חוסכים במלכודת

ההוראות הסבוכות שהושתלו בחוק הפיקוח על קופות גמל הפכו את החוסכים לשבויים

השלכותיו הכספיות של חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס"ה-2005 על (כמעט) כל אחד מתושבי ישראל (הכוונה ליחידים שאינם בגדר שוהים בלתי חוקיים), הן מרחיקות לכת, בלשון המעטה. בה בשעה, מדובר בלבירינט פיסקאלי מעורפל וסבוך במיוחד, שכל הפוסע במשעוליו מסתכן באבדן הדרך.

בין היתר, עוסק החוק בניהולן של "קופות הגמל" (קרן או תכנית ביטוח שניתן לגביהן אישור קופת גמל לפי הוראות סעיף 13 לחוק), בדרכי אישורן של הקופות, בתקנוני הקופות, בתשלומים לקופות ובמשיכת כספים מהן, בהשקעת כספי הקופות וניהול נכסיהן, בדיווח לעמיתים ולציבור, בפיקוח על ניהול הקופות ובנושאים חשובים ורבים נוספים, הכל כפי שנקבע בחוק.

כדי לסבר את האוזן נעיר, כי רק הסעיף הראשון לחוק (סעיף ההגדרות) משתרע על פני כמעט שבעה דפי דפוס, ומי שאינו בקיא ומיומן בנושאי החוק לא יצליח כנראה להתגבר, ללא סיוע מסיבי, אפילו עליו.

בין היתר, נכלל בחוק סעיף 23, שעניינו משיכה והעברה של כספים מקופת גמל, שזו לשונו:

(א) משיכת כספים מקופת גמל, לרבות קבלת קצבה מקופת גמל לקצבה, והעברת כספים מקופת גמל אחת לקופת גמל אחרת וממסלול השקעה אחד בקופת גמל מסלולית למסלול השקעה אחר באותה קופה, תהיה כמפורט להלן, בלבד:

(1) משיכה בידי עמית, עובד של עמית-מעביד או מוטב, של כספים שהופקדו לחשבונו של העמית בקופת הגמל; ואולם -

(א) משיכה בידי עמית בקופות גמל שאינה קרן ותיקה או בידי עובד של עמית - מעביד, של כספים מקופת גמל משלמת לקצבה, בדרך של היוון חלק מהקצבה לסכום חד-פעמי תיעשה -

(1) לגבי עמית - בהתאם לשיטת ההיוון שנקבע בתקנון הקופה ובלבד שסכום הקצבה לא יפחת מסכום הקצבה המזערי (ואם פחת - בהתאם לשיטת ההיוון שנקבעה בתקנון הקופה, לפי שיעור שלא יעלה על 25% מהקצבה ולתקופה שלא תעלה על חמש שנים).

(2) לגבי עובד של עמית - מעביד -

בהתאם לשיטת ההיוון שנקבעה בתקנון הקופה.

(ב) משיכה מקופת גמל לא משלמת לקצבה בידי עמית, למעט משיכה של כספים ממרכיב הפיצויים, תיעשה רק באמצעות העברתם לקופת גמל משלמת לקצבה.

(2) העברה בידי עמית, של כספים שהופקדו לחשבונו בקופת הגמל;

(3) משיכה או העברה בידי מעביד של עמית-שכיר, של כספים שהפקיד בקופת גמל אישית לפיצויים או במרכיב הפיצויים בקופת גמל לקצבה, בכפוף להוראות סעיף 26 לחוק פיצויי פיטורים ולהוראות לפי סעיף 14 לחוק האמור החלות עליו.

(ב) השר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, יקבע את המועדים והתנאים שבהם -

(1) רשאים עמיתים, עובדים של עמית-מעביד ומוטבים, למשוך כספים מקופת גמל, ותנאים להמשך הפקדת כספים בקופת גמל לאחר המשיכה;

(2) רשאים עמיתים להעביר כספים מקופת גמל אחת לקופת גמל אחרת וממסלול השקעה אחד בקופת גמל מסלולית למסלול השקעה אחר באותה קופה;

(3) רשאי מעביד של עמית-שכיר למשוך כספים מקופת גמל אישית לפיצויים או ממרכיב הפיצויים בקופת גמל לקצבה.

(ג) השר רשאי לקבוע הוראות לעניין אופן חישוב הסכומים שניתן למשוך או להעביר לפי סעיף זה.

(ד) הממונה רשאי לתת הוראות בעניינים אלה:

(1) אישורים שעל חברה מנהלת למסור לעמיתים בקופת גמל שבניהולה, ולעניין עמיתים-שכירים - גם למעבידיהם, וכן לעובדים של עמית-מעביד, לעניין העברה או משיכה של כספים לפי סעיף זה;

(2) פרטים, נתונים ומסמכים שעל חברות מנהלות להעביר זו לזו אגב ביצוע העברת כספים בין קופות גמל לפי סעיף זה, אופן העברתם והמועדים לכך.

(ה) בסעיף זה "סכום קצבה מזערי" - 3,850 שקלים (הסכום יעודכן מדי שנה, בהתאם לשיעור עליית המדד; נ.ה.).

לטובת הקוראים נבהיר, כי "השר" הוא שר האוצר, וכי "הממונה" הוא הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון במשרד האוצר.

עיניכם הרואות, כי חברי הכנסת בחרו להפקיד בידיו של שר האוצר ובידי הממונה סמכויות מרחיקות לכת, והדברים מתייחסים גם לנושאים מהותיים אחרים בהם עוסק החוק (מרכיבי החשבון בקופות הגמל, תשלומים לקופות הגמל, פרסום נתוני התשואות ודמי הניהול בקופות הגמל, ועוד).

בחרנו להתמקד בסעיף 23 לחוק, משום שיש לו בימים אלו השפעה דרמטית על אפשרויותיהם של העמיתים לבצע משיכות מקופות הגמל, לרבות בשל היבטי המס הכרוכים בדבר.

יש לדעת, כי בסעיף 87 לפקודת מס הכנסה, התשכ"א-1961 הוקנתה לשר האוצר סמכות לקבוע, באישור ועדת הכספים של הכנסת, בין היתר, כללים בדבר חיוב במס של כספים ששולמו על ידי קופת גמל לחבריה בניגוד להוראות לפי סעיף 23 לחוק.

לעניין זה, נקבע בסעיף 87 לפקודה כי יראו גם כספים ששולמו לעמית על ידי קופת גמל לקצבה שלא בדרך של קצבה (למעט היוון הפטור ממס לפי סעיף 9א(ה) לפקודה), כאילו שולמו בניגוד לתקנות לפי סעיף 23 לחוק, וכך גם כספים ששולמו לעמית (שלא בדרך של קצבה) על ידי קופת גמל, הנובעים מהפקדות שנהנו מאחת ההטבות במס שפורטו בסעיף 87(ב)(2) לפקודה.

בתקנות מס הכנסה (כללים בדבר חיוב במס על תשלומים לקרן שלא אושרה ותשלומים שלא כדין), התשכ"ב-1962 נקבע - בין היתר - כי חבר בקופת גמל, ששולמו לו כספים על ידי הקופה בניגוד לתקנות שהותקנו לעניין אישורה וניהולה, יהיה חייב במס בשיעור של 35% (לפחות) על הכספים הללו, גם אם הוא פטור ממס או ששיעור המס שהוא חייב בו נמוך מ-35%.

חשוב להבהיר, כי אין מניעה למשוך בפטור ממס כספים שהצטברו בקופות תגמולים במסלול ההוני שמקורם בהפקדות "ישנות" (בדרך כלל הפקדות שנעשו לפני שהוראות תיקון 148 לחוק נכנסו לתוקף), ובלבד שהכספים ישולמו בהתאם לתקנות אותן קופות.

אנו ערים לכך כי סקירה תמציתית זו הינה קשה לעיכול ולהבנה.

מדובר לדעתנו בסימפטום למצבו של החיסכון הממוסד, שנעשה לבלתי מובן ובלתי אטרקטיבי לתושבי ישראל.

* הכותב הוא רואה חשבון ממשרד רוז'נסקי, הליפי, מאירי ושות'.