לשחק על המגרש הגדול בעולם

זמינות של 24 שעות ביממה, 7 ימים בשבוע, ומחסומי כניסה מזעריים מאפשרים לכל אחד כמעט לפעול בשוק המט"ח. חשוב מכך, אם נרצה או לא נרצה, כולנו ממשלות, פירמות ומשקי בית "פעילים", הלכה למעשה, בשוק המט"ח הגלובלי, שהוא הנזיל והגדול בעולם עם מחזור מסחר יומי ממוצע לא נתפס - כ-3.2 טריליון דולר. לשם השוואה, נציין, שהתמ"ג האמריקני סך התוצר שמייצרים האמריקנים בשנה עמד ב-2007 על כ-13.8 טריליון דולר "בלבד" להורדת המחקר המלא

זמינות של 24 שעות ביממה, 7 ימים בשבוע, ומחסומי כניסה מזעריים מאפשרים לכל אחד כמעט לפעול בשוק המט"ח. חשוב מכך, אם נרצה או לא נרצה, כולנו ממשלות, פירמות ומשקי בית "פעילים", הלכה למעשה, בשוק המט"ח הגלובלי, שהוא הנזיל והגדול בעולם עם מחזור מסחר יומי ממוצע לא נתפס - כ-3.2 טריליון דולר. לשם השוואה, נציין, שהתמ"ג האמריקני סך התוצר שמייצרים האמריקנים בשנה - עמד ב-2007 על כ-13.8 טריליון דולר "בלבד".

הסערות האחרונות בשוק המט"ח הגלובלי, והשלכותיהן על ישראל, מלמדות על שינוי אפשרי במאפייני הפעילות של שוק זה ועל מגמות התפתחותו. המדריך המיוחד שלפניכם יבחן את הנושא משני היבטים מרכזיים:

תיאור מבנה השוק והשינויים שחלו בו בשנים האחרונות, עם דגש על השנה האחרונה בה תנאי השוק השתנו באופן דרמטי.
תיאור המגמות המאפיינות את השוק ומעצבות את כללי המשחק בו.

במסגרת זו, נבקש להקדים את המאוחר, ולציין שתי תופעות אשר ישפיעו על ההשקעות במט"ח בשנים הקרובות. התופעה הראשונה היא עלייה מהירה מאוד במשקלם של סוגי משקיעים חדשים בשוק - בעיקר קרנות גידור וקרנות ממונפות, אך גם משקיעים פרטיים - שינוי אשר ישפיע מאוד על הדרך בה ינהג השוק בשנים הקרובות.

התופעה השנייה היא השינוי המהותי המסתמן בשנה האחרונה בכללי המשחק של השוק, הנובע מהשינוי העמוק בתפיסת הסיכון בקרב המשתתפים השונים. אמנם, המקור של השינוי בתפיסת הסיכון אינו בשוק המט"ח עצמו, אלא בשוק האג"ח והאשראי, אך הוא משפיע מאוד על תהליכי קבלת ההחלטות של השחקנים השונים, על עוצמת התנודות של שערי החליפין ועל ההזדמנויות שנוצרות עבור סוגים שונים של משתתפים. במובן זה, המאפיינים העיקריים של התקופה הנוכחית, כלומר התקופה שהחלה במהלך שנת 2007, שונים מאוד מאלה שהתקיימו בין 1999 ל-2006.

בין המאפיינים החדשים של שוק המט"ח:
עלייה בתנודתיות של שער החליפין, אשר תאלץ שחקנים שונים להעריך מחדש את גישותיהם לשוק ולהגיב בהתאם.
שונות גדלה בתנאים בשוקי המט"ח המקומיים, בעוצמת התנודות
ובהערכת הסיכון שבהם
, זאת בניגוד לתקופה הקודמת אשר אופיינה בהתלכדות רבה יחסית של התנהגויות השווקים השונים.
סטייה ניכרת של שערי חליפין מהממוצעים הרב שנתיים שלהם.
הענקת משמעות שונה לסוג המידע אשר יכול לחזות את הערכים העתידיים של המטבעות.

מטח 11

היסטוריה על קצה המזלג

שוק המט"ח הינו אחד מהשווקים הפיננסיים הוותיקים ביותר בעולם. יחסי מחיר בין שני מטבעות, או בין מטבע לבין זהב או כסף, קיימים זה עידן ועידנים. עם זאת, שוק המט"ח, כפי שהוא מוכר כיום, הוא תופעה חדשה יחסית. ראשיתו בשבירת משטר שערי החליפין הקבועים, שהיה קיים מסוף מלחמת העולם השנייה ועד לתחילת שנות ה-70 של המאה הקודמת. כינונו הסופי של השוק, פחות או יותר בדמותו הנוכחית, נרשם בסוף שנות ה-70 ובתחילת שנות ה-80 של המאה הקודמת, עם הנהגת שערי חליפין ניידים בין הדולר לבין מטבעות אחרים, והסרת מגבלות רגולטוריות על תנועות הון לטווח קצר.

מטח 6

אם בתחילת הדרך שיקף שוק המט"ח, בעיקר, את דפוסי סחר החוץ של מדינות, הרי שבהמשך נוסף לשוק נדבך באמצעות פיתוח כלים שנועדו להגן על יצואנים או יבואנים, כמו גם על משקיעים פיננסיים, מפני תנועות בשער החליפין. עם זאת, פעולות אלה מהוות כיום רק חלק קטן מהיקף הפעילות בשוק המט"ח הגלובלי, אשר מורכב, ברובו המכריע, מעסקאות אשר מרבים לתאר כ"ספקולטיביות". באופן כללי, מדובר בעסקאות אשר נועדו למקסם רווחי הון עבור משקיעים, באמצעות חשיפות למטבעות, ומטרתן לנצל הזדמנויות שנוצרות בשוק, וזאת בהתאם לרמות סיכון שנחשבות מקובלות בקרב המשקיעים השונים.

שוק המט"ח מחולק למספר מכשירים ומקטעים אשר קשורים ביניהם ומניעים ביחד את ערכיהם של המטבעות השונים. המקטעים העיקריים הם:
שוק הספוט בו שני מטבעות מחליפים ידיים בו במקום, על פי שער החליפין ביניהם.
"שוק ההחלף" בו ההחלפה נעשית בשני מועדים שונים שנקבעים מראש, כל פעם תוך החלפת כיוון המטבעות, על פי שער מימוש קבוע. תמחור "עסקת החלף" תלוי בפערי ריבית בין שני המטבעות בזמן שהעיסקה נחתמת.
נגזרי המט"ח, אופציות סחירות, אופציות הנסחרות מעבר לדלפק וחוזי פורוורד.

על פי הדו"ח התלת שנתי האחרון של ה-BIS, המוסד המאגד את הבנקים המרכזיים בעולם, המחזור היומי הכולל בשוק המט"ח עמד באפריל אשתקד על 3.2 טריליון דולר, גידול של 69% לעומת הממוצע היומי שלוש שנים קודם לכן. שוק הספוט נוגס כטריליון דולר, עוד כ-1.7 טריליון דולר מחליפים ידיים בפעילות בשוק ההחלף (swap), כ-362 מיליארד דולר מתרכזים בחוזי פורוורד והיתרה מתייחסת לפעולות לא מדווחות. מתוך סך העסקאות, הדולר האמריקני מופיע ב-61% כאחד מצדדי העיסקה וכ-27% מסך העסקאות מבוצעות בשוק דולר-אירו.


שוק המט"ח לא רעד במשבר האחרון

ראויה מאוד לציון העובדה שבמהלך המשבר הפיננסי הגלובלי הנוכחי, שוק המט"ח שמר, כמעט תמיד, על נזילות, ולא היה חשש לתפקודו, כפי שאירע בשווקים אחרים. בשוקי האשראי, למשל, נרשמו מספר מקרים בהם בנקים מרכזיים נאלצו להזרים נזילות, כדי למנוע קריסה של שחקנים וייבוש השוק. דבר דומה לא אירע בשוק המט"ח, על אף התנודות החדות יחסית בשערי החליפין.

מטח 19

עם זאת, כדאי תמיד לזכור, כי ההשקעה במט"ח אינה השקעה בשוק כולו, אלא תמיד במטבע מסוים כנגד מטבע אחר. ישנם כמה מטבעות, או כמה צמדים של מטבעות, אשר אכן יוצרים את מרבית הנזילות בשוק המט"ח העולמי, והיא לא תיעלם. מדובר, כמובן, בדולר של ארה"ב, באירו, בלירה שטרלינג ובין היפני. לצידם יש גם מסחר במטבעות פחות "מרכזיים", אשר לגביהם, לפרקי זמן מסוימים, עשויה להירשם ירידה בנזילות בשוק, או בנזילות של חלק מהמכשירים הקשורים בהם ומהווים את שוק המט"ח, כמו חוזי פורוורד או אופציות שונות, ועל כך תורחב היריעה בפרקים הבאים.

להורדת המחקר המלא

צרו איתנו קשר *5988