רפואה דוקטור, המערכת חולה

רפואה היא מקצוע מוערך, וגם נדרש. המועצה להשכלה גבוהה כבר התריעה על הצורך הדחוף בהקמת בית-ספר נוסף לרפואה, ועל הצורך להגדיל את בתי הספר הקיימים. ההכשרה דורשת תקופת לימודים ממושכת (שש שנים) שלאחריה סטאז' (שנה) ולאחריה התמחות (כחמש שנים). עבור מי שרוצה להתקדם, מתחייבת התמחות נוספת שאורכת שלוש שנים (התמחות-על), ובנוסף לכך ישנה "השתלמות עמיתים", הנעשית בחו"ל. השכר אינו נמוך, אך איננו מהגבוהים במשק בתפקידים ניהוליים מקבילים, ולוקח זמן רב עד ל"החזר ההשקעה". האפשרות לעבוד בעבודה נוספת, מאפשרת ל"כוכבים" - הרופאים הבכירים במערכת הציבורית, לסיים את העבודה בבית-חולים, להתייצב בקליניקה הפרטית או בניתוח פרטי, ולהרוויח בכמה ימי עבודה את שכרם במערכת הציבורית.

על-פי מכון ברוקדייל, כ-70% מהרופאים במקצועות בעלי פרקטיקה פרטית (עיניים, עור, אף אוזן וגרון, גינקולוגיה, כירורגיה וקרדיולוגיה) יבחרו לממש את זכותם להשתכרות נוספת. עם זאת, מי שבוחר לעבוד גם במערכת הציבורית (כעובד מדינה) וגם בפרקטיקה פרטית, נאלץ לשלם. התשלום מגיע לכ-5% מהמשכורת (על-פי ההסכם הקיבוצי משנות ה-50).*

היתרונות:

קיימת אפשרות להשלים הכנסה בעבודה נוספת. הרוב משלימים הכנסה בעבודה עבור קופות החולים. כשמדובר בתחומים מבוקשים בשוק הפרטי, הבכירים יכולים ליהנות משירותי ייעוץ בתשלום ומפרקטיקה פרטית משגשגת, דוגמת ניתוחים פרטיים. האפשרות לממש ביטוחים משלימים או פרטיים מחוץ למערכת הציבורית תורמת לכך. למומחים מגיעה פעם בקריירה השתלמות בת חצי שנה בחו"ל, למנהלים בכירים יש זכות להשתלמות כזאת פעם בשש שנים. ככלל, רופאים בקהילה (של קופות החולים) זכאים ל-14 ימי השתלמות על-פי בחירתם, וכלל הרופאים זכאים למימון השתתפות בכנס אחד בארץ בלבד.

החסרונות:

ההשקעה בהכשרה עד הכניסה למקצוע היא ממושכת, השכר נמוך יחסית לשעות העבודה ולהכשרה, זעום ממש ללא תוספת הכוננויות והתורנויות שמכפילות אותו. החיים בצל תורנויות (עד דרגה 3 ) וכוננויות מדרגת מומחה (דרגה 4), תורמים לשחיקה שיוצר עומס העבודה העצום אולם מכפילים כמעט את השכר. בנוסף, רופא חשוף תמידית לתביעות משפטיות, בשל העובדה שחולה המבקש לקבל פיצויי נזיקין צריך להוכיח את אשמת הרופא. אורח החיים מאוד תובעני ולא ידידותי לחיים המשפחתיים. העבודה היא במשך שישה ימים בשבוע (45 שעות שבועיות, פלוס כוננויות ותורנויות, יכולות לטפס לכ-70 שעות).

על-פי ההסתדרות הרפואית, בהרדמה יש דרישה מאוד גדולה לרופאים, אך מעטים בלבד רוצים ללכת לתחום זה. בנוסף, ישנם עוד שמונה מקצועות "'במצוקה", דוגמת טיפול נמרץ ילדים, שבעקבות אי-הפנייה אליו ונטישת בכירים, נותרו בו כיום, לפי ההסתדרות הרפואית, 23 רופאים מומחים בלבד. עוד מקצועות שסובלים ממצוקת ביקוש הם: פתולוגיה, טיפול נמרץ, כירורגיה, רפואה פנימית, גריאטריה, רפואה שיקומית ורפואת משפחה. במקצועות המבוקשים והמכניסים (עיניים, כירורגיה פלסטית וכדומה) יש גודש של מועמדים להתמחות.

איך מתקדמים:

סולם הדרגות הרפואי כולל*12 שלבים (כולל שלבי ההכשרה עד 4, כשהסימן מבטא ותק בדרגה). המשוכה הראשונה והממושכת היא לימודי הרפואה, שאורכים שש שנים. רק בסיום השנה השביעית, שנת הסטאז', ניתן רישיון קבוע לעסוק ברפואה. השלב הסיזיפי הבא הוא ההתמחות שאורכת עוד חמש-שש שנים. סיום הפרק הזה מזכה בתואר מומחה (דרגות 4 ו-5). כעבור חמש שנים מגיעים לדרגה 6, המבטאת מומחה ותיק (הדרגה השכיחה ביותר, כ-20%). כדי להמשיך להתקדם, הרופא חייב לרכוש התמחות נוספת או לקבל תפקיד ניהול (שמזכים בדרגה 7 ויותר). מנהל בדרגות הראשונות, דוגמת מנהל יחידה, יכול להגיע עד לדרגה 8 , בעוד שתפקיד ניהולי בכיר, דוגמת מנהל מחלקה, יזכה בדרגה 9 ). לתפקידים הבכירים ביותר, של מנהלי בתי-חולים גדולים ומנהלים בכירים בקופות החולים, או ניהול בכיר במשרד הבריאות, המזכה בדרגות הגבוהות ביותר, מ-10 עד 12 , יגיעו מתי מעט. רק 2.7% מהרופאים יגיעו לדרגות הניהוליות הבכירות, ובגיל מבוגר יחסית, מעל 50.

מה השתנה:

יש ציפייה לפסק בוררות בין המעסיקים במערכת הציבורית (המדינה, האוצר, הדסה, שירותי בריאות כללית וקופת-חולים לאומית, שהם צד להסכם הקיבוצי) לבין ההסתדרות הרפואית, שאמור להינתן בקרוב. בהסתדרות הרפואית צופים שפסק הבוררות יביא להסכם שכר חדש, שישפר משמעותית את תנאי העבודה וההשתכרות (בין היתר של מתמחים). *