מגדל חדש ושערורייתי בפריז

ראש עיריית פריז, ברטראן דלנואה, קיבל כנראה את ההשראה הארכיטקטונית שלו מדון קישוט. דלנואה נמצא כרגע בעיצומו של קרב על ראשות מפלגת השמאל הצרפתית PS. העולם נמצא במשבר הכלכלי העמוק ביותר שידע בעשורים האחרונים, שהכניס להסגר עשרות פרויקטים נדל"ניים בצרפת. אבל דלנואה, בעיצומו של כל הבלגאן, החליט, ממש כמו נשיאי הרפובליקה, להקים מונומנט איתו הוא יהיה מזוהה לעד.

את האופנה הזו התחיל לא אחר מנפולאון בונפרט הראשון, שבנה יחד עם אחיינו, נפולאון השלישי, שני שערי ניצחון, קרוסל ואטואל, ודרכם העבירו את צבאם לאחר כל ניצחון, כשחזרו לפריז.

הנשיא ז'ורז' פומפידו הותיר חותמו באמצעות אחד המבנים הבולטים בעיר, מרכז פומפידו, שנבנה באמצע שנות ה-70 בסגנון היי-טקי לאחר תחרות אדריכלים, ומאופיין בהחצנת כל תשתיותיו. בבניין שוכן המוזיאון לאומנות מודרנית.

אחריו הוסיף הנשיא פרנסואה מיטראן את שער הניצחון השלישי, ברובע לה-דפאנס, כך שביום עם מזג אוויר טוב אפשר לעמוד מול אחד השערים ולראות ששלושתם עומדים על קו אחד ברור ומדויק.

מיטראן בנה גם את שתי הפירמידות השקופות בארמון הלובר, ועל שמו נקראת הספרייה הלאומית של צרפת BNF, שבנייניה הם כארבעה ספרים פתוחים שמתנשאים מעל הרובע ה-13 בפריז. לא מפתיע שהצרפתים כינו אותו בשם "פרעה", כדי לסמל את שיגיון הארכיטקטורה אדיר המימדים שלו.

ז'אק שיראק, הנשיא שעקב למיטראן, לא רצה כנראה להרוס את הרצף, והחליט להביע גם הוא את תחביבו האישי במעטה ארכיטקטוני. שתי שניות לפני שסיים להיות נשיא צרפת, הוא פתח את מוזיאון קיי בראנלי לאמנות אפריקאית, מרחק יריקה ממגדל אייפל, על אחד הרציפים של הסיין.

בימים אלה, הנשיא המכהן ניקולא סרקוזי בונה בעיקר את הפופולריות שלו בסקרים, אבל קרוב לוודאי שלפני שיפרוש גם הוא לא יאחר לבנות מונומנטום כזה או אחר.

אז דלנואה החליט לקחת את העניינים לידיים ולהקים מגדל חדשני בעיר הגדולה. במכרז זכתה חברת האדריכלים השוויצרית של ז'אק הרצוג ופייר דה מרון, שזכו בשנת 2001 בפרס פריצקר, שנחשב לפרס נובל של האדריכלים. הפרויקט שעליו כולם מדברים בפריז יוקם בפארק ד'אקספוזיסיון, הלוא הוא "גני התערוכה" של פריז, במטרו פורט דה ורסאי.

דלנואה אמור היה לחשוף את "פרויקט המשולש" כמו שמכנים אותו פה, שיוקם ברובע ה-15 של פריז, אבל הרצוג כבר מדבר עליו במקומו ומספר על התכנונים בעיתון "לה מונד". פרויקט המשולש יפלרטט עם גובה 200 מטר, והרצוג כמובן מודה בחיוך שהוא "מקווה להגיע עד 211 מטר, לא מתוך מגלומניות, אלא רק כדי לעבור את גובה 210 מטר של מגדל מונפרנס, מגדל חמור סבר ולא מסביר פנים לציבור, בעוד שאנחנו היינו רוצים להציע לפריזאים אפשרות נחמדה ופתוחה".

את המגדל מתכננים בצורה פחות מקובלת בפריז - מעיין פירמידה מאורכת ושקופה, והרצוג מודה ש"הפרטים שלה כל הזמן משתנים". הבניין העצום ייפרש על פארק התערוכות בפריז, לאורך שדרת ארנסט-ורנן עד שדרות ויקטור, ויחצה גם את שדרת הפריפריק.

המגדל יוקדש למשרדים ולמסחר, למרות שהאזור בו הוא נבנה משמש בעיקר לתערוכות ולבנייני מגורים. "זה חלק של פריז בה הצורה העירונית תמיד היתה לא מוגדרת. לא ניתן לקרוא אותה, וזה עומד בניגוד לחלק גדול של האזורים בבירה, שהארכיטקטורה שלהם מאוד מגבילה. הכיכר של פורט-דה-ורסאי היא מיקום מרכב כרגע. הארגון של המקום קשה לקריאה בגלל המכשולים הויזואלים הרבים".

הרצוג מנסה להתחמק מרגשות הציבור. את האייפל בנו לכבוד התערוכה העולמית שבסופה התכוונו לפרק אותו, כי הוא הרס את קו הרקיע של פריז. מגדל מונפרנס, שנחשב כיום לגבוה ביותר בבירה, נבנה לפני שלושים שנה עם ארכיטקטורה מאכזבת. כשבנו את שתי הפירמידות השקופות ואת הפירמידה ההפוכה, הצרפתים זעמו על כך שהורסים להם את ההיסטוריה. עכשיו הרצוג ודה-מרון בונים פירמידת זכוכית זוהרת, מהודקת אך רחבה בפריז העתיקה, ובכל זאת לא מפחדים מתגובה עוינת של הפריזאים.

הרצוג מסתמך על העבודות האחרונות של המשרד שלו: הבניין העצום של הטייט מודרן בלונדון, ו"קן הציפור" - האצטדיון האולימפי בסין, שאומץ בתדהמה על-ידי העולם כולו באולימפיאדה האחרונה. "אני לא יודע איזה כינוי הפריזאים ימצאו למגדל הזה", אומר הרצוג, "אבל כל מה שאנחנו רוצים כרגע זה לפתוח בדיאלוג עם התושבים".