המזל הכלכלי של ציפי לבני

המשבר שיחק לידיה "לא זמן למריבות", היא תאמר, בדרכה שנסללה בדם מניות לממשלה

לציפי לבני יש מזל. הרבה מזל. היא הוכיחה זאת שוב כשהכריעה בקלפי רמטכ"ל בדימוס (שאול מופז) וגם ראש שב"כ מוערך (אבי דיכטר). אלא שזו רק הוכחה פעוטה ל"מזליקו" הגדול שלה. נראה שהיא קיבלה "מתנה" נוספת מאלוהי המזלות. מתנה מפחידה אמנם, אבל מתנה.

מדובר, לא תאמינו, במשבר הכלכלי העולמי. כן. המשבר עשוי להפוך לקטר שיסייע ללבני להקים ממשלה רחבה בראשותה. "זה לא זמן למריבות", תוכל לומר, "לא זמן לחשבונאות פוליטית צרה. המצב חמור ועלינו להתגייס כאיש אחד כדי להגן על הבית. לוותר על אינטרסים אישיים, ולהפסיק לאכול זה את זה. והעיקר, לשמור על ביטחונה הכלכלי-חברתי של המדינה".

וככה זה יוכל לעבוד:

1. הפעלת התקשורת ודעת הקהל נגד הקדמת הבחירות בשלב זה

"לכולם שם בירושלים", הסביר לי הבוקר איש עסקים שמכיר את פרוזדורי האוצר, "רועדות עכשיו הברכיים. בכירי האוצר מייחלים בסוף השבוע הזה ליציבות שלטונית, שתמנע אפשרות לכלכלת בחירות". ההערכות מעין אלה יוכלו להמשיך ולהתגלגל מחצרה של לבני היישר לכותרות העיתונים, ומשם ללבבות ההמונים.

הציבור אינו להוט להקדים את הבחירות או לעקוב אחר הפוליטיקאים. מאסנו בהם מזמן, והתרגלנו לעצום עיניים, ולקוות שמישהו בכל זאת דואג לנו שם בירושלים. כך שיהיה די קל לשכנע אותנו לתמוך במאמציה של לבני להקים ממשלה רחבה. הנה, שר האוצר, רוני בר-און, הנחשב למספר 2 של לבני, כבר אמר אמש ל"גלובס": "מה שהכי חשוב עכשיו זה לשמור על קור רוח, שליטה ויציבות שלטונית". כך קיבלה "מיס קלין" את ההזדמנות לצמוח ולהיות גם "מיס יציבות".

2. נתניהו עשוי להשתכנע שכדאי לו להמתין עוד קצת

בצד המשבר הכלכלי ייווצרו כנראה מתחים חברתיים בלתי נסבלים; הפגנות יסערו. חולים, יתומים, מפוטרים ופנסיונרים ישבתו רעב מול בית ראש הממשלה. מסכי הטלוויזיה לא יפסיקו להביא את כאבם לכל בית. הזעם יופנה אז כלפי ראש הממשלה ושר האוצר שלו. נתניהו יכול להחליט שזה לא הזמן להיכנס למשבצת הזו, ולחזור לתפקיד של "האיש הרע" של המוני בית ישראל. לכן, ייתכן שיחליט לאפשר ללבני להקים ממשלה, להשקיף על האירועים מבחוץ ואז כש"דם המובטלים" יזרום ברחוב, לחזור על תקן "מושיע", ולנצח את הבחירות.

3. דרעי והרב עובדיה יוכלו להציג המשבר כעילה להצטרפות לממשלת לבני

המצב הכלכלי יספק עילה נוחה לתמיכתם של הרבנים עובדיה יוסף ואריה דרעי בממשלה בראשות לבני. זו הייתה עמדתם הבסיסית גם בטרם פרוץ המשבר. אבל מעתה תהיה להם גם עילה מצוינת לכך: הדאגה לעשרות אלפי ילדים רעבים, יאמרו, מחזירה אותם לשולחן הממשלה. אמנם, בינתיים יקשה עליהם להשיג הגדלה של תקציבי הרווחה, אבל תמיד יוכלו להסתפק בפשרה, כמו הקמת "צוות חירום חברתי" שיבחן את דרישותינו (הצודקות) ויוביל להגדלת תקציבי הרווחה בשנה הבאה, ב-2010.

בתנאים כאלה, גם הצלע השלישית של ש"ס, השר אלי ישי, יצטרך להשלים עם ישיבה סביב שולחן הממשלה של לבני. אנשי "פורום החווה" ייטיבו להסביר לו כי עדיף לו כהונה בטוחה אצל לבני מהליכה לבחירות, שלך תדע... אולי יסתיימו בהדחתו מראשות ש"ס.

4. בכירי האוצר יודיעו על עדכון תחזית הצמיחה ל-2.5%; הגרעון יעודכן ל-1.8%-2%

המשבר הזה ידרדר את הכנסות המדינה ממסים לתהומות עמוקים. כבר עכשיו אפשר להניח שההפסדים במגזר הבנקאי בלבד הספיקו למחוק כ-3.5 מיליארד שקל מחובות המס שלהם. וזה עוד בטרם שקללנו את הפסדי המס הצפויים מחברות הביטוח, חברות ההשקעה והתעשיות האחרות. במקביל, עומד האוצר לפרסם תיקונים לתחזיותיו כמפורט לעיל: הצמיחה תרד ל-2.5%. הגרעון יעודכן ל-1.8%-2%. ולכן, צפוי שיעשו הכול כדי למנוע את הגדלת ההוצאה הממשלתית ביותר מ-1.7%.

לבני תמיד תוכל לומר במהלך המו"מ הקואליציוני: זה לא אני... זה הם... זה המצב... תסתפקו במועט. אחרת, אלוהים ירחם על מי שבלינקוב אינו מרחם עליו.

5. אהוד ברק ישמח להפגין אחריות לאומית ולשרת לצידה של ציפורה

אהוד ברק אמנם הוביל להקדמת הפריימריז בקדימה, אבל הוא לא השתגע לרוץ להתאבד עכשיו בבחירות כלליות; גם אם שלי יחימוביץ דוחפת אותו לשם. לברק יש את פרופסור אבישי ברוורמן, בראשות ועדת הכספים, ובסיועו יוכל לנהל ויכוח מקצועי על הדרכים להצלת המשק. למשל, לדרוש את הגדלת יעד ההוצאה ב-2.5%, כפי שברוורמן דורש. כלכלנים מהשקפת עולמו הסוציאל-דמוקרטית של ברוורמן הפכו השבוע ל"דבר הכי אופנתי". לכן, אפשר יהיה לקיים באמצעותם ויכוח לגיטימי עם לבני, אבל לגלות אחריות לאומית, להישאר בממשלה, ולמנוע את התאבדות מפלגת העבודה בבחירות מוקדמות.

6. אין תורמים, ואין כסף לנהל בחירות

ההליכה לבחירות מצריכה גיוס תרומות של עשרות מיליוני דולרים. הרבה מהתורמים הפוטנציאליים מתמודדים עתה עם הפסדי עתק ויחסכו בתרומות.

מי שבכל זאת נשאר לו משהו, יחשוש להסתבך בחקירות של "הון ושלטון". כך שגם אם רוצים בחירות, לא בטוח שיש דרך לממן אותן. במובן הזה, מצבו של נתניהו טוב משל האחרים. *