ביה"ד לעבודה: "רכלבסקי שתה שיקוי הרדמה מהבנק לפיתוח התעשייה"

בית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב דחה תביעה של שני בכירים לשעבר בבנק לפיתוח התעשייה, שדרשו לקבל תנאי פרישה מופלגים - שבוטלו בהתערבות מאוחרת של הממונה על השכר באוצר דאז, יובל רכלבסקי. בפסק הדין, שהגיע לידי "גלובס", מבקר בית הדין את רכלבסקי, ש"'נרדם' על משמרתו לאחר ששתה את 'שיקוי ההרדמה' שסיפק לו הבנק".

בית הדין קבע כי הממונה על השכר מוסמך להתערב בהסכמי השכר בבנק, בהיותו "גוף מתוקצב", וכי בשיקוליו הוא רשאי היה להתחשב במצבו הפיננסי של הבנק, וזאת "מתוקף חובת הנאמנות שהוא חב לציבור".

שושנה פלומין, מבקרת הפנים של הבנק, וליפא רוטמן, יועץ בכיר למנכ"ל בנושאי אשראי, עבדו בבנק כ-38 שנים והתפטרו בשנת 2002, מספר חודשים לפני הגיעם לגיל פרישה. זאת, כדי שייהנו מזכויות הפרישה המיוחדות שנקבעו בהסכמיהם האישיים: מענק בשיעור 50% בגין כל תקופת העבודה בבנק (מעבר לסכומים שנצברו בקופות הגמל); תשלום בגין עד 6 חודשי הסתגלות וכן פדיון ימי חופשה וימי מחלה בלתי מנוצלים.

הממונה על השכר הקודם, יוסי קוצ'יק, ורכלבסקי פנו לבנק 3 פעמים בשנים 1996 עד 1999 בדרישה לקבל נתוני שכר וכוח-אדם, אך הבנק התעלם. רק בשנת 2002, אחרי שהבנק נקלע לקשיים והמדינה נאלצה להעמיד לו קו אשראי, גילה רכלבסקי מעורבות אקטיבית יותר וביטל חלק מתנאי הפרישה של בכירים בבנק ובהם פלומין ורוטמן, כשסירב לאשר להם פיצויים נוספים ותשלום עבור חודשי הסתגלות מעבר לכספים הצבורים בקופת הגמל.

בסופו של דבר התרכך רכלבסקי ואישר להם תנאים החורגים מהמקובל בחברות ממשלתיות, ואף לא דרש מהם להשיב תשלומים חורגים שקיבלו בעבר.

פלומין ורוטמן תבעו, באמצעות עו"ד אשר סלע, את מלוא תנאי הפרישה (בהיקף של למעלה ממיליון שקל) וטענו כי הממונה אינו מוסמך להתערב בתנאי פרישתם. כן תבעו את הבנק בטענה כי הטעה אותם לחשוב שהסכמי העבודה שלהם תקפים ואינם טעונים אישור נוסף של הממונה.

"מעורר תהייה"

השופטת נטע רות קיבלה את עמדת הבנק, שיוצג על-ידי עוה"ד קרן בלום ורחלי בניטה ממשרד תמר גולן, וקבעה כי חוק יסודות התקציב מסמיך את הממונה במפורש להתערב בהסכמי שכר של גוף מתוקצב, ומאחר שהבנק הוא "חברה מעורבת" (המדינה החזיקה ב-46% מזכויות ההצבעה בדירקטוריון), הרי שהוא גוף מתוקצב.

לדבריה, החוק מלמד על "היקף שיקול הדעת הרחב הנתון לממונה על השכר, הנדרש להפעיל את סמכותו לא רק בשים לב למדיניות השכר הכוללת במגזר הציבורי ובשים לב למידת החריגה, אלא אף בשים לב 'לטעמים שבצדק'".

היא מתחה ביקורת על השיהוי בהתערבות הממונה, ביקורת שהתבטאה באי-פסיקת הוצאות לטובתו. "בית הדין מבקש לתת ביטוי למורת רוחו מהתנהלותו מעוררת התהיות של הממונה על השכר, אשר לו היה מפעיל את סמכותו ביתר תוקף ובמועד מוקדם יותר, ייתכן שהיה נמנע ההליך", ציינה.

עם זאת קבעה, כי השיהוי בהפעלת סמכותו אינו מונע כשלעצמו את התערבותו למרות אינטרס ההסתמכות של התובעים, וזאת בשל "החשיבות החברתית שבמיגור התופעה של עריכת הסכמים בלתי חוקיים בכלל והסכמים חורגים מחוק יסודות התקציב בפרט", ומשום שההתערבות לא פגעה כלל ביכולתם לכלכל את צעדיהם לקראת העתיד.

להיפך, קבע בית הדין, השיהוי דווקא היטיב עם התובעים, משום שאם היה מתערב הממונה בזמן אמת, הם לא היו זוכים לתנאים המופלגים ממועד הפרישה ועד למועד התערבותו. כן התחשבה בכך "שהתובעים פעלו במידה מסוימת מתוך עצימת עיניים בכל הנוגע לחריגות השכר ולאי חוקיותם של תנאי הפרישה". הממונה יוצג על-ידי עו"ד אביגיל בורוביץ מהפרקליטות. (עב' 6756/04).