בהתאם לציפיות המוקדמות, מדד המחירים לצרכן בחודש אוגוסט עלה ב-0.8% והגיע לרמה של 107 נקודות. כך נמסר מהלישכה המרכזית לסטטיסטיקה. במונחים שנתיים עומדת רמת האינפלציה על 5% לעומת 4.8% בחודש הקודם, רמה זו גבוהה ב-2% מהגבול העליון של יעד המחירים שקבעה הממשלה (בין 1% ל-3%).
מדובר במדד הגבוה ביותר שנרשם בחודש אוגוסט מאז שנת 1995.
כפי שהיה צפוי רוב השינוי במדד אוגוסט הוסבר על ידי סעיף הדיור, הסעיף החשוב ביותר והקשה ביותר לחיזוי במדד אשר משקלו עומד על כ-20%, שוב הפך לרכיב המכריע, עלה ב-3.7% ותרם 0.6% מסך 0.8%.
מדובר בתופעה לה אנו עדים בחודשים האחרונים, לפיה מרבית בעלי הדירות שמחדשים חוזים, מעבירים את החוזים לשקלים, תוך עדכון חד במחיר כדרך פיצוי להפסדים הכבדים שספגו בשנתיים האחרונים בגין צניחת הדולר. בחודש אוגוסט, כ-80% מהחוזים שהתחדשו נקובים בשקלים. בתחילת שנת 2008, רק 40% מהחוזים המתחדשים ננקבו בשקלים. כתוצאה מכך, לראשונה בישראל, נרשם "תיקו" בחוזי השכירות הקיימים: מחצית מכלל חוזי השכירות הקיימים נקובים בשקלים ומחצית בדולרים. בתחילת השנה רק רבע מהחוזים היו נקובים בשקלים. מכאן שניתן להכריז על תום עידן הדולר בשוק הדיור.
גם בחוזים הקיימים הנקובים בדולרים נרשמה עליה עקב פיחות השקל אל מול הדולר. סעיף הדיור עלה ב-3.5%. קרי, דרך שני הערוצים המשפיעים על סעיף הדיור, חוזים מתחדשים וחוזים קיימים בדולרים, חלה התייקרות. נזכיר כי סעיף הדיור עלה גם במדד יוני בחדות ובמפתיע בשיעור של כ-2.5% והקפיץ את המדד הרחק מחוץ טווח התחזיות.
מחירי המים לצריכה פרטית עלו ב-4%, כאשר מחיר החשמל לצריכה פרטית עלה בכ-1%.
סעיף ההבראה ונופש תרם אף הוא תרומה משמעותית לאינפלציה החודשית וצמח ב-7%, זאת באופן מסורתי בעקבות חופשת הקיץ.
גם הפירות הטריים התייקרו ב-13%, ותרמו 1.7% מתוך 0.8%.
סעיף מפתיע שמופיע החודש ולא בולט בשאר חודשי השנה, הוא סעיף עריכת מסיבות ואירועים אשר עלה ב-1.5%, שכן חודש אוגוסט הוא "חודש החתונות" ובעלי האולמות מנצלים זאת ומעלים מחירים.
מנגד, שני סעיפים הצליחו לבלום את האינפלציה בצורה משמעותית. הסעיף הראשון, כצפוי, הוא רכיב הדלקים אשר מחירו ירד ב-4.5% עקב הירידה במחיר הנפט בעולם. סעיף זה תרם 0.2% לבלימת האינפלציה. הסעיף הנוסף הוא סעיף ההלבשה, אשר הוזל ב-9% ותרם אף הוא 0.22% לבלימת האינפלציה, שכן אוגוסט הוא באופן מסורתי חודש המבצעים וחיסול עונת הקיץ. גם מחיר סעיף הנעלה ירד ותרם לבלימת האינפלציה.
בתגובה לפרסום המדד אמר אורי יהודאי, יו"ר ועדת הכלכלה בהתאחדות התעשיינים: בנק ישראל צריך להותיר את הריבית ללא שינוי. והוסיף כי הירידה במחירי הסחורות והאנרגיה, לצד ההאטה בצמיחה במשק - ימתנו את קצב עליית המחירים. הדאגה העיקרית של המשק צריכה להיות חילחול ההאטה העולמית לישראל.
לדבריו בחודשים הקרובים צפויה האטה ניכרת בקצב עליית המחירים בישראל, מה שיאפשר לבנק ישראל להותיר את הריבית ללא שינוי. זאת למרות הפיחות בשערו של השקל בשבועות האחרונים. יהודאי מציין, כי העמקת ההאטה העולמית לכדי נסיגה בחלק מהכלכלות הגדולות באירופה כמו בכלכלת בריטניה, גרמניה וצרפת צפויה להביא בחודשים הקרובים להאטה ניכרת בביקושים ליצוא הישראלי ולהעמקת ההאטה בפעילות הכלכלית גם בישראל.
בנוסף, תתמוך לדעתו ההאטה בכלכלה העולמית בהמשך מגמת הירידה במחירי הסחורות והאנרגיה בעולם. בנוסף, אומר יהודאי, שעל הממשלה לשלב כוחות עם בנק ישראל ועם המעסיקים ולפעול בצורה יזומה ויצירתית, כדי למנוע את עוצמת האיום והסיכון להמשך צמיחת המשק הישראלי. זאת על רקע ההאטה העולמית. כמו כן, על הממשלה לפעול לחיזוק כושר התחרות של היצוא הישראלי.
תגובת ירון זר, מנהל מחלקת מחקר ישיר בית השקעות: מדד המחירים עלה בהתאם לצפי שלנו ב- 0.8%, אך מהווה הפתעה לכלל השוק שציפה למדד בסביבות 0.5%-0.6%. עליית סעיפי המדד אינה מפתיעה גם כן בהובלת סעיף הדיור, הנופש בארץ ובחו"ל והירקות. בסה"כ המדד הנוכחי מאחורינו ואנו צופים בעתיד האטה וירידה משמעותית בסביבת האינפלציה. לאור המדד הנגיד צפוי להעלות את הריבית ב-0.25%.
עזי מאן, כלכלן בכיר במרץ השקעות סבור כי מדד אוגוסט מצביע על כך שהאינפלציה במשק עדיין נמצאת בתוואי של עליה. האינפלציה בחודשיים האחרונים אשר הסתכמה ב 1.9% והצפי לעלייה של כ- 0.5% בחודש ספטמבר, הינם המשך ישיר למגמת ההתייקרות שאפיינה את המשק במחצית הראשונה של השנה.
מאן מחזק את הערכתו בדבר המשך עליית המחירים במשק עקב האינפלציה הגלומה בהתחזקות הדולר אשר טרם באה לידי ביטוי. ההנחה היא כי סעיף הדיור שעלה באופן מתון בשנה האחרונה וכמעט שלא השפיע על התפתחות האינפלציה, צפוי לתת את אותותיו בחודשים הקרובים וזאת בעיקר עקב עליית מחירי הדיור ושכר הדירה.
מאן צופה עליה בשיעור התמסורת בין הדולר למדד, שכן ישנה נטייה במשק להצמיד מחירים לדולר בעיתות של דולר חזק ולכן להערכתו הפיחות שנרשם לאחרונה בשע"ח שקל דולר יבוא לידי ביטוי במדדי המחירים הקרובים.
ע"פ הערכות כלכלני מרץ השקעות יעלה מדד המחירים לצרכן עד סוף השנה בשיעור של כ- 1.1% (ספטמבר 0.5%, אוקטובר 0.3%, נובמבר 0.1% דצמבר 0.2%).
אלדד ברק, מנהל מחלקת השקעות באפריקה ישראל בית השקעות: "המדדים הבאים צפויים להיות נמוכים יותר, אין כרגע מקום להעלאת ריבית", "סימנים ראשונים להיחלשות הצריכה הפרטית בישראל. עונת הקניות לקראת החגים צפויה להיות חלשה השנה".
בנוגע לריבית במשק מציין ברק כי "תחילת מגמה של הורדות ריבית המסתמנת בעולם, הירידה במחירי הסחורות וההסתברות הגבוהה להאטה משמעותית במשק הישראלי, עשויים למנוע העלאה של ריבית בנק ישראל". אינו מוציא מכלל אפשרות העלאה נוספת של 0.25% עד סוף השנה, בכפוף לתנועות הון אשר יתבטאו בפיחות חריף. להערכתו, כרגע אין מקום להעלאת ריבית נוספת, אלא אם יחול פיחות משמעותי בשער השקל.
ומוסיף: "איננו צופים שינוי במגמת העליות שראינו בשחרים, והערכות לירידה באינפלציה ולהורדת ריבית בתוך כמה חודשים, צפויות להיטיב עם השחרים הארוכים".
רונן מנחם, מנהל יחידת ההשקעות והאסטרטגיה, בנק מזרחי-טפחות: העלייה במדד המחירים לצרכן הייתה ברף הגבוה של ההערכות. הפעם, בניגוד לחשש, לא הייתה חריגה כלפי מעלה, דבר שיתקבל מן הסתם באנחת רווחה בשווקים.
פעם נוספת התברר כי היכולת להעריך את השינוי בסעיף הדיור אינה גבוהה. שער השקל פוחת ב-2.5% מול הדולר בגין תקופת המדידה, אך סעיף הדיור עלה בשיעור גבוה יותר: 3.7%. כתוצאה, המדד ללא דיור כמעט לא עלה. במבט קדימה, שער השקל פוחת ב-3.5% לצורך חישוב מדד ספטמבר, כך שהתנהגות הדיור תמשיך להשפיע מאוד על ביצועי המדד.
לצורך שיקולי הריבית, צריך בנק ישראל להתחשב בכך שהאינפלציה הבסיסית במשק נמוכה משמעותית מהאינפלציה הכוללת, כפי שניתן להתרשם מהמדד בניכוי מוצרי האנרגיה והמזון. מדד זה הסתפק בעלייה בת 2.3% ב-12 החודשים האחרונים ולכן נמצא בתוך תחום יציבות המחירים. ממצא זה מצביע על היעדר לחצים אינפלציוניים של ממש מצד הביקוש המקומי. עם זאת, אין להתעלם מכך שדווקא בחודש האחרון עלתה האינפלציה הבסיסית ב-1%, יותר מהעלייה הכוללת במדד ובניגוד לתמונה ארוכת הטווח. כמובן, סעיף הדיור גרם לכך.
בנק ישראל יצטרך לפסוח על שני הסעיפים בנושא זה: האם להתייחס לזינוק במחיר הדיור כאל חלק מגידול בסיסי בביקוש המקומי, או כתגובה לפיחות החד בשער השקל. אם המקרה השני תופס, כפי שחושבים במזרחי טפחות, אזי הביקוש המקומי חלש מאוד ואין מקום להדק את המדיניות המוניטארית.
להערכתם, ב-12 החודשים האחרונים תהייה התמונה שונה בתכלית. רגיעה עקבית במחיר התשומות, בצוותא עם האטה בפעילות הכלכלית, תוליך להתמתנות של ממש בקצב האינפלציה. זאת, ללא צורך בהתערבות נוספת של בנק ישראל. במשקים רבים בעולם, לרבות קנדה, שווייץ, סין וכנראה גם ארה"ב, מתחילים שיעורי האינפלציה לסגת. הידוק מוניטארי נוסף עלול, בנסיבות אלה, להביא לירידה חדה ומהירה מדי בקצב האינפלציה. לכן, למרות שהמדד היה ברף הגבוה של ההערכות, נראה למנחם שבנק ישראל לא יעלה הפעם את הריבית. אפשר שההחלטה תהייה גם הפעם, כמו שתי קודמותיה, צמודה מאוד.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
