לו היה זה אחרת, ריד

תיעוד המופע שהקדיש לו ריד לאלבומו "ברלין", הוא סרט בינוני על אמן מופלא

בסוף השבוע יוקרן במסגרת פסטיבל הסרטים של ירושלים - "ברלין", תיעוד קולנועי של האמן ג'וליאן שנאבל ובתו לולה, של מופע שהקדיש לו ריד לאלבומו המעולה מ-1973. 33 שנים אחרי, ריד מגיש את השירים מצוין, אבל רובם סובלים מהפקה גדושה ומעיבוד יתר. עם מקהלה ונגני נשיפה ומיתר, ועיבודים של בוב אזרין והאל וילנר, שירי "ברלין", מהאינטימיים והנוקבים שריד כתב, הם כבר לא רוקנרול ולא קברט, אלא תצוגה כמעט בומבסטית בנוסח רוג'ר ווטרז.

החיים והחיוניות והישירות של המדיום הבימתי קצת אובדים לריד, אלוף הפורמט ההדוק של גיטרות בס ותופים, כשאזרין ווילנר להוטים מדי לשחזר את העושר והעומס הצלילי מהמקור האולפני. התוספות הוויזואליות של השנאבלים לא מעלות ולא ממש מורידות, והרגע הכי מרגש מגיע דווקא בהדרן, שכלל כמה שירים של ריד מתקופות אחרות, לפני ואחרי שנות ה-70.

אנתוני האגרטי, שעשה לו קולות לאורך כל המופע, מצטרך בהדרן לדואט ב"קנדי סייז" של הוולווט אנדרגראונד, ואז, פתאום, עם מינימום עזרים הפקתיים, מגיע גם הקסם. ככלל, דומה שהפרויקט הזה היווה עבודה בעייתית ובינונית מדי של אמן דגול. *

צרו איתנו קשר *5988