29 דפנה אטלס פרופסור לנוירוביולוגיה ונוירוכימיה באוניברסיטה העברית

נימוקים לבחירה: פיתחה חומר לטיפול בפגיעה בתאי המוח. אם הניסויים יעלו יפה, הדבר יתרום לרווחתם של חולים רבים. אטלס והאוניברסיטה העברית ייהנו מפרי הפיתוח, בדמות תמלוגים שיגיעו למיליונים רבים של דולרים

"הצלחתי למסחר פיתוח רפואי חשוב"

המהלך החשוב שלי ב-2008. "חתמנו על עסקה עם חברת אקליפטוס האמריקנית-אוסטרלית, למימון המשך הפיתוח שלנו בתחום העקה (סטרס) החמצונית, כאשר בכל שלב נקבל כספים בהתאם לעמידה באבני דרך.

"עקה חמצונית היא חוסר האיזון בדם בין הגורמים המחמצנים לבין הגורמים המנטרלים אותם. במצב כזה הרדיקלים מתקיפים את הגוף וגורמים לנזק מוחי ולהידרדרות מערכת העצבים - מה שמתבטא למשל במחלות כמו אלצהיימר ופרקינסון. הפיתוח שלנו יוצר חומרים שלוכדים רדיקלים חופשיים ומנטרלים אותם, ויכול להועיל גם במקרים של טרשת נפוצה וסכיזופרניה".

קשיים בדרך. "למצוא מישהו שישקיע. כשיש רעיון מצוין, אבל הוא על הנייר, המשקיעים הפוטנציאליים מבקשים שנעשה ניסויים נוספים לבדוק אם הוא אכן עובד כמשוער, אבל זה עולה כסף - וקרנות מחקר אינן משקיעות בפיתוח יישומי. לאחרונה המצב נעשה עוד יותר קשה, כי החברות הגדולות מחפשות חברות שעברו לפחות ניסויים בחיות, שהם כמובן יותר יקרים".

התרומה לחברה הישראלית. "אם משקיעים בפיתוח, מוקמת חברה שנותנת עבודה לאנשים. אם החומר שפותח מגיע לניסויים בבני אדם, נקבל גם תמלוגים ותשלומי אבני דרך בסכומים גבוהים - זה כסף שנכנס למדינה, וגם האוניברסיטאות מקבלות את החלק שלהן".

החזון שלי. "החזון שלי בא מהבית. אמי, מרים צור, הייתה רופאה, וגם אני פניתי לתחום. אני לא מטפלת באופן פרטני כמוה, אבל הרפואה תמיד הייתה במשפחה. אני מקווה שבעזרת הפיתוחים אוכל לרפא הרבה חולים".

מקור השראה. "אם אגיד איינשטיין זה יישמע מגוחך, לא? אז אדבר באופן יותר כללי. אני מאוד מתפעלת מחדשנות בתחום המדעים. ממחשבה לא קונבנציונלית. מההעזה לפעול גם כשיש דוגמות מאוד חזקות, ולנסות לבדוק אם הן נכונות. בני אדם, ואפילו מדענים, הם אנשים שמרנים. אני אוהבת כשאנשים הולכים בדרך מקורית, נגד הדוגמה, ושואלים".