פנטזיות על ברלין

1. על הנייר היורוליג השנה, ובמיוחד משלב הטופ 16, הולכת להיות אחת המרתקות שצפינו בהן מאז העונה שבעיני לפחות היתה הכי מלהיבה בעשור הנוכחי - 2000/01 שבה קינדר בולוניה ז"ל של ג'ינובילי, יאריץ' וריגודו, לקחה את התואר אחרי שבעה משחקים מותחים מול טאו. זאת היתה עונת הפיצול של הליגות האירופאיות, ומכבי ת"א של גרשון, מקדונלד והאפמן זכתה בגביע המקביל לאחר ניצחון על פנאתינייקוס בגמר הסופרוליג - כנראה אחת הליגות העלובות בהיסטוריה.

הסיבה לאופטימיות השנה היא הסגלים, שמלבד הכוכבים האירופאים הגדולים שבהם (פפאלוקאס, דיאמנטידיס, שישקאוסקס), האירופאים שחזרו מה-NBA אשתקד (ספאנוליס, שאראס) והזרים שפורעים מדי שנה את השטרות (לנגדון, גריר, ספליטר), קלטו גם חמישה שחקני NBA חדשים - ארויו במכבי, צ'ילדרס באולימפיאקוס, נאברו שחזר הביתה לברצלונה, ברזץ ברומא וגירצ'יק שנחת בטורקיה. ביחד עם בוגרי מכללות ותיכונים מובחרים שהגיעו (ג'ונתן וולס ללובליאנה, ברנדון ג'נינגס לרומא) וצעירים מלהיבים כמו ריקי רוביו הספרדי (שלשום חגג 18), ארזם לורבק הסלובני וניקולה פקוביץ' הסרבי, זאת נראית כמו ליגה מלהיבה במיוחד.

3. מה שעשוי במידה רבה להגביר את המתח והעניין הוא שינוי השיטה. העונה יחולקו 24 הקבוצות לארבעה בתים במקום לשלושה, מה שאומר סיבוב ראשון של עשרה משחקים לכל קבוצה במקום 14 אשתקד. עובדתית זה מותיר הרבה פחות זמן לתקן פתיחה צולעת עד לטופ 16. מצב כמו שקרה למשל למכבי ת"א אשתקד, שבו רשמה 2 הפסדים אחרי ארבעה משחקים, עשוי להכניס קבוצות בקליבר שלה ללחץ. ואז כבר אי אפשר לרוץ ולהביא כל מיני מרקוס בראונים למיניהם מקבוצות יורוליג אחרות, כי התקנון מאפשר לשתף אותם רק בשלב הבא.

3. אם רוצים כבר להסתכל לכיוון הפיינל פור בברלין, הרי שלפחות ההישגים והסטטיסטיקה בשנים האחרונות מצביעים שהתואר יילך העונה לאחת מהשלוש - צסק"א, פנאתינייקוס או מכבי ת"א. הסיבה: שלוש הקבוצות, שהתחלקו שווה בשווה ב-6 מתוך 7 התארים האחרונים, הן גם אלה שבילו בהכי הרבה פיינל-פורים מאז החלה לפעול הליגה - 6 לרוסים, 5 לישראלים, 3 ליוונים. מצד שני, קצת קשה לסמוך על הסטטיסטיקה. בטח על כדור אחד כתום שיכול גם ליפול מחוץ לטבעת.

התפרעות כלכלית? מציאות כלכלית. טל וולק על שוק הכדורסל האירופאי