אנחת רווחה קוקלטיבית בסיום כינוס קרן המטבע - ועדיין, המיתון מאיים להחזיר הכל לנקודת ההתחלה

ביום האחרון לכינוס קרן המטבע הבינלאומית אפשר היה לשמוע אנחת רווחה גדולה. המבחן הראשון לתכנית המתואמת להצלת המערכת הפיננסית, אשר עוצבה במסגרת פגישת שרי האוצר והנגידים של מדינות ה-7-G בסוף השבוע, עבר בהצלחה. איכשהו, התחושה הייתה שהשווקים מוכנים לבחון מקרוב את התכנית, ולתת לה סיכוי.

העליות החדות בבורסות בעולם, היו האות העיקרי לכך שהשווקים משתכנעים שיש תכנית חדשה, מקיפה ועקבית - ובעלת סיכוי לייצב את המערכת. מוקד העניין היה כמובן וול סטריט, והעלייה החדה שנרשמו בכל המדדים. אך בראש של כולם הייתה שאלה לגבי איך יתנהגו השווקים בעולם, אם יתברר שהבנקים לא ישתכנעו שמשהו בסיסי עומד להשתנות.

כדאי להזכיר את אחד המרכיבים העיקריים של המשבר הנוכחי: אי נכונות הבנקים להלוות לבנקים אחרים, או להחזיק פיקדונות בהם, מתוך עלייה חדה בתחושת הסיכון.

על רקע זה היה ניתן לשמוע הערכות של המשתתפים בכינוס קרן המטבע שהפדרל רזרב, והמשרד האוצר האמריקאי יישרו קו עם האירופיים, ויעניקו לבנקים ערבות להלוואות קצרות מועד ביניהם, ובדרך זו, יסייעו לממן את שוק הכסף, ואת האשראי לטווח קצר, אשר כל כך דרוש כדי למתן את הירידה בפעילות הכלכלית.

בהנחה שמרכיב של ערבות לתנועות בין בנקאיות תאושר גם על ידי הממשל ובפדרל רזרב, התוצאה תהיה יצירה מסגרת משותפת, פחות או יותר, למדינות אירופה ולארה"ב, דבר אשר אמור להגביר את הסיכוי לייצב את המערכת הפיננסית, ותפנה את המשאבים להתמודדות עם הסכנות של מיתון חזק או ממושך.

חשוב להפנים: אם המיתון יהיה ממושך, או בעל עוצמה חריגה, כל המאמצים לחזק את המערכת הפיננסית יצטרכו לחזור לנקודת ההתחלה.

נכון לעכשיו, אפשר לדבר על ארבע נקודות עיקריות של התכנית לייצוב המערכת הפיננסית הגלובאלית:

א. הזרמת הון למערכת הבנקאית. חשוב להבין שהממשלות השונות עושות מאמצים רבים להימנע מהלאמה. בינתיים, ואם לא יקרה דבר אחר, המאמץ העיקרי יהיה לרכוש מניות בכורה בבנקים, המקנים לממשלה זכות לקבוע תנאים להנהלות של הבנקים בעיקר איסור על חלוקת דיבידנדים לאורך זמן - אך לא מקנות להם הזכות למנות דירקטורים.

הממשלה לא תכפה את הזרמת ההון, אך בנק אשר יבקש זאת יידרש לגייס הון פרטי, במקביל לעזרה הממשלתית. את דפוס הפעולה הזו הנהיגה ממשלת בריטניה, והוא הפך להיות המודל הבסיסי ליתר הממשלות. איסור על חלוקת דיבידנדים, וריבית די גבוה על מניות הבכורה, הם התמריץ לבעלי מניות לרכוש את מניות הממשלה.

ב. קניית נכסים בעייתיים. במדינות אירופה זו נקודה פחות חשובה מארה"ב, אם כי אצל חלק מהבנקים האירופיים יש לא מעט חשיפות לנכסים כאלה, במיוחד בתחום של אג"ח מגובות משכנתאות ונכסי אגוח אחרים. הממשלות השונות יצטרכו לקבוע קריטריונים לבצע את הרכישה, כאשר השאלה החשובה במקרים רבים תהיה כיצד לקבוע את המחיר בו יירכשו נכסים אלה.

ג. הזרמת נזילות למערכת הבנקאית. הממשלות השונות החלו בפעולה זו עוד לפני שתכניות החירום היו בכלל על הפרק. הפדרל רזרב החל להזרים דולרים למערכת בנקאית, כאשר הביטחונות היו כל סוג כמעט אפשרי של נייר ערך. הדבר נעשה לפרקטיקה מקובלת אצל בנקים מרכזיים במדינות שונות.

ד. ערבות מדינה לעסקאות בין בנקאיות. כלכלנים רבים הופתעו מאד מקריסת האמון בבנקים מצד בנקים אחרים, אשר הייתה, במקרים רבים, דרמטית יותר מקריסת אמון בעלי פיקדונות פרטיים. זרם העסקאות בין בנקים פשוט הוקפא, והדבר פוגע בשוק הכסף, והופך את מימון האשראי לטווח קצר לבלתי אפשרי. הכוונה היא להתחיל במתן ערבות מדינה לסוגי שונים של עסקאות לטווח קצר, עד לשבוע, אך להגדיל את הכיסוי ככל שיידרש.