מונחון

אופציה (Option): חוזה בין קונה ל"כותב" (מוכר) המעניק לראשון את הזכות, אך לא החובה, לקנות (במקרה של אופציית Call) או למכור (במקרה של אופציית Put), מטבע בשער חליפין ובמועד שנקבע בחוזה. אופציות יכולות להיות סחירות, כלומר להיסחר בבורסה מיוחדת, או להיסחר "מעבר לדלפק" (Over the Counter - OTC), כלומר כחוזה פרטי. חוזה סחיר נסחר, בדרך כלל, רק בשעות המסחר, ומועד תפוגתו קבוע, בדרך כלל שלושה או שישה חודשים. חוזה OTC, לעומת זאת, גמיש יותר מבחינת מועדי תפוגה. אופציות הן כלי לגידור סיכונים על ידי חברות שרוצות להתגונן מפני תנועות לא צפויות בשער החליפין.

ביטחונות ומינוף (Margin and Leverage): המונח ביטחונות מתייחס, בהקשר של שוק המט"ח, לסכום הכסף שסוחר מעמיד כנגד עיסקה בסכום מסוים. אם, למשל, הסוחר מפקיד בידי הברוקר ביטחונות בסכום של 1,000 דולר בחוזה פורוורד על 100,000 דולר, אזי המינוף שלו יהיה 100 ל-1. היקף הביטחונות והיקף החוזה קובעים את היקף המינוף.

דילרים: באופן פורמלי, דילרים הם פרטים או תאגידים אשר סוחרים במט"ח, קונים ורוכשים מטבעות, מתוך מקורותיהם וחשבונותיהם, מוכרים מוצרים כמו חוזים ומחזיקים מלאים של מטבעות שונים. בפועל, הכוונה היא, פעמים רבות, לגופים גדולים אשר פועלים כמעין "סיטונאים" בשוק המט"ח.

החלף (Swap): חוזה בין שני צדדים, בו הם מתחייבים להחליף ביניהם זרם של תשלומים שמקורם בסוגים שונים של ריביות או מטבעות. החוזה יכול להתייחס ל"החלף" זרם של תשלומים הנובע מריבית קבועה לזרם הנובע מריבית משתנה. בשוק המט"ח ה"החלף" יכול להתייחס להחלפת מטבע אחד תמורת מטבע אחר, בשער מסוים, במועד מסוים, תוך התחייבות לבצע המרה חוזרת באותו שער במועד אחר, ובדרך זו לקבע את שער החליפין.

הוראת עצירה או הגבלה (Limit): הוראה לבצע עיסקה כאשר התנועה בשוק היא לטובת המשקיע, ומגיעה לרמה מסוימת שנקבעה מראש על ידי המשקיע. למשל, למכור את אחזקות המשקיע ולממש רווחים, אם שער החליפין של מטבע מסוים יעלה ב-20 פיפס .

הוראת עצירת הפסד (Stop Loss): הוראה שנועדה לספק למשקיע מעין "רשת ביטחון" כנגד הפסדים בגין תנועה בשערי חליפין הנוגדת את הערכותיו. ההוראה מחייבת את הברוקר למכור את אחזקותיו של המשקיע במטבע, או לחסל חשיפה שלו למטבע מסוים, כאשר תנועת שער החליפין מגיעה לרמה מסוימת. כך, למשל, משקיע שהימר על התחזקות השקל לרמה של 3.5000 שקל לדולר, ייתן הוראה של חיסול החשיפה שלו אם השער עולה ל-3.5015 או ב-15 פיפס.

חוזה פורוורד (Forward): חוזה בו צד אחד מתחייב לרכוש, והשני למכור, מטבע מסוים תמורת מטבע אחר בשער שנקבע בחוזה עצמו. אפשר לעשות שימוש בחוזה במסגרת מינוף כספי אחד מהצדדים. כך למשל, אחד הצדדים יפקיד ביטחונות בסכום מסוים, ויחתום על חוזה פורוורד בסכום גבוה יותר בהתאם למנוף שלו. הברוקר או חברת המט"ח איתה חתם על חוזה וקיבלה את הביטחונות, יתנו הוראה של הגבלת הפסד לדילר מולו הם עובדים, בגובה ביטחונות הלקוח. בדרך כלל המחיר של חוזה פורוורד נקבע על פי הפרשי הריבית בין שני מטבעות, שכן מדובר במעין פעולת אשראי שמוענק לרוכש, למשך תקופת החוזה עצמו.

ספוט (Spot): המונח מתייחס למקטע השוק המתייחס לעסקאות למסירה מיידית. בפועל, מדובר ברישום מיידי של העיסקה, כאשר הסליקה של הסכומים נטו מבוצעת כעבור יומיים. שער הספוט הוא שער החליפין ברגע קיום העיסקה.

מרווח (Spread): ההפרש בין מחיר הקנייה (Bid) למחיר המכירה (Ask) של מטבע אחד במונחים של מטבע אחר. המרווח יימדד בפיפסים.

מסחר אלגוריתמי: ידוע גם בכינוי Algo Trade ומתייחס למסחר מבוסס פקודות מחשב, בין היתר בתחום המט"ח. במסגרת מסחר זה "סוחר" האלגוריתם בנכס - מניה או מטבע - על בסיס פרמטרים מוגדרים כמו תזמון, מחיר וסוג הפקודה.

פיפס (Pips): היחידה בה מתנהל המסחר בשוק המט"ח. פיפס זהו השינוי במספר האחרון בשער החליפין של מטבע מסוים. מאחר שרוב המטבעות העיקריים מתומחרים עד הספרה הרביעית אחרי הנקודה העשרונית, השינוי המינימלי הוא של מאית האחוז. כך לדוגמא, אם שער השקל לעומת הדולר הוא 3.6002, והוא עולה ל-3.6011, הרי שהתנועה היא של 9 פיפס. גם המרווח בין שער קניה ומכירה מנוסח במונחי פיפס.

רמת התנגדות: רמת מחירים בה צפוי להיבלם מהלך של עליות שערים והשערים אמורים להתחיל לרדת. רמת התנגדות מבוססת על הזיכרון של המשקיעים ועל נתוני העבר. רמת התנגדות משמשת כרמה טכנית למכירה. פקודת הגנה ( קנייה ) תמוקם מעל לרמת ההתנגדות למקרה וההתנגדות לא תצלח.