ביהמ"ש: כל הרשויות המקומיות מחוייבות להפעיל את שירות החניה הסלולרי "פאנגו"

זאת גם אם אינן חפצות בכך, ובמקביל להסדר החניה הנהוג באותה רשות מקומית ; ביהמ"ש דחה את עתירת חברת סלופארק, המפעילה אף היא שירותי חניה סלולרית, נגד החלטת המשכ"ל בנושא

בית המשפט לעניינים מינהליים בתל-אביב קבע כי כל הרשויות המקומיות בישראל מחוייבות לכבד בתחומן את הסדר החניה הארצי האחיד, שמפעילה חברת "פאנגו" (*4500), גם אם אינן חפצות בכך, וזאת במקביל להסדר החניה הנהוג באותה רשות מקומית.

פקודת התעבורה מאפשרת לנהג לבחור בין הסדר חניה מקומי שמפעיל זכיין בכל רשות (שנבחר במכרז), לבין הסדר חניה ארצי שקבעה החברה למשק וכלכלה של השלטון המקומי (משכ"ל). הסדר החניה הארצי לפי הפקודה הוא "כרטיס חניה ארצי או כל הסדר שיבוא מטעם המרכז לשלטן מקומי במקומו".

חברת מילגם, מפעילת "פאנגו" (שיוצגה על-ידי עו"ד יניב מטלס), זכתה במכרז של המשכ"ל להפעלת הסדר חניה ארצי באמצעות טלפון סלולרי. חברת סלופארק, המפעילה אף היא שירותי חניה סלולרית, עתרה באמצעות עו"ד מוטי בר-לב נגד המשכ"ל, וטענה כי החוק הסמיך את המשכ"ל לקבוע הסדר חניה ארצי אחד בלבד, והיא אינה יכולה להפעיל בו זמנית מספר הסדרי חניה: הכרטיס הארצי מנייר, כרטיס החניה האלקטרוני "איזיפארק" וכעת שירות סלולרי. לדבריה, הפקודה מאפשרת למשכ"ל להפעיל הסדר "במקומו" של ההסדר הקודם ולא במקביל לו.

הקלה לנהגים

למעשה, המחלוקת היתה ביחס לפירוש המילה "במקומו" שבחוק. השופטת מיכל רובינשטיין ציינה כי מטרת ההסדר הארצי היתה להקל על הנהגים ולאפשר להם לחנות בכל רשות מקומית מבלי להיות נתונים להסדרים הספציפיים המשתנים בין הרשויות. באותה תקופה אמצעי התשלום המרכזי היה כרטיס הנייר. ואולם, לדבריה אותו רציונל שבבסיס ההסדר הארצי תקף גם לגבי הסדרי החניה האלקטרונים שהלכו והתפתחו עם השנים.

"דבקות באמצעי תשלום אחד בלבד, שהולך ונהיה פחות ופחות שמיש נוכח נגישותו והנוחיות המועטה שיש בשימוש בו, אינה עולה בקנה אחד עם רצונו של המחוקק להקל על הנהגים ולהמשיך ולהותיר להם את האפשרות להסדיר חנייה באמצעות הסדר ארצי אחיד", ציינה.

לכן, פסקה, "מכשיר האיזיפארק ומערכת התשלום באמצעות הטלפון הסלולרי אינם מהווים הסדרים ארציים נוספים, אלא אמצעים נוספים במסגרת ההסדר הארצי" והם חלק ממנו. מרכז השלטון המקומי ומשכ"ל יוצגו על-ידי עוה"ד גיורא בנטל וענת גפני. (עת"מ 1033/08).