שר המשפטים, דניאל פרידמן, מגלה עניין מחודש ותמיכה בתוכנית של ח"כ שלי יחימוביץ' להגבלת שכר הבכירים במשק - על רקע המשבר בוול סטריט, קריסת השווקים והחשש מכניסה למיתון עולמי.
לפי הצעת החוק של יחימוביץ', שעברה בקריאה טרומית בכנסת לפני שנה בדיוק, שכרו של הבכיר ביותר בחברה בורסאית לא יהיה גבוה מפי 50 משכרו של בעל השכר הנמוך ביותר בחברה. על-פי הצעת החוק, אם השכר הנמוך בחברה עומד על 4,000 שקל בחודש, לא יעלה שכרו של המנהל על 200 אלף שקל בחודש.
לפי ח"כ יחימוביץ', בהצעת החוק, "בשנים האחרונות הרקיע שכרם של המנהלים, בעיקר בחברות הציבוריות הנסחרות בבורסה, לסכומים אשר הופכים את השכר מחד גיסא למסלול עוקף דיבידנד, הפוגע ברווחי ציבור המשקיעים (קרנות הפנסיה, קופות הגמל, וכו') ומאידך, למסלול נפרד ומנותק מכל מסלולי השכר האחרים באותן חברות ממש. לפיכך אנו עדים לקיצוצי שכר ולהעסקה נרחבת והולכת של עובדים מקבלי שכר נמוך במיוחד, שעה שמנהלים נוטלים לעצמם שכר שעלותו למנהל יחיד מגיעה לעתים לכמה מיליוני שקלים בחודש".
ההצעה תפגע ישירות במנהלים המקבלים משכורות עתק, ובראשם אייל לפידות, מנכ"ל דלק ישראל, שעלות שכרו הסתכמה ב-36.2 מיליון שקל ב-2007, יותר מפי 370 מהשכר הממוצע במשק ויותר מפי 780 משכר המינימום.
רשות ני"ע כבר עלתה על המסלול להגדלת השקיפות בשכר הבכירים
תיקון לתקנות ניירות ערך שנכנס לאחרונה לתוקף, מכריח את החברות הנסחרות להגביר שקיפות בכל הנוגע לתנאי השכר של מנהלים בכירים הפועלים בכפיפות למנכ"ל וליו"ר. דברים אמורים במשנה למנכ"ל, סמנכ"לים, מזכיר החברה, החשב, מבקר הפנים, מנהלי חטיבות, ומנהלים נוספים בדרגים שונים, שלהם מידע רב על החברה ויכולת השפעה על פעילותה השוטפת.
במסגרת תיקון מקיף (תיקון 35) שבוצע בתחילת השנה בחוק ניירות ערך, אשר הרחיב בין היתר את הגדרת המונח "נושא משרה", תוקנו החודש, תקנות ניירות ערך העוסקות בחובות הדיווח החלות על חברות ציבוריות, ובמסגרתן הורחבה, בין היתר, רשימת בעלי התפקידים המחויבים בדיווח מיידי על פעולות שהם מבצעים בניירות ערך של החברה הציבורית שבה הם מועסקים.
תיקון נוסף לתקנות ניירות ערך, שנכנס לתוקף באוגוסט, משלים את התמונה ואת דרישת השקיפות מהחברות, וקובע כי גם נושא משרה בחברה-בת שבשליטת החברה הציבורית, ייחשב לנושא משרה בכירה בחברה הציבורית, אם הוא בעל השפעה מהותית בחברה.
האם מעתה בכל קונצרן או תאגיד ענק, שלו עשרות חברות-בנות, הוכפל או שולש, מספר המנהלים הבכירים שיחויבו בדיווח? האם, לדוגמה, קבוצת אחזקות בסדר גודל של אי.די.בי פיתוח, ששולטת בעשר חברות-בנות, שבכל אחת מהן חמישה נושאי משרה בכירים, שעשויים להשפיע על תוצאות הכספיות של חברת ההולדינגס, מחויבת בדיווח על אחזקותיהם של עשרות המנהלים?
התשובה לכך אינה חד-משמעית. הגדרת נושא משרה בחברה-הבת נותרה מעט מעורפלת ונתונה לפרשנויות. מהי "השפעה משמעותית על החברה"? כל חברה אמורה להפעיל את שיקול דעתה, ולהחליט למי ממנהלי החברה-הבת שלה יש השפעה מהותית על פעילותה. התוצאות עשויות להיות מגוונות.
תיקון משמעותי נוסף לתקנות ניירות ערך, מרחיב את חובת הגילוי על שכר הבכירים. במסגרת התיקון, תחול תוספת לתקנות הדוחות המיידיים, שלפיה תידרש החברה לתת פירוט אודות כל עסקה עם בעל עניין ותגמול שניתן לבכירים, וכן את נימוקי הדירקטוריון בדוחות התקופתיים על הקשר בין ביצועי הבכיר לגמול שהוא מקבל, והתייחסות לשאלה אם התמורה הוגנת וסבירה.
מידע זה יינתן ביחס לחמשת נושאי המשרה הבכירים בקונצרן (כולל החברות-הבנות) ותחול חובת גילוי על כל האירועים שמשפיעים על הגמול ויוצרים אינטרס למקבל הגמול.
בכירים מתוגמלים במגוון דרכים: בנוסף לשכר הם יכולים לקבל בונוסים, עמלות, תוכנית פרישה מתגמלת ומצנח זהב, תגמול מבוסס מניות ועוד הרבה דרכים יצירתיות.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
