מכבסה ירוקה שלי

הכותב הוא אדריכל וזוכה פרס תחרות לבנייה ירוקה מטעם המשרד להגנת הסביבה ועמותת האדריכלים

בעולם קיימים מספר מדדים ירוקים שתפקידם להעריך בניין מבחינת התייחסותו לסביבה. המדדים אינם זהים ונבדלים ביניהם בגישה, ברמת ההחמרה, בצורת הדירוג ובמשקל שהם נותנים לתחומים סביבתיים שונים. אולם, בעקרון הם מודדים את הבניין לפי תחומים (אנרגיה, מיחזור, שימוש בקרקע וכד'), ומדרגים אותו.

לאחרונה התחילו להתפרסם ביקורות על המדדים הירוקים, ובהן נטען שהם אינם אפקטיביים. יחד עם הביקורות נוצר הרושם כאילו מדד ירוק הוא עוד אמצעי בירוקרטי שיוצר עומס על המתכנן, הוצאה כספית על היזם ונדנוד קטנוני על הקבלן המבצע. אם מדובר בבנייה ירוקה, רובנו מודעים לחשיבותה ופחות או יותר מבינים במה מדובר. האם ניתן לוותר עליהם?

ניקח לדוגמה חברה שמשווקת מוצר PVC כחומר תחליפי לחומרי בנייה. כחומר בנייה יש ל-PVC יתרונות רבים, אולם הוא נחשב חומר בעייתי מבחינה סביבתית - תהליך הייצור, מיחזור ואף התפרקות חלקית של רעלים. לפני מספר שנים נסגר מפעל בעכו לייצור חומרי PVC, בין היתר בגלל חשש לפגיעה בריאותית וסביבתית.

האם ניטרול העופרת מנטרל את הבעיה הסביבתית העיקרית של ה-PVC והופך את המוצר לירוק? האם כשנאמר מחזור, הכוונה ל-70%? 50%? 30%? ואיזו השפעה יש למחזור על כמות הפסולת? לא ניתן לתת תשובות לשאלות אלו מבלי לקבל את כל הנתונים הטכניים ומבלי להיוועץ במומחים בתחום הכימיה-סביבה-חומרים, ובסופו של דבר נשאלת השאלה: האם באמת מדובר במוצר ירוק, או שנתקלנו במקרה של גרינווש (GREENWASH)?

המושג גרינווש מתייחס להבנה של צרכנים שהם מולכים שולל על ידי חברות המנסות להראות כידידותיות לסביבה. אחת מהדרכים בהן משתמשות חברות היא לקחת מוצר שאינו סביבתי ובעזרת רכיב שולי שכביכול מיטיב עם הסביבה "לשטוף" בירוק את כל המוצר. למשל, חברה שתייצר רכב שטח בזבזני, אך תוסיף לו פילטר לסינון עשן ותשווק אותו כרכב ידידותי לסביבה.

בתחום הבנייה ניתן למצוא בניינים שמוצגים כבניינים ירוקים בזכות מערכות פינוי אשפה מתקדמות, חניונים חסכוניים או אפילו בעזרת מערכות למיחזור מי מזגן, וזאת למרות שמדובר בבנייני זכוכית ענקיים בלי הצללות והתייחסות לכיווני שמש.

באדריכלות לעיתים יש הבדל בין הכוונה (אשר מתבטאת בתכנון הראשוני) למה שמבוצע בפועל. הפער בין התכנון לביצוע יכול לנבוע ממספר סיבות - בעיות בירוקרטיות, תקנים, בעיות מימוש טכנולוגיות, דרישות מזמין או אפילו חוסר הבנה של המתכנן בנוגע למושג בנייה ירוקה. ישנם גם הבדלי גישה סובייקטיבים - מה שמתכנן אחד מתאר כירוק, לא בהכרח יחשב כך בעיני אחר.

יכול להיווצר מצב בו מישהו מתאר בניין ירוק - שמשתלב בסביבתו, ומאפשר קשר עם הסביבה, שהוא צורה "טבעית", ובסוף מקבלים בלב סביבה עירונית רגולרית ביצת טיטניום בלי חלונות.

כאן בדיוק נכנסים המדדים הירוקים. תפקידם להוות כלי כמותי אובייקטיבי שיאפשר הערכה והשוואה בין חומרים בבניין, תהליך הבנייה ותפקוד הבניין הקיים. לא תמיד בעל מקצוע מסוגל להתמודד עם כל הנתונים הטכניים, לפעמים הם לא גלויים ולפעמים פשוט אין לו את הכלים לכך. על מנת למנוע צורך בצוות מומחים ענק לכל פרויקט שיהיה מסוגל לבדוק את החומרים והתהליכים, נוצרו המדדים הירוקים.

הכותב הוא אדריכל וזוכה פרס תחרות לבניה ירוקה מטעם המשרד להגנת הסביבה ועמותת האדריכלים