לב לבייב ישעבד עוד כ-20% מהון המניות של אפריקה ישראל , מהלך שיביא לשעבוד של כ-75% מהשליטה בחברה לבנקים הגדולים, הפועלים ולאומי. זאת עקב המשבר הפיננסי, שגורם לירידה חדה בשווי השוק של החברות בקבוצת אפריקה, ובמקביל - להגברת הלחץ על הקבוצה מצד הבנקים.
בשבוע שעבר חשף "גלובס", כי אפריקה נכסים פנתה לחברות הביטוח בהצעה למכירת מגדל הקריה בת"א תמורת מיליארד שקל. מגדל הקריה, הממוקם ברחוב קפלן פינת דרך בגין בתל אביב, מתנשא לגובה של 36 קומות משרדים והוא כולל גם שש קומות חנייה. המגדל, ששטחו הכולל הוא כ-72 אלף מ"ר, הוקם בשנת 2005 על ידי אפריקה ישראל וחברת מנרב.
אפריקה ישראל הנפיקה 18 סדרות של אג"ח, מתוכן 10 סחירות, ובחודשים האחרונים זינקו חלק מהתשואות לרמות המשקפות חשש לחדלות פירעון. הסנטימנט השלילי בסקטור הנדל"ן ובאפריקה ישראל הביא חלק מאגרות החוב של החברה להיסחר בתשואה של יותר מ-15%. היקף ההתחייבויות של אפריקה ישראל, הכולל חוב לבנקים, למחזיקי אג"ח, ניירות ערך מסחריים והלוואה לאפריקה נכסים, מסתכם ב-8.6 מיליארד שקל.
לפני כשבועיים, בעקבות לחץ המוסדיים, ממורנד אחזקות והשקעות הפרטית שבשליטת לב לבייב נאלצה להודיע על פירעון מוקדם של אג"ח שהונפק במארס 2006, בהיקף של כ-600 מיליון שקל. כביטחונות לאג"ח שימשו מניות אפריקה ישראל, הקבוצה בשליטתו של לבייב, ואלו צנחו בשנה האחרונה ב-80% למחיר של כ-70 שקל בלבד - על סף חריגה מהשער שנקבע בשטר הנאמנות.
בתחילת פברואר 2006 רכש לבייב באמצעות ממורנד 15.8% ממניות אפריקה במחיר של 150 שקל למניה ובסך כולל של 1.12 מיליארד שקל. מניות אלה שוות כיום 710 מיליון שקל בלבד, כך שלבייב הפסיד כ-400 מיליון שקל.
פרשנות / אבישי עובדיה: על הנייר. ורק עליו?
מצב הרוח בשווקים עכשיו רע. ערך הנכסים כאמור יורד, והתחזיות לא מעודדות. קחו את זה לצד ההאטה בשווקים, ותקבלו מתכון לצרות. נחזור לאפריקה: המאזן של אפריקה מכיל נכסים בהיקף של 38 מיליארד שקל. יש לה נדל"ן להשקעה בהיקף של 6 מיליארד שקל, נדל"ן להשקעה בהקמה בהיקף של 8.4 מיליארד שקל, מקרקעין ב-2.5 מיליארד שקל, השקעות בחברות מוחזקות - 2.1 מיליארד שקל, מלאי בניינים למכירה - 3.4 מיליארד שקל, ועוד סעיפים שונים לרבות מזומנים (הנכס הכי חשוב בעיתות כאלו) - 5.5 מיליארד שקל.
האם מישהו מכם (אובייקטיבי כמובן) יכול לחתום שהנכסים האלו שווים את מה שכתוב בספרים? כנראה שלא; האם יכול להיות שערך הנכסים (נדל"ן להשקעה, נדל"ן להשקעה בהקמה, בניינים למכירה וכו') שווה 10% פחות מהסכום שבו הוא מוצג במאזן? יכול להיות. מה המשמעות של זה? הפסדים של 1 עד 2 מיליארד שקל - מחיקה של חלק משמעותי מההון העצמי.
אם תיקחו תרחיש פסימי יותר, תקבלו תוצאה גרועה עוד יותר, וגם לתרחישים פסימיים כאלו יש הסתברות להתרחש, במיוחד בתקופות שכאלו. זאת הסיבה שהתשואות על אגרות החוב של אפריקה זינקו לתשואות של אגרות חוב זבל - השוק הפנים את הסיכון באגרות החוב, וכמובן שגם במחיר המניה, שנפל משיא של 550 שקל לפני כשנה וחצי לכ-80 שקל כיום.
המינוף זאת הצרה הגדולה של אפריקה, אבל לא היחידה. רואים זאת בצורה ברורה בדוחות למחצית הראשונה של 2008. ההון העצמי של החברה ירד כאמור מ-6.7 מיליארד שקל ל-5.9 מיליארד שקל - לכאורה הפסד של 800 מיליון שקל, אבל זה לא נכון. ההון העצמי יורד לא רק בגלל הפסדים, ההון העצמי יכול בחשבונאות המודרנית (והמורכבת) לרדת מסיבות נוספות.
קודם כל, סיבה טריוויאלית - חלוקת דיבידנדים, חלוקת רווחים לבעלי המניות. אפריקה חילקה במחצית הראשונה של 2008 - 400 מיליון שקל. אל תתפלאו, מגיע לבעלי המניות לקבל חלק מהרווחים הפנומנאליים של השנה הקודמת, ועוד נגיע לזה.
ובכן, חלק מהירידה בהון מוסברת על-ידי הדיבידנדים, אבל אין להסיק שהחלק החסר הוא ההפסדים בתקופה (המחצית הראשונה). האמת היא שהחברה הפסידה 46 מיליון שקל בלבד, וזה רחוק מלהסביר את הירידה בהון העצמי. ההסבר נעוץ בהפסדים שלא נרשמו בדוחות, אלא רק בדוח על השינויים בהון העצמי. מדובר על הפרשי תרגום כתוצאה מהתחזקות השקל מול הדולר ומטבעות נוספים.
החשבונאות מאפשרת לרשום הפסדים כתוצאה משינויים בשערי חליפין (הפרשי תרגום) של שווי אחזקות חברות קשורות, במסגרת סעיף הוני בדוח על השינויים בהון העצמי. בדוח רווח והפסד יוצגו הרווחים או ההפסדים של החברה המוחזקת מפעילותה השוטפת, אבל ההפסדים שנובעים מכך שהדולר ומטבעות אחרים ירדו ביחס לשקל, לא יוצגו בדוח רווח והפסד אלא בדוח על השינויים בהון העצמי בלבד. הדבר מזניק את החשיבות של הדוח היחסית רדום הזה, במיוחד בתקופות כאלו, וגם אומר שההפסד "האמיתי" של אפריקה הוא הרבה יותר גדול מאותם 46 מיליון שקל.
פה קבור הדולר
כמה גדול יותר? ובכן, במחצית הראשונה אפריקה רשמה הפסד כתוצאה מהפרשי תרגום בסך של 1.37 מיליארד שקל, הרבה מעבר לאותם 46 מיליון שקל שמופיעים בשורה התחתונה של דוח רווח והפסד. נכון, זה לא הפסד מפעילות, ולא ממש הפסד שבשליטה (למרות שהחברה יכולה לגדר באופן מסוים את החשיפה המטבעית לאחזקותיה), ונכון, זה יכול להתהפך. אבל זה סוג של הפסד מימון כזה שלכאורה היה צריך לרשום אותו בסעיף המימון (שורת הוצאות המימון).
כשלוקחים את הסעיף הזה בחשבון - ונעשה סיכום ביניים שההון אמור היה לרדת בכ-1.8 מיליארד שקל - מקבלים 1.37 מיליארד כתוצאה מהפרשי תרגום, 46 מיליון שקל כתוצאה מההפסד בתקופה, ו-400 מיליון שקל כתוצאה מחלוקת הדיבידנד. כלומר, ההון היה אמור להיות סביב 4.9 מיליארד שקל, וזה כבר ירידה מאוד משמעותית ביחס להון בתחילת תקופה (ירידה של 27%, ובנטרול הדיבידנד - ירידה של 21%).
אלא שההון כאמור הסתכם בסוף יוני ב-5.9 מיליארד שקל, וגם כאן ההסבר נמצא בדוח על השינויים בהון העצמי - במהלך התקופה גייסה החברה הון מבעל השליטה בהיקף של 1 מיליארד שקל. ההנפקה הזו מצד אחד משדרת אמון בחברה, במיוחד שהמחיר היה גבוה משמעותית מהמחיר הנוכחי בשוק, אבל מנגד אי אפשר להשתחרר מהמחשבה שגיוס כספים וחיזוק ההון העצמי הוא צעד הכרחי כדי לשמור על מערכת יחסים תקינה מול הבנקים והלווים האחרים.
ומה הלאה? אם שחיקת ההון העצמי תימשך, האם אפריקה תוכל לבקש את לבייב להזרים הון נוסף, או שהיא תחל במכירת נכסים? מכירה שכזו, האם תהיה במחירים של הנכסים בספרים, או במחירי מצוקה? שאלות רבות, ותשובות עדיין אין. מה שברור הוא שזו תקופה גורלית לאפריקה, תקופה שבמהלכה ייקבע גורלה לטוב ולרע, תקופה שבה הניהול יכול להתברר כנכס הגדול ביותר.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
