטשילד - זוויתי, שקוף ומתנשא לגובה רב מעל סביבתו הקרובה, הוא עבודתו היחידה של מאייר בישראל ואחד המגדלים המעטים בתכנונו. הוא משקיף דרומה על נווה צדק ויפו, צפונה על השדרה ובתי הבאוהאוס, ומערבה אל חוף הים. האדריכל היהודי, יליד 1934, נענה ברצון לבקשת ברגרואין בבקשה לתכנן בתל-אביב, שבה ביקר פעמים רבות. צמח, שאמר בעבר שהחברה השקיעה ממון רב בבחירת האדריכל, אינו מסתיר את חשיבותו.
צמח: "זה הבניין הראשון בתל-אביב שמתוכנן על-ידי אדריכל בינלאומי בעל שם בסדר גודל כזה. זו אקסקלוסיביות שקשה להתחרות בה. לגור בבניין עם חתימה של מאייר זה כמו להחזיק ביצירת אמנות נדירה, מה גם שהוא כבר לא צעיר ואין הרבה בנייני דירות בתכנונו בעולם. הערך של אחזקה כזו רק יעלה", הוא מציין, ומבהיר שוב למה דירה היא "נכס לאספנים".
מדונה אמנם לא באה לבאזל, אבל בראד פיט דווקא היה בטרקלין ה-VIP של האספנים, וכמוהו האוליגרך רומן אברמוביץ, שהצטרף לאחרונה לקהל אספני האמנות. עם זאת, ההחלטה של ברגרואין להציג בבאזל הייתה יותר תדמיתית מאשר מכירתית. המחווה למאייר והזיקה של משפחת ברגרואין לעולם האמנות, יצרו את ההקשר המתאים, והקהל פגש חומר למחשבה על יעדים אפשריים לרכוש בהם נכס, גם אם לא נחתמו עסקאות במקום.
ברגרואין היא חברת אחזקות פרטית-משפחתית, שמקורה בהון שצבר היינץ ברגרואין - יהודי שברח מגרמניה לפני מלחמת העולם השנייה, וחזר אליה אחרי המלחמה. אב המשפחה היה ידיד אישי של פיקאסו ובעליו של אחד מאוספי האמנות המודרנית הגדולים בעולם, ובו יצירות מופת של פיקאסו, ג'קומטי, מירו ורבים אחרים. אוסף זה מוצג כעת לקהל במוזיאון ברגרואין בברלין. בסיסה של קבוצת ברגרואין הוא בניו-יורק, אם כי היא רשומה באיי הבתולה. החברה מפעילה סניפים בלוס-אנג'לס, בלונדון, בברלין, באיסטנבול, בניו-דלהי ובתל-אביב. את החברה מנהל ניקולס ברגרואין, מיליארדר בשנות ה-40 לחייו, שלא הקים משפחה (עדיין, לדבריו) ואספן אמנות נלהב. טעמו של הבן עכשווי יותר משל אביו והוא מחזיק ביצירות של אנדי וורהול, דמיאן הירסט, ג'ף קונס ועוד. החברה בראשותו משקיעה בתעשיות מסורתיות וחדשניות, שירותים לתעשיית הקולנוע, באנרגיות חלופיות, נדל"ן, תיירות ומלונאות, מזון ובחקלאות.
דירות לשועי עולם
ההחלטה לראות את תל-אביב כיעד יוקרתי לאנשי העולם הגדול, היא חלק מגל של השקעות ופיתוח, שהחל ביזמים מקומיים והצליח לגרוף גם חברות זרות. בעקבות היכרות אישית הסב יגאל צמח את תשומת ליבו של ניקולס ברגרואין לאיכויותיה של תל-אביב, ותוך פחות משלוש שנים גיבש לברגרואין פורטפוליו מעניין של נכסים - בעיקר בדרום המתעורר של העיר. לצד מגדל מאייר, החברה רכשה שבעה נכסים בנחלת בנימין, מרביתם בניינים לשימור, שנבנו בשנות ה-20 בסגנון האדריכלות האקלקטית. הראשון שבהם, "בית התמר", ייחנך מחר (ב').
*למה החלטתם לשים את הדגש על מגדל מאייר, ולא על כלל הפרויקטים?
"זהו בניין גביע, Trophy Building", אומר צמח, ומסביר שמדובר בסמל סטטוס יקר מציאות.
*במה הוא שונה ממגדלים כמו yoo, שפיליפ סטארק מעורב בעיצובו או פרויקטים יוקרתיים אחרים?
"אני לא אוהב לדבר על המתחרים. יש לי הרבה כבוד אליהם ויש מספר יזמים מצוינים שעושים עבודה טובה מאוד. ההבדל הוא, שכאן יש אדריכל בעל שיעור קומה, חברה בינלאומית חזקה והדיירים עצמם, שהם קהל מובחר".
"Trophy Building" הוא מונח קשה לתרגום. צמח מסביר, כי יש בניינים רבים הנהנים מייחוד אדריכלי או יוקרה, אך מעטים מגיעים למעמד הנכסף. לדבריו, יש שלושה גורמים מכוננים להכתרת יצירה אדריכלית כ-Trophy building: הראשון הוא העיצוב או שם האדריכל-הכוכב. השני הוא המיקום, שחייב להיות נכון מבחינה אורבנית ויוקרתית. בשני אלה שולטים היזמים. הגורם השלישי הוא הנעלם הגדול - רשימת הדיירים.
ב"דקוטה בילדינג" בניו-יורק גרו ג'ון לנון ויוקו אונו. ב"פלאזה" מתגורר ג'ון טרבולטה. בבניין שתכנן מאייר לברגרואין ברחוב פרי בניו-יורק, מתגוררים ניקול קידמן, קלווין קליין, נטלי פורטמן ומרתה סטיוארט. זו הסיבה אם כן, שהשיחה התגלגלה לשאלת הדירות לסלבריטאים.
החברה שומרת בקנאות על פרטיותם של רוכשי הדירות מקרב אצולת הממון המקומית, אך לאחרונה פורסם כי נתנאל רוטשילד, יורש המיליארדים שהשדרה קרויה על-שם אחד מאבותיו, קנה את הטריפלקס הראשון במגדל. ברגרואין מצהיר, כי בכוונתו לרכוש את הטריפלקס השני, בעסקת בעלי עניין. "לאנשים שהם שועי עולם", אומר צמח, "יש בתים בניו-יורק, בברבדוס ובקאן, ובכל זאת הם בוחרים היום גם בתל-אביב. העיר רק מרוויחה מזה. שלא לדבר על הקניות והשירותים שהם רוכשים".
צמח הודף את הדעות הגורסות שבניינים המאוכלסים בתושבי חוץ - חשובים ככל שיהיו - יוצרים ניכור וניתוק מסביבתם העירונית. לשיטתו, כל דמות מפתח הרוכשת דירה בעיר, היא תוספת מבורכת, שמזרימה כסף, מצמיחה את הכלכלה, מייצרת עניין ומפיצה מזוהרה על הסביבה. "מה היה כאן קודם? מגרש חניה עלוב. אנחנו מקימים מגדל של משלמי ארנונה, שהסביבה שלו תהיה נקייה ויכולה רק לפרוח".
לניקולס ברגרואין, אין בית כלל. הוא מתגורר בבתי מלון וביאכטות, במסגרת מסעותיו הבלתי פוסקים בעולם. את אוסף האמנות שהוא מטפח הוא שולח לאחסון באמצעות אחד מבסיסי החברה, בארצות-הברית או באירופה.
כמותו, אומר צמח, גם רוכשי הדירות יכולים לקנות designer apartment - דירה שמאובזרת עד אחרון הפרטים, כולל הריהוט וכלי המטבח, על-פי בחירה אישית של מאייר ואנשי החברה. "אלה אנשים שלא אוהבים להתעסק בפרטים המטרידים. הם יכולים לבוא עם מזוודה, ובו ביום הכול מוכן לקראתם. לכן גם האווירה היא לא של דירות רפאים, אלא הכול מטופל".
*פורסם שרוטשילד שילם 15 מיליון דולר על הטריפלקס. כמה עולות הדירות בתל אביב?
"מחיר דירה של 350 מ"ר במגדל מתחיל בסביבות 4 מיליון דולר (לפי שער הדולר הזכור לטוב, של 4 שקלים - ח.פ.ר). יש גם דירות בגודל כפול או יותר מכך. בבית התמר, בנחלת בנימין הדירות הן של 150-200 מ"ר, והמחיר נע בין 900 אלף ל-2 מיליון דולר".
מחר ייחנך בית התמר, בניין משוחזר מימי תל-אביב הקטנה, שמיועד למגורים (שמונה דירות) ובו יתמקם משרד המכירות של ברגרואין. זהו הראשון משישה פרויקטים של שימור ועוד בניין חדש שתבנה החברה בנחלת בנימין. "יש שם שילוב של בנייה נדירה היסטורית ומפרט פנים הכי איכותי", מתלהב צמח. "בנחלת בנימין יש כמות מוגבלת של דירות וזה חלק מטרנד של התעוררות הלב ההיסטורי בכל הערים הגדולות בעולם".
כחלק מטרנד עולמי אחר, במגדל מאייר מתכוונת החברה ליישם עקרונות בנייה ירוקה. המגדל, שיתנשא לגובה של יותר מ-100 מטר, יכלול 27 קומות מגורים ועוד קומות טכניות, אמור להיות בעל איכויות של בידוד משופר, חיסכון בצריכת אנרגיה, שימוש מרבי בתאורה טבעית ובכיווני אוויר לאוורור ולקירור. במקום ישולבו טכנולוגיות להפחתת צריכת המים בכ-30%, ולמיחזור מים ופסולת.
מי שרוכש דירה היום על הנייר, לא יוכל לגור בה עד 2012, אולם לדברי צמח, "מה זה ארבע שנים? זה תיכף. עובדה שקצב המכירות כפול ממה שציפינו. אולי היינו צריכים לבקש יותר".
הכותבת היתה אורחת ברגרואין אחזקות ביריד האמנות ארט באזל