"השיווק של קופות הגמל הוא ג'ונגל פרוץ"

על רקע התרסקות השווקים הפיננסים ברחבי העולם, כינס אתמול המרכז לאתיקה בירושלים כמה מבכירי שוק ההון המקומי לשיחה על אתיקה בתחום שיווק המכשירים הפיננסים. באי הכנס ניסו להתעלם למספר שעות מהמתרחש בשווקים, אך מיקומו בחדר המבקרים של הבורסה, שהמסכים האדומים שלה מעטרים את קירותיו, הקשתה עליהם להתנתק מהמצב לחלוטין.

"הייתה קנאה גדולה במערכת הבנקאות הישראלית בזו האמריקנית, בכל הקשור למערכת ניהול הסיכונים שלהם", אמר פרופ' אמיר ברנע, דירקטור לשעבר בבנק הפועלים. "זו המערכת המשוכללת ביותר בעולם. ותראו, בכל זאת, לאן היא הובילה את ארה"ב".

ברנע ציין כי להערכתו המשבר שאיתר מספר בעיות בבנקאות העולמית - בהן ההנדסה הפיננסית של מוצרים - הולך לקראת סיום, אך הוא סירב להעריך כמה זמן עוד ייקח עד שהסערה תחלוף.

"מתייחסים אל הקרנות כמו ליוגורט"

בכל הנוגע לנושא המקורי של הכנס, אתיקה בתחום שיווק ההשקעות, בלטה במיוחד היעדרותם של נציגי הרגולציה, הן ממשרד המפקח על שוק ההון, והן מצד רשות ניירות ערך.

מי שכן נכח בכנס הוא פרופ' חיים לוי, דיקן המרכז האקדמי ברמת גן, שנקט לאורך דבריו בקו לוחמני כלפי שני יעדים מרכזיים: רפורמת בכר ומנהלי ההשקעות. לוי טען כי הידע המקצועי של מנהלי קרנות הנאמנות, קופות הגמל והתיקים, אמור לאפשר להם להשיג שני יעדים: הקצאת הנכסים על פי עיתוי השוק, ובחירת המניות שיצליחו להניב תשואה חיובית.

בשני תפקידים אלו, טען לוי, נכשלים מנהלי ההשקעות. "רוב עבודות המחקר שנעשו בתחום, בארץ ובחו"ל, מראות שאין להם את היכולת לעשות הקצאת נכסים נכונה ולדעת מתי להיכנס ולצאת מהבורסה", אמר.

ועדת בכר הייתה הקורבן הבא של לוי. לדבריו, לאחר משבר מניות הבנקים לא הייתה כל בעיה אתית בכך שהבנקים החזיקו בנכסים הפיננסים המנוהלים. אלו, לדבריו, ראו רק את טובת המשקיעים לנגד עיניהם. הגופים הפרטיים שאליהם עברו הנכסים הפיננסים, סובלים לדבריו של לוי מכך שחלקם לא יודעים לנהל היטב כמות גדולה כזו של נכסים. "כולם גם העלו את דמי הניהול ללקוחות", ציין.

כמו לוי, גם ברנע שעלה לדבר אחריו טען כי מדידת ביצועים חודשית, אותה מעודד המחוקק באמצעות אתרי הגמל-נט והפנסיה-נט, גורמת עוול לציבור. לדבריהם, אחד האספקטים החשובים בבואו של לקוח לייעוץ השקעות הוא משך הזמן בו הוא מתכוון להשקיע. "קשה להתעלם מהירידות בבורסה היום, אבל מי מבטיח שמחר לא יהיו עליות?", שאל ברנע.

אחד המרוויחים הגדולים מוועדת בכר הם ללא ספק המפרסמים, אותם ייצג בכנס הפרסומאי ויועץ התקשורת אייל ארד. לפי הנתונים שהציג ארד, בשנה הראשונה לאחר הרפורמה, עלו הוצאות הפרסום על קרנות נאמנות בלא פחות מ-60%. לדבריו, "שוק ההון מתייחס אל הקרנות כאל מוצרי צריכה לכל דבר ועניין, כמו יוגורט".

סוגיה נוספת אותה ציין ארד הוא הצורך של השוק לדגום כל הזמן את הלך הרוח של הצרכנים. הוא טען כי שוק ההון מזכיר יותר את השוק הפוליטי, בגלל ריבוי הספינים שבו. "מרבית הצרכנים כלל לא מבינים את המוצרים הפיננסים וספק אם ידעו מה ההבדל בין קרן הפנסיה לקרן נאמנות", ציין.

"האנדרלמוסיה חוגגת"

בסופו של הכנס נערך פאנל בנושא "מה טעון תיקון במערך הקיים של שיווק מכשירים פיננסיים ובשיטותיו". את הכנס הנחה פרופ' מאיר חת, ששימש בין היתר, כמפקח על הבנקים, יו"ר דירקטוריון הבורסה, יו"ר בנק לאומי, ויו"ר פסגות.

את הפאנל פתח צבי לובצקי, יו"ר בית ההשקעות אי.בי.אי, שביקר את שיטות השיווק של קופות הגמל בישראל. "השיווק של קופות הגמל הא ג'ונגל פרוץ", אמר. "המחלקות הכי חשובות בבית ההשקעות נהיו מחלקות השימור. בזמנו, לא הייתה רשות ניירות ערך, היו כללים וולונטריים". לדבריו, "בקרנות הנאמנות יש מערכת של תקנות שמסדירות את התחום אבל בקופות הגמל אין פתרון בחוק".

לובצקי ציין עוד כי הוא "חרד מהיום בו יקבלו הבנקים רישיונות ייעוץ פנסיוני. אז יהיה ג'ונגל שלם כי הבנקים ייקחו את כל שני מיליון הלקוחות ויתנו להם ייעוץ בחינם. אבל מה דינו של הסכם ייעוץ כזה? איך ניתן להתנתק ממנו?".

את המערכת הבנקאית יצג בפאנל שמואל זלוטניק, ראש מערך הייעוץ של בנק לאומי. זלוטניק התייחס לטענות שנשמעות לעיתים בדבר איכות מערכות הדירוג הבנקאיות ואמר כי "המודל בבנק מתייחס לאופק ההשקעה, לסיכון ולעמלה. אני מזכיר שלהבדיל מהבנק, במשך תקופה ארוכה, הגמל-נט לא פרסם את רמות הסיכון. בארץ, נותנים חשיבות רבה לתשואה בשנה האחרונה, כי מנהלי ההשקעות מתחלפים בתדירות גבוהה".

זלוטניק התייחס למערך ההפצה של סוכני הביטוח וסיפר על מה שחווה באופן אישי, כשניסה להעביר את קופת הגמל שלו. "רציתי להעביר את הקופה שלי, פניתי אל הגוף אליו רציתי לעבור והם אמרו לי: 'אנחנו לא מכירים אותך, פנה אל הסוכן שלך'".

זלוטניק סיכם בכך ש"האנדרלמוסיה חוגגת. למרות הדרישה בחוק, האם מישהו מכם אי פעם קיבל מסוכן טופס המסביר את הסיבות לבחירת מוצר כזה או אחר ואת פירוט הגופים עימם הסוכן קשור ומהם הוא מתוגמל?".

את דבריו של זלוטניק תקף בחריפות מנחם קלי, יו"ר קבוצת קלי. "אחד הכללים באתיקה הוא לומר את הדברים במדויק" הוא פנה לראש מערך הייעוץ של לאומי. "איך אתה מייחס טענות כאלה לכלל סוכני הביטוח? מה שבאמת דורש הסדרה היא ההגדרה שניתנה ליועצים בבנקים כאובייקטיביים. ניתן מקסימום לקרוא להם 'משווק שמקבל עמלה אחידה'".

קלי התייחס לשיווק הפנסיוני ואמר כי "אגף שוק ההון באוצר מתייחס לכולם כגנבים, במקום לתפוס את מי שלא נוהג כשורה. זה תוקע את המערכת ואת תהליכי הניוד".

"לחברים מירושלים נמאס"

נציג הרגולטור בפאנל היה אייל בן שלוש, לשעבר המפקח על שוק ההון באוצר, והגורם הדומיננטי בוועדת בכר. כיום, משמש בן שלוש בין היתר, כדירקטור במגדל ביטוח.

בן שלוש התייחס לטענות נגד הרגולטור לפיהן הוא מנותק מהנעשה בפועל ואמר כי "כשיוצרים שוק חדש, תמיד מעלים את הטענות שהחברים מירושלים לא יודעים מה הולך בתל אביב. היינו מצפים שהגופים ייצרו תרבות של כללי התנהגות, אבל זה לא קרה. אז לחברים מירושלים נמאס והם התחילו להכתיב הוראות".

הדובר האחרון בפאנל היה רועי ורמוס, מנכ"ל פסגות. "לא כל בתי ההשקעות נערכו מספיק ובזמן לשינוי שעבר שוק ההון הישראלי", אמר ורמוס. גם לגבי היועצים בבנקים הוא ציין כי "עוד לא סיימנו להפוך אותם למכווני התנועה של החיסכון לטווח קצר, וכבר אנחנו בפתחה של תקופה בה היועצים יהיו דומיננטיים גם בכל הקשור להפצת מוצרי חסכון לטווח ארוך".

לדעתו של ורמוס היועצים נתפסים כיותר אובייקטיביים ובצדק. "יש עודף כושר ייצור והיועץ צריך לבחור בין אלפי מוצרים, אז צריך לתת לו יותר קרדיט". לשאלה בעניין שיווק המוצרים המוצלח של פסגות ענה ורמוס כי "עוד לא ראיתי יועץ שמוכר מוצר עם ביצועים לא טובים. מי שמצליח להשיג ביצועים טובים לאורך זמן, מסוגל לתת שירות איכותי ומסוגל גם לתת ללקוח ביטחון - יצליח". *