התבוננות בצג הטלפון הסלולרי בזמן נהיגה, כדי לזהות מי המתקשר, מהווה עבירה פלילית גם אם הנהג אינו אוחז במכשיר. כך עולה מפסק דין שניתן באחרונה בבית המשפט המחוזי בתל-אביב והגיע לידי "גלובס".
יהודה אורטל הורשע בבית המשפט לתעבורה בכך שהשתמש בטלפון נייד שלא באמצעות מיקרופון המותקן ברכב, בניגוד לתקנה 28(ב) לתקנות התעבורה, ונגזר עליו קנס בסך 1,300 שקל.
בערעורו למחוזי טען כי הורשע אף שלא השתמש ולא דיבר בטלפון הסלולרי. לדבריו, בעת הנסיעה צלצל הטלפון. הוא שלף אותו מהתיק, החזיקו בידו והתבונן בצג לשבריר שנייה כדי לראות מי המתקשר ולהחליט אם לענות לו.
מאחר שהעבירה בוצעה בנובמבר 2007, נידון אורטל לפי נוסח התקנות הישן, שהיה בתוקף עד לשינויו בפברואר 2008. תקנה 28 קבעה אז, שאסור לנהג להסיר יד מההגה אלא "להבטחת פעולתו התקינה של הרכב או לקיום כללי התנועה", וכן שהנוהג ברכב רשאי להשתמש בטלפון "רק באמצעות מיקרופון המותקן ברכב". לכן למשל אסרו בתי המשפט את השימוש בסלולרי עם "ספיקר" פנימי של המכשיר, משום שאינו "מותקן ברכב".
השופטת יהודית אמסטרדם ציינה, כי לפי נוסח התקנות הישן, עצם האחיזה בטלפון הסלולרי לא היוותה עבירה. עם זאת, הנהג לא היה רשאי להסיר ידו מההגה על-מנת לאחוז בטלפון הסלולרי ולהתבונן בצג תוך כדי נהיגה. לכן, היא פסקה, מאחר שאורטל הסיר את ידו ואחז במכשיר, גם אם לשבריר שנייה, הוא ביצע עבירה לפי התקנות.
אף שדי בכך כדי להרשיעו, היא ציינה בהערת אגב כי גם עצם ההתבוננות בצג כדי לזהות את המתקשר מהווה "שימוש בטלפון", האסור לפי נוסח התקנות הישן.
הנוסח החדש של התקנות קובע, כי בעת שהרכב נמצא בתנועה נאסר על הנהג "לאחוז" או "להשתמש" בטלפון נייד או קבוע שלא באמצעות דיבורית, וכן לשלוח או לקרוא מסרון (SMS). ה"דיבורית" מוגדרת בתקנות כ"התקן המאפשר שימוש בטלפון בלא אחיזה בו, ובלבד שאם ההתקן מצוי בטלפון, הטלפון יונח ברכב באופן יציב המונע את נפילתו".
מאחר שהשופטת אמסטרדם קבעה כי התבוננות בצג הסלולר, גם מבלי לאחוז בו, מהווה "שימוש" במכשיר - הרי שהתבוננות כזו מהווה עבירה על התקנות גם לפי הנוסח החדש שלהן. (ע"פ 70471/08).
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
