בכיר באוצר: "חסרים לנו 4-7 מיליארד שקל ל-2009"

מנתוני רשות המסים עולה כי גביית המיסוי הישיר הולכת ומתכווצת כבר מתחילת השנה, כאשר לפני כמה חודשים החלה ירידה בגביית מס יבוא - ובחודש האחרון החלה גם ירידה בגביית המע''מ

"זה לא סוד שחסרים לנו כבר עכשיו בין 4 ל-7 מיליארד שקלים לשנת 2009, כך שהגירעון בשנה הבאה לא יעמוד על 1% אלא על 2% לפחות", כך אומר בכיר במשרד האוצר ל"גלובס". מנתוני רשות המסים עולה כי גביית המיסוי הישיר (מס הכנסה ומס על שוק ההון) הולכת ומתכווצת כבר מתחילת השנה, כאשר לפני כמה חודשים החלה ירידה בגביית מס יבוא, ובחודש האחרון החלה גם ירידה בגביית המע''מ (מס עקיף).

על-פי הבכיר, כבר בשנת 2008 ייווצר חור של כמה מיליארדים בודדים, שיגיעו בשנת 2009 עד ל-7 מיליארד שקל, תלוי בצמיחת התמ''ג. על פי תחזיות רשמיות של האוצר, התמ''ג בשנת 2009 יעמוד על 729 מיליארד שקל, היקף המשקף צמיחה של 3.5%, שיעור שנראה כבר כעת תמוה ובדיוני. כך שלפי יעד הגירעון של 1% מהתוצר בלבד, פירושו הפרש של כ-7 מיליארד שקלים בין הכנסות המדינה להוצאות המדינה המשתקפות בהצעת התקציב ל-2009.

לדברי הבכיר ההפרש הזה יגיע לכל הפחות ל-11 ואף 12 מיליארד שקל, ואם הצמיחה תרד לשיעור של פחות מ-3%, הגירעון גם יכול להגיע ל-14 או 15 מיליארד שקל, סכום שמשקף גירעון של 2% עד 2.5% מהתוצר.

בשבוע שעבר פרסם הכלכלן הראשי של בנק הפועלים, ליאו ליידרמן, סקירה, לפיה הגירעון אכן יעמוד על 2.5% מהתוצר וזאת בהנחה שהצמיחה במשק בשנת 2009 תעמוד על 3%. גם באוצר הבינו כי הצמיחה לא תעלה על 3%, אך בינתיים מחליטים שם לא לשנות את התחזית, שכן שינויה יגרום לעדכון ההכנסות ולקיצוץ נוסף בהוצאות, דבר שלא רצוי אפילו מבחינת האוצר.

"אין מקום להפחתה במיסוי"

"לנוכח הנתונים הללו אין מקום להפחתה נוספת במיסוי. אין מספיק מקורות לכך ובנוסף יש מתווה להפחתה עד שנת 2010", סיכם הבכיר. לדבריו, הפחתה של 1 מיליארד שקל במס הכנסה גורמת לאי צמיחה שמכסה בין 50% ל-60% מההפחתה לכל היותר ולכן אין אפשרות לצאת להרפתקה של הפחתת מיסוי אם כבר נוצר חור בהכנסות בהיקפים כאלו. נושא המשך הפחתת המיסוי עלה במפגש שהתקיים ביום חמישי האחרון בקריה בתל אביב של בכירי המשק. שר האוצר, רוני בר-און, אמר במפגש כי הוא לא ויתר על הרעיון, אך בינתיים הוא לא מצא מקורות לממן את ההפחתה.

באוצר לא מתרגשים מפספוס הגירעון בשנת 2009, כל עוד הוא מגיע מצד ההכנסות. קרי, ההוצאות ודאיות ונקבעות בתקציב לעומת ההכנסות המבוססות על תחזיות ואין לגביהן ודאות כלשהי. לכן, כל עוד יש שליטה על צד ההוצאות "אין בעיה", מסבירים באוצר. זו הסיבה שמסבירה מדוע באוצר כל כך מתעקשים על שיעור של 1.7% בגידול בהוצאה הלאומית. ל"גלובס" נודע כי בגישה הזו תומכים גם בכירי בנק ישראל. כמו כן, בבנק ישראל גם סבורים כי אין מקום להעמקת הפחתות המס.