שוק הפשפשים ביפו: "לא כופים קונספציה"

שוק הפשפשים ביפו הוקם במאה ה-19, אז היתה יפו עיר נמל מסחרית והשוק משך מבקרים ותייירים. גם לאחר מכן השוק משך מבקרים אל החנויות והדוכנים, שהציעו עתיקות, נוסטלגיה ושאר מציאות. עם השנים נדרש טיפול בהזנחה ושיקום. התוכנית החדשה, שמתקדמת בשלבים ורק חלקה יצא לפועל, מייעדת את המתחם למגורים ולשימושים מעורבים - מסחר, מלונאות ובילוי - תוך שמירה על אופי המרקם.

אדריכלים: משרד קיסילוב קיי, זכה בתחרות.

אייקון ישראלי: לדברי האדריכל אדר סקר ממשרד סקורקא אדריכלים, פרויקט זה מצביע על מגמה שתתחזק - חשיבה כיצד לבצע שיקום עירוני שמשתלב בתוך עיר קיימת, בתוך מרקם קיים. "אין פה מחיקת הקיים או ניסיון לכפות פתרון שהוא קונספציה חדשה, אלא גישור הצרכים העתידיים עם הקיים. זה פרויקט שנבנה בהדרגה, לאט יותר, כשמשתמשים בכלכלה למנף דברים של היומיום. כך למשל, היו צריכים להתחשב ולהתמודד עם חשדנות התושבים ובעלי הבסטות".

לדעת סקר, "הזרקור היום בקרב אדריכלים הוא לא הנחתת רעיונות חדשים על מקום, אלא שכלול הקיים והבנת צרכי הקבוצות הנוגעות בדבר. לא כופים קונספציה. לדעתי, זרם זה של אדריכלים שפועלים כך יילך ויגדל לאורך השנים. בין היתר, מתחילה להיות יותר מודעות לצרכים של המשתמשים בפרויקט האורבני, לתושבים וכו'. זה מתחזק גם בעקבות האדריכלות הירוקה שמתבססת על האלמנט החברתי. בדרך כלל מפחדים להיכנס לפרויקטים כאלה, אבל אין עוד ברירה כי נגמרים השטחים לבנייה. מעבר לכך, התושבים גילו את הכוח שיש להם ואת יכולתם להשמיע קול".