ביהמ"ש: מתווך זכאי לדמי תיווך גם אם הציע לקונה דירה שמצא באינטרנט

לואיס גולד פנה למתווכת יהודית גלזר בבקשה שתמצא עבורו דירה להשכרה במבשרת ציון. גולד חתם על טופס הזמנת שירותי תיווך, והדירה במבשרת הופיעה על הטופס כנדרש. המתווכת טענה שגולד הודיע לה שאינו מעוניין בדירה, אך לתדהמתה גילתה כעבור כמה חודשים שהוא שכר את הדירה מבלי לשלם את דמי התיווך.

גולד טען שגלזר אכן הציגה לו את הדירה, אך "שכחה" לומר לו שלקחה את פרטי הדירה מאחד האתרים באינטרנט, וזאת למרות שנתנה לו להבין שהדירה בבלעדיות (כלומר - מופיעה רק ברישומי משרד התיווך). לדבריו, חברתו (שלא היתה עימו בסיור בדירה) נתקלה במודעה באינטרנט והגיעה לאותה דירה לבדה, ולאחר מו"מ עם בעלת הדירה חתמה בעצמה על הסכם השכירות.

השופטת אנה שניידר ציינה שטופס הזמנת שירות התיווך, עליו חתם גולד, עומד בתנאי החוק. היא קבעה שמאחר שהמתווכת הראתה לגולד את הדירה, "הרי שהיתה הגורם היעיל לביצוע העסקה, גם אם הדירה פורסמה על-ידי בעליה באתר האינטרנט, שכן הנתבע (גולד) הגיע לדירה באמצעותה ולא דרך אתר האינטרנט".

מאחר שגולד גר בדירה השכורה עם חברתו, העדיפה השופטת את גרסת המתווכת, לפיה הוא הגיע לדירה באמצעותה. זאת, על-פני גרסתו של גולד, לפיה חברתו שכרה את הדירה באופן עצמאי, ורק בדיעבד הבין שזו אותה דירה שהציעה המתווכת לבן-זוגה. גולד חויב בתשלום דמי תיווך בסך דמי שכירות עבור חודש - 6,400 שקל. (ת"ק 2242/08). *