הרשתות החברתיות הן כבר מזמן ה'דבר החם' באינטרנט, לאחר שהדיחו את אתרי הפורנו מכס מלכותם. הן גם משנות את אופן ההתנהגות של אנשים ומאפשרת להם לתקשר בדרכים שונות. כך לפחות נטען בספר חדש שבודק איך, עד כמה ואיך משפיעים הרגלי הגלישה באינטרנט על מצבה של האנושות.
ביל טנצר, מחבר הספר: "קליק: מה מיליוני אנשים עושים און-ליין ולמה זה משנה", ניתח מידע על 10 מיליון גולשים והגיע למסקנה שאנחנו לא רק מה שאנחנו אוכלים, שותים או עושים, אנחנו גם מה שאנחנו מקליקים.
חלק מהממצאים בספר מעניינים למדי וביניהם העובדה כי מרפקים, מוך המוצא מהטבור ומאווררי תקרה נמנים עם הפחדים הגדולים ביותר של בני האדם. אחד מהנתונים המובאים בספר מראה כי החיפוש באינטרנט אחר תרופות נוגדות דיכאון מגיע לשיא בתקופת חג ההודיה בארה"ב.
טנצר, מנהל מחקרים בחברת מעקב אינטרנט, אומר שאחת מהתופעות המעניינות שהתרחשו בעשור האחרון באינטרנט היא הירידה החדה בפופולריות של אתרים פורנוגרפיים. לדבריו, שיעור הגלישה לאתרים למבוגרים צנח מ-20% לפני עשר שנים ל-10% כיום, כשהחיפוש הפופולרי ביותר הפך להיות אחר רשתות חברתיות.
ניתוח המידע שאסף טנצר לימד אותו גם על הטרדות והדאגות איתן מתמודדים אנשים. כך למשל, מונח חיפוש פופולרי בשנים האחרונות הוא 'סופה טרופית', מונח חיפוש שכמעט ולא נעשה בו שימוש לפני פגיעת סופת ההוריקן קתרינה ב-2005.
את עליית קרנם של סלבריטאים בחברה ניתן לראות באמצעות נתוני הגלישה באינטרנט, כאשר אתרים המוקדשים להם הפכו להיות פופולריים יותר מאתרי דת, פוליטיקה ודיאטות.
האובססיה החברתית אל המפורסמים קיבלה מימד מעניין במירוץ לבית הלבן לקראת הבחירות הצפויות בנובמבר, כשלמשל נרשמו יותר חיפושים של תמונות של שרה פיילין, המועמדת הרפובליקנית לסגנות הנשיאות, מאשר חיפושים של מידע העוסק בעמדותיה המדיניות.
"חיפושים מקוונים רבים הנוגעים לבחירות הם מבוססי דימוי. אנשים מעוניינים לדעת מה גובהו של ברק אובמה ולקבל מידע על משפחות המועמדים", אומר טנצר.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
