באילו קרנות הון סיכון ישראליות השקיעו טבע, הראל, מגדל וסיטיבנק? "גלובס" חושף את המשקיעים של פיטנגו ואוורגרין

לפני כולםמרשימת המשקיעים המלאה של שתי הקרנות עולה שהמוסדיים המקומיים מדברים על השקעות בקרנות, אבל עוד לא טובלים במים ; גם חברות מתחומים אחרים, כמו אלרוב נדל"ן, משקיעות בהון סיכון

קרנות ההון סיכון חושפות, ודי בגאווה יש לומר, את פורטפוליו ההשקעות שלהן, בעיקר אם מדובר בהשקעה גדולה או בחברה שמושכת תשומת לב. על המשקיעים בקרנות עצמן, לעומת זאת, כמעט ולא תשמעו מילה.

הסיבה שרשימת המשקיעים בקרן הפכה לסוד השמור ביותר בעולם ההון סיכון היא לא כל-כך מתוך רצון של המשקיעים לשמור על דיסקרטיות, אלא יותר מתוך אינטרס של הקרנות עצמן.

הן חוששות שמי שהשקיע היום אצלן, עשוי, במידה והשקעתו תהפוך לפומבית, לקבל פנייה מקרן הון סיכון אחרת, להפוך למשקיע נאמן שלה בסיבוב הבא, ולשכוח את הקרן הראשונה.

שתיים מהקרנות הישראליות הבולטות הן אוורגרין ופיטנגו, שהשלימו ב-2007 את גיוס הקרנות החדשות שלהן: אוורגרין בהיקף של 200 מיליון דולר ופיטנגו בהיקף של כ-330 מיליון דולר. פרט למשקיעים בודדים בקרנות, עליהם נודע לאורך השנים, אוורגרין ופיטנגו כמו אחיותיהן, מילאו פיהן מים ולא פרסמו מי מממן את ההשקעות שלהן בסטארט-אפים.

כעת, "גלובס" חושף לראשונה את רשימת המשקיעים המלאה בקרנות הללו. מעבר למשקיעים הטריוויאליים, אלה שמופיעים כמעט בכל קרן, הרשימות מסקרנות בעיקר על רקע המשבר בשווקים הפיננסיים, משבר שמחק כמעט לחלוטין חלק מהמשקיעים הפוטנציאליים הגדולים בקרנות הפרייבט אקוויטי.

מאחר שגיוסי הקרנות הללו נסגרו בשנת 2007, הרי שברשימת המשקיעים שלהן יש גם גופים שהיום לא היו מקצים אפילו דולר בודד לטובת השקעות הון סיכון.

פיטנגו הוקמה לפני כ-14 שנה והשקיעה ב-100 חברות עד היום בשלבים מוקדמים, כך שהיא מנהלת השקעות בהיקף של 1.3 מיליארד דולר. מייסדיה הם חמי פרס ורמי קאליש, שגם היום הם השותפים המנהלים שלה. הקרן ממנה מבצעת פיטנגו את ההשקעות היא החמישית במספר.

אוורגרין היא קרן שהוקמה ב-1987 על-ידי יעקב בורק, ובשנים הראשונות פעלה יותר במודל של בית השקעות שהכנסותיו נבעו גם מדמי ניהול, חיתום וייעוץ. בסוף שנות ה-90 הצטרף לבורק עופר נאמן, ואוורגרין הפכה לקרן הון סיכון.

כיום היא מנהלת 650 מיליון דולר, שהושקעו בכ-120 חברות טכנולוגיה בעיקר בשלבים מוקדמים ובתחומי תקשורת, תוכנה ומדעי החיים. הקרן מתוכה משקיעה היום אוורגרין היא החמישית במספר ומובילים אותה בועז דינטי וארז שחר.

1. איפה המוסדיים?

בכל מה שקשור להשקעה בפיטנגו ואוורגרין, המוסדיים הישראלים כמעט ואינם קיימים. זה לא חידוש שהם ממעטים להשתתף בהשקעות בהון סיכון המקומי. עם זאת, בשנים 2006-2007 היה רושם, לפחות במבט מבחוץ, שהפתיחות כלפי ההשקעות הללו גדלה מצידם.

למרות שבשתי הקרנות המדוברות קשה למצוא משקיעים מוסדיים מקומיים, בכל זאת, אוורגרין קיבלה השקעה מחברת הביטוח הראל ופיטנגו מחברת הביטוח מגדל

באוורגרין השקיע גם בנק דיסקונט וקופת הגמל תעוז של בנק לאומי, שנמכרה באחרונה להראל. בנוסף, השקיע בשתי הקרנות בנק לאומי. הסכומים שהושקעו אינם ידועים, אבל די ברור שהמוסדיים הללו הם לא החלק הארי בשתי הקרנות.

2. פיל לבן ברשימה

המשקיעים הגדולים בקרנות הישראליות הם בדרך-כלל קרנות הפנסיה ומשקיעים מוסדיים מארה"ב ואירופה. בין השאר, ניתן למצוא ברשימת המשקיעים המסורתית קרנות מטעם בנקי ההשקעות, שחלקם כבר לא איתנו. בין המשקיעים של פיטנגו ישנם שני בנקים שמעמדם התערער לאחרונה - סיטיבנק ו-JP Morgan.

לאוורגרין יש את בנק אוף אמריקה, שדווקא מעמדו התחזק. לא מן הנמנע שברשימת המשקיעים של קרנות ההון סיכון בעולם ובישראל בשנים הקרובות יתרחש מפנה, וזרועות ההשקעה של בתי ההשקעות ייפקדו מהרשימה. בכל זאת, לאלו יש עכשיו עניינים חשובים יותר לטפל בהם מאשר לחלום על תשואה גבוהה.

3. אוורגרין משקיעה בפיטנגו?

הקשר בין פיטנגו ואוורגרין אינו רק בפונקציונליות שלהן ובעובדה שהן מתחרות על אותה המשבצת, אלא גם בבחירת ההשקעות. אחת המשקיעות המסקרנות בקרן האחרונה של פיטנגו היא לא אחרת מאשר קרן אוורגרין בעצמה. לא מדובר, כנראה, בכספים שהקרן עצמה גייסה ממשקיעים או בחברת הניהול שלה.

מאוורגרין נמסר כי חברת הניהול שלה מעולם לא השקיעה בפיטנגו וכי "ייתכן שקרנות מסוג קרנות שניוניות או Fund of Funds מחזיקות בקרנות של פיטנגו, כמו שהן מחזיקות בקרנות ישראליות אחרות".

לא מן הנמנע, שאם היו נחשפות בפנינו רשימות של קרנות אחרות, ייתכן שהמצב אצלן דומה שם.

4. רופרט מרדוק בפנים

לאורך השנים החלו יותר ויותר חברות להשקיע בקרנות. הסיבה להשקעות מגוונת: בחלק מהמקרים מדובר בחברות היי-טק שמעוניינות להיות קרובות להשקעות אסטרטגיות שמבצעות הקרנות בסטארט-אפים.

הן רוצות לדעת קודם מה קורה בתחום. במקרים אחרים, אלה הן השקעות פיננסיות שמבצעות קרנות של החברות, ובמקרים אחרים חברות ההיי-טק משקיעות באמצעות קרן פנימית (CVC).

גם בפיטנגו וגם באוורגרין אפשר למצוא משקיעים כאלה: אצל פיטנגו אלו קודאק; חברת התרופות טבע; תאגיד המדיה טיים-וורנר של איל המדיה רופרט מרדוק, חברת Novell, Dow Chemical, יורוקום תקשורת, שרפ"ק טכנולוגיות וחברת הנדל"ן אלרוב - שקשה לומר שסטארט-אפים הם לחם חוקם. ברשימת החברות המשקיעות באוורגרין ניתן למצוא את IBM. כמו-כן, משקיעה בשתי הקרנות חברת כור באמצעות זרוע ההון סיכון שלה.

5. אוהבים אותנו באונטריו

המוסדיים הציבוריים בארה"ב כבר מזמן לא משקיעים בהון סיכון המקומי באמצעות ה-Gate Keepers - אותם גופים שמאתרים עבורם השקעות מתאימות וגם מבצעים אותן (כמו גרוב סטריט של קלינטון האריס ש-CalPERS, קרן הפנסיה של קליפורניה, השקיעה באמצעותה בישראל עשרות מיליוני דולרים).

מהטבלה עולה כי בשתי הקרנות יש אוסף מכובד של משקיעים מקרנות הפנסיה בארה"ב, כולל קרן הפנסיה של המורים ממדינת אילינוי וקרן הפנסיה של עובדי עיריית אונטריו במקרה של אוורגרין, ובמקרה של פיטנגו אלו קרן הפנסיה של עובדי עיריית פנסילבניה וקרן TIAA-CREF, שנחשבת לאחת מספקיות השירותים הפיננסים הגדולים בעולם ומשרתת את עובדי מערכת החינוך והמחקר בארה"ב.