הנקראות ביותר

הקרב על בית שלוש: איך הסתכסך מייסד צ'ק פוינט מריוס נכט עם בית-הכנסת בנווה-צדק

בית-הכנסת טען בתביעתו כי בית שלוש שבבעלות בני-הזוג ענת אגמון ומריוס נכט הוא הקדש, ולכן אסור לפי חוק לעשות בו שימוש למגורים ; ואולם, נבירה בהיסטוריה של המתחם מעידה כי הוא נבנה כבית מגורים פרטי

שכונת נווה-צדק בתל-אביב נחשבת לפנינה היסטורית אך גם פנינה נדל"נית מאוד יוקרתית. אין עוררין על כך שהשכונה הפכה בשנים האחרונות לבבת עינם של המיליונרים, אבל יחד עם זאת נותרו בה עדיין לא מעט תושבים ותיקים שלא בהכרח מקבלים בעין יפה את כניסת התושבים החדשים.

הסכסוך שהוצת השבוע מחדש בנוגע למתחם בית שלוש הוא דוגמה טובה לכך. מדובר בקרב משפטי בין בית הכנסת במתחם לבעלים, בני-הזוג ענת אגמון ומריוס נכט.

גבאי ומזכיר בית הכנסת במקום, הרב אריאל טל, הגיש השבוע בקשה לדיון דחוף בבית המשפט המחוזי בתל אביב. לטענתו הסכם פשרה שנחתם בין הצדדים מטיל על אגמון מטלות כלכליות רבות כלפי בית הכנסת, אותן היא מפרה.

בכתב תביעה שהגיש לבית המשפט המחוזי בתל אביב בפברואר השנה, טען בית הכנסת, כי בית שלוש שבבעלות בני הזוג הוא הקדש (פעולה ביהדות שאדם מבצע על מנת להקדיש חפץ או את שוויו הכספי של החפץ לבית המקדש) ולכן אסור לפי החוק לעשות בו שימוש למגורים. אולם נבירה בהיסטוריה של המתחם מצביעה על כך שהוא בכלל נבנה כבית מגורים פרטי וכי בית הכנסת הקטן הוקם לצורכי המשפחה.

מריוס נכט, הוא אחד משלושת מייסדי צ'ק פוינט, ענקית אבטחת המידע באינטרנט. לנכט 9.5% ממניות החברה, ששויון עומד על כחצי מיליארד דולר. הוא ואגמון רכשו את מתחם בית שלוש תמורת 16 מיליון דולר מדניאל ורסנו, שרכש את המתחם מיורשיו של המנוח, הרב אהרון שלוש, הבעלים המקוריים של הנכס.

בכתב התביעה מפברואר נכתב כי ורסנו השתלט על כל המקרקעין הסמוכים לבית הכנסת ואת הדיירים המוגנים הוא פינה באמצעים אלימים ובנוסף השתלט על אדמת בית הכנסת והרס מבנה נוסף של בית הכנסת שהיה מצוי בצד הדרומי. עוד נטען באותה התביעה, כי בית הכנסת החזיק במתחם עוד לפני קום המדינה וכי מלבד העובדה שבית שלוש, הצמוד לבית הכנסת, הוא הקדש, בידי בית הכנסת גם הזכות הראשונית והבלעדית לנהל את המתחם. בגלל טענות אלה ביקש בית הכנסת מבית המשפט לקבוע כי הסכם הרכישה שנערך בין ורסנו לבין בני הזוג אגמון-נכט אינו חוקי.

בית הכנסת ואגמון הגיעו לפשרה מחוץ לכותלי בית המשפט והגישו אותו למתן תוקף של פסק דין שהתקבל בחודש מארס. בבקשה שהוגשה השבוע מבקש הרב טל לצוות על מאסרה של אגמון ו/או להטיל עליה קנס בסך 5 מיליון שקל, משום שלטענתו אגמון מפרה התחייבויותיה כפי שהובאו בהסכם הפשרה. בין היתר הוא טוען, כי אגמון התחייבה לשמר את בית הכנסת ואיננה עושה זאת וכי היא התחייבה לשלם עבור אחזקת בית הכנסת11 אלף שקל לחודש במשך 10 שנים. לטענתו אגמון פיגרה בתשלומים שלוש פעמים במשך 30 יום.

עוד הוא טוען בבקשתו, כי הוא ורב בית הכנסת משה חג'ג', ויתרו על כסף רב ועל רכוש, כולל תשמישי קדושה, בסכום כולל של 7 מיליון דולר, לטובת אגמון וכי הסכם הפשרה השביח את שווי המתחם ב-84 מיליון דולר כך שערכו של המתחם הוא 100 מיליון דולר. זאת לעומת המחיר בו רכשו בני הזוג אגמון-נכט את הנכס - 16 מיליון דולר.

ההיסטוריה טוענת אחרת

יש לציין כי ההיסטוריה מצביעה דווקא על כך שהבית הוא בית מגורים ולא בית כנסת. בית שלוש, השוכן ברחוב שלוש 32, נחשב לבית היהודי הראשון שנבנה מחוץ לחומות יפו העתיקה. הבית שעשוי מאבני כורכר מקומיות, נבנה על ידי אהרון שלוש, בן למשפחה שעלתה מאלג'יריה. בשנת 1883 החל אהרון לבנות את ביתו מחוץ לחומות העיר יפו. הבית נחנך בשנת 1886 וכשנה מאוחר יותר נבנתה סביבו שכונת נווה צדק, הידועה כשכונה היהודית הראשונה מחוץ לחומות יפו העתיקה.

"הבית הזה הוא בית פרטי היסטורי ולא בית כנסת", אומרת יפעת אביצדק-קלפה מהוועד להצלת בתי כנסת ההיסטוריים בנווה צדק. "הבית הזה קיים עוד לפני התהוות נווה צדק וככל שידוע לנו, אהרון שלוש בנה את הבית לעצמו ולבני משפחתו. בהתחלה היה הבית בן קומה אחת ובהמשך נוספה לו עוד קומה. זה היה בית מגורים פרטי שבחצרו בנה בעל הבית בית כנסת ולכן קראו לבית הכנסת הזה כל השנים 'בית הכנסת שלוש'. בתוך בית הכנסת נמצא ספר תורה עתיק בן 200 שנה, שהביאה עמה משפחת שלוש לארץ".

לדבריו, "הנכס היה רכוש פרטי של משפחת שלוש ובחצרו תמיד היה בית הכנסת הקטן, שלאורך שנים התקיימה בו תפילה לא רק על ידי משפחת שלוש אלא על ידי אנשים נוספים. זהו בית שמיועד לשימור מבחינת ערכו ההיסטורי והארכיטקטוני - אין עוד בית כמוהו בתל אביב, הוא אופייני לסגנון הבנייה של יפו בשנות ה-80 של המאה ה-19. משפחת שלוש התלבטה מה לעשות עם הנכס, והיו רעיונות להקים מוזיאון, אבל אף אחד לא הרים את הכפפה ובסופו של דבר הנכס נמכר למשפחת ורסנו לפני מספר שנים.

"ככל הידוע לי, בהסכם המכירה הוסכם שמשפחת ורסנו תוכל לבנות מבנה חדש סמוך לבית המקורי, על שטח בית החרושת של האחים שלוש לחומרי בניין. הבית יעבור שימור חיצוני ופנימי ויהפוך לגלריה לקהל הנרחב. בשנה הראשונה שלאחר המכירה באמת פעלה גלריה והציבור יכול היה להיכנס למתחם".

לדברי ההיסטוריונית שולה וידריך, "הנכס הוא לא הקדש. בית הכנסת באמת פעל בהתחלה בתוך הבית אבל הוא לא היה בית כנסת לצורכי הציבור. מדובר במתחם שמיועד למגורים".

"יושבים שם מכוח הזרוע"

נינו של אהרון שלוש, מיקי כהן, אמר כי "הבית הוא איננו הקדש והמושג הקדש כאן הוא בשימוש חופשי. הבית הוא לשימור ואסור לשנות את חזותו, למרות שניתן לשנות את פנים הנכס. זה ודאי מתחם למגורים. בית הכנסת מעולם לא נמכר לאף אחד ואלה היושבים בו, יושבים שם מכוח הזרוע ולא מייפוי כוח של משפחת שלוש. ישנם בבית הכנסת מספר לא קטן של ספרי תורה, חלקם בבעלותנו, והיושבים בבית הכנסת מנעו מאיתנו להוציא את הספרים כשמכרנו את הנכס".

הרב טל אמר בתגובה כי "זהו עניין אישי בינינו לבין אגמון. בית הכנסת הוא פרטי של בני הזוג, הם צריכים לשפץ את בית הכנסת והם לא עמדו בזמנים. בנוגע לספרים שמשפחת שלוש טוענת ששייכים לה, היא מעולם לא פנתה אלינו. אם הספרים הם בבעלותם של בני המשפחה, שיפנו אלינו בבקשה מתאימה והם יקבלו אותם". גורם המקורב לבני הזוג אגמון-נכט אומר כי ישנה הסכמה שהנכס מעולם לא היה הקדש.

לפני שמונה חודשים ניהל נכט מגעים עם הבעלים של קבוצת הכדורגל צ'לסי, המיליארדר הרוסי רומן אברמוביץ', בנוגע למכירת המתחם תמורת 30 מיליון דולר. *

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
אני מאשר/ת קבלת תוכן פירסומי מגלובס
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
נדל"ן
גלובס טק
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
דין וחשבון
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
עקבו אחרינו ברשתות