מדד המחירים לצרכן לחודש ספטמבר צפוי לעלות בשיעור של 0.3%-0.4% ויושפע בעיקר מעלייה של כ-2.1% בסעיף הדיור, אשר משקלו עומד על כ-21%, כך עולה מהערכות בשוק ההון. מעבר לדיור, גם בספטמבר סעיף ירקות ופירות צפוי לעלות בשיעור של כ-3.7% תוך תרומה של כ-0.1% למדד הכללי. מנגד, סעיף חינוך תרבות ובידור וסעיף הלבשה והנעלה צפויים לרדת תוך תרומה שלילית של כ-0.1% למדד הכללי, כל אחד.
בתוך כך צפויה האינפלציה ב-12 החודשים האחרונים (אינפלציה שנתית), העומדת על 5%, לזנק לרמת שיא של כ-6%, שיעור כפול מהגבול העליון של יעד המחירים שקבע הממשלה (בין 1% ל-3%).
אם נתון כזה היה מתפרסם לפני חודשיים, טרם התפרצות המשבר הפיננסי הנוכחי, זה היה הופך לדרמה הכלכלי של השנה והיה תופס את כל כותרות העיתונות הכלכלית, אך האירועים האחרונים בשוק ההון העולמי מנטרלים כל חשיבות של המדד הקרוב ושל סוגיית האינפלציה כולה. הסיבה לכך ברורה: למרות האינפלציה הנוכחית הגבוהה, אין עוד בעיה של אינפלציה במשק הישראלי ובעולם כולו.
הירידה החדה בביקושים שצפויה לפקוד את הגוש האמריקני והאירופי תגרום לירידת מחירים ואפילו לדפלציה. ארצות הברית כבר במיתון ואירופה בדרך לשם, אם היא כבר לא שם. הנתונים תומכים בכך. מתחילת השנה איבד המשק האמריקני 760 אלף משרות, משקי בית שיחדלו לצרוך בקצב שראינו. צרפת, אחת מהמדינות החשובות בגוש האירו, מצטרפת לחברותיה, והיא כבר במיתון כי התוצר שלה החל להתכווץ.
האבטלה מתרחבת בעולם והיא מוציאה צרכנים מהשוק. אמריקה ואירופה מהוות כ-66% משוקי היעד של הייצוא הישראלי, שצפוי להיפגע בצורה כבדה. נכון שהשווקים המתעוררים, לרבות הודו וסין, ישחקו תפקיד מייצב בכלכלה העולמית, אך הן אינן מסוגלות למנוע מיתון אלא רק למזער אותו במקצת. מיתון באמריקה ובאירופה פירושו האטה חריפה בישראל, בהכרח.
בנוסף, יש משבר פיננסי קשה שמזין את המשבר הריאלי דרך מנגנון המכונה "אפקט הרכוש" בתקופה של ירידות שערים חדות כפי שאנו עדים להן היום, הרכוש או ההכנסה של האזרח יורדים ואיתם הצריכה הפרטית. הצריכה הפרטית יורדת בחו''ל וגם כאן בישראל, עוד מרכיב בביקוש שמבטיח ירידה במחירים. אם מנתחים את הרכב האינפלציה בשנה שחלפה ניתן לראות כי חלקה מיובאת, שכן מחירי הסחורות, לרבות מוצרי מזון ואנרגיה, זינקו והקפיצו את המדדים.
אך הזינוקים הללו שייכים לעבר: מחירי החיטה נחתכו כבר ב-20% בחודשיים האחרונים ומחירי הנפט בדרך למטה, גם עקב הירידה בביקושים. אם אין ייצור כי אין ביקוש, לא צריך אנרגיה. סעיף הדיור שתרם משמעותית לאינפלציה בישראל עקב הצניחה החופשית של הדולר, אינו רלוונטי עוד. בעלי דירות כבר המירו את המחירים לשקלים וכבר קיבלו את הפיצוי בגין הירידה בערכו של המטבע האמריקני.
המדיניות המוניטרית החדשה שעליה הכריז בנק ישראל ביום שלישי האחרון, המבוססת על המשך רכישת דולרים והורדה בריבית המיועדת לתמוך בדולר ובכך ביצואנים, לא צפויה לגרום לאינפלציה. על פי נתוני הלמ''ס, כ-80% של חוזי השכירות התחדשו בחודש האחרון בשקלים, דבר שמוריד לרמה אפסית את התמסורת שהייתה קיימת בין אינפלציה לפיחות.
על פי התחזיות בשוק ההון, במדד אוקטובר צפויה ירידה של כ-1.4% בסעיף הדיור שתביא לירידה של כ-0.3% במדד הכללי, אשר צפוי להיות שלילי. להוזלת בסעיף הדיור צפויות להצטרף ירידה במחירי ההנעלה והלבשה, הבידור, ההבראה והנופש, כיוון שנוציא פחות כסף - כי יהיה פחות כסף להוציא. מהמחשבות על סטגפלציה (שילוב של מיתון ואינפלציה) יישאר רק המיתון. אינפלציה של 6% שייכת לעבר, לגאות בשווקים, לצמיחה של 5% ומעלה. המצב השתנה לרע, ואפשר להתנחם רק בדבר אחד: האינפלציה שכיכבה בחודשים האחרונים תחדל מלהיות בעיה מאקרו-כלכלית, לא רק עבור בנק ישראל, גם עבורנו.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
