תנודתיות ונזילות

סוגיה חשובה בפני עצמה היא הקשר שבין תנודתיות לבין נזילות שוק המט"ח: האם הגברת התנודות לאורך תקופה מסוימת מביאה לצמצום הנזילות, או האם הנזילות דווקא תעלה. לאמיתו של דבר, אי אפשר להגדיר מראש מה תהיה התוצאה הסופית במונחי נזילות השוק

סוגיה חשובה בפני עצמה היא הקשר שבין תנודתיות לבין נזילות שוק המט"ח: האם הגברת התנודות לאורך תקופה מסוימת מביאה לצמצום הנזילות, או האם הנזילות דווקא תעלה. לאמיתו של דבר, אי אפשר להגדיר מראש מה תהיה התוצאה הסופית במונחי נזילות השוק. צריך לזכור, כי סוגים שונים של סוחרים ומשקיעים הם שמספקים לשוק את הנזילות שלו, ושהוא מחולק בין מטבעות רבים בעולם, היוצרים צמדים שונים של עסקאות ושערים לעסקאות ספוט, או עסקאות עתידיות.

השאלה המהותית היא, אם כן, איך הגברת התנודות בשוק המט"ח משפיעה על סוגים שונים של סוחרים או משקיעים, בשוקי המטבעות השונים. כך, לדוגמא, סוחרים אשר מוכנים לקבל על עצמם רמות גבוהות יותר של סיכון, יראו בתנודתיות המוגברת פתח להרוויח מעסקאות, תוך ניצול הזדמנויות, אפילו בפרקי זמן מאוד קצרים. לעומתם, שחקנים אחרים בשוק יעדיפו להימנע מהסיכון הנוסף, לצמצם את החשיפה שלהם ולפעול ברמות מינוף נמוכות יותר.

ההבחנה הזו לגבי מקורות הנזילות בשוק המט"ח, וההדגשה שמדובר תמיד במטבע מסוים, ולא בשוק כולו, חיונית לעתים כדי להבין את הדינמיקה המיוחדת של המסחר בכל מטבע ומטבע. על פי הדו"ח השנתי של ה-BIS על שוק המט"ח העולמי, שכבר הוזכר, העלייה בתנודתיות הייתה מלווה בגידול מהיר מאוד במחזורים הכספיים בשוק המט"ח העולמי, אך הדבר נגע למספר צמדים של מטבעות, דוגמת ין-דולר אוסטרלי, בגלל הצורך לסגור במהירות חשיפות, כפי שתואר לעיל, אך גם במסחר בדולר-ין ובאירו-ין.

דוגמא נוספת להשפעה של התנודתיות והמשבר העולמי על שוק המט"ח הן ההתפתחויות במסחר בשקל במהלך 2008. אין ספק ששתי ההתפתחויות המרכזיות במסחר בשקל במהלך שמונת החודשים הראשונים של 2008 היו ההתחזקות של המטבע הישראלי, אך גם העלייה החדה מאוד בתנודתיות שנרשמה מאז החל המשבר הפיננסי הגלובלי, במחצית השנייה של 2007. כפי שצוין, עד לאותו משבר התנודתיות בשוק שקל-מט"ח (המיוצגת על ידי האופציות הסחירות שקל-דולר) הייתה נמוכה ביחס לעולם, וזאת בשעה שבעולם התנודתיות הייתה בשפל.

מטח 1

החל מהמחצית השנייה של 2007, כאמור, נרשמה עלייה בערכו של השקל, זאת כתוצאה מהערכה בקרב משקיעים זרים, כי המשק הישראלי נמצא במצב טוב יחסית למשקים מתועשים אחרים, ובעקבות האיתנות היחסית של המערכת הפיננסית המקומית. אך התופעה הבולטת של התקופה קשורה לעלייה בהערכת הסיכון של משקיעים מוסדיים ישראליים - ובמידה מסוימת של תאגידים ריאליים - דבר אשר הניע אותם להאט בצורה בולטת את תהליך ייצוא ההון לטווח ארוך לחו"ל. דבר זה הפר את המשוואה ששמרה על יציבות השקל במהלך השנים הקודמות. במקביל לכך נרשמה עלייה בולטת בתנודתיות בשוק שקל-דולר, והיא הפכה להיות חזקה יותר מאשר התנודתיות בשוק הגלובלי. למרות זאת, מרבית התקופה, נשמרה רמת הנזילות שהייתה קיימת עד לפרוץ המשבר.

מטח 4

עם זאת, בתוך התקופה עצמה נרשמו מספר מקרים בהם הייתה ירידה בנזילות, בצורה נקודתית. מקרים אלה טרם נבחנו לעומקם, אך נראה, כי הירידה הנקודתית בנזילות נוצרה בגין ההאטה בהשקעות של גופים מוסדיים בחו"ל, כאמור, על רקע העלייה בסיכון ובתנודתיות. בתנאים אלה הספיקה תנועה יחסית קטנה בשוק כדי להביא לשינוי יחסית גדול בשער החליפין, תוך התחזקות בשקל. באותם מקרים הדבר התרחש בשעות סגירה של השוק המקומי, ושעות פתיחה של השוק בארה"ב, תוך תיסוף חד בשקל, כאשר תנועה נגדית לא נרשמה בשל החשש מפני העדר נזילות מכשירים שונים, או בגלל החשש שקרנות גידור המתבססות על מסחר אלגוריתמי יביאו להעצמת המגמה, לאחר שנפרצו רמות התנגדות בניתוח הטכני, דבר אשר אכן התרחש.]

בנק ישראל נאלץ להתערב פעמיים בשוק נוכח התפתחות זו, אם כי רק בפעם השנייה, כאשר הודיע ביולי 2008 שירכוש 100 מיליון דולר מדי יום, הוא הצליח לשנות את מגמת השוק, זאת לאחר שבחודש מארס הודעה על רכישות של 25 מיליון דולר מדי יום לא הצליחה לשנות את הערכות המשקיעים.

להורדת המחקר המלא

צרו איתנו קשר *5988