מיליון שקל לכל עובד: הלקח שלמדנו מהחברה שאינטל ניסתה לסגור

מיליון שקל, זה הסכום שהכניסו יותר ממחצית העובדים בסטארט-אפ רילסנס על הסיכון שלקחו על עצמם כאשר רגע לפני שמקום עבודתם נסגר, הצליחו להביא משקיעים מן החוץ ולהציל את החברה. למעשה, רוב העובדים שעבדו בחברה עוד כשזו חסתה בצילה של אינטל שביקשה לסגור אותה - 110 במספר - נהנו מהעסקה המשתלמת. החברה שהצילו בהשקעה של 53 מיליון דולר - רילסנס (RealSense) נמכרה אחר הצהריים היום (שלישי) לחברת מצלמות הברקוד האמריקאית, קוגנקס ב-500 מיליון דולר למשקיעים ועוד מעל ל-100 מיליון דולר לעובדים באמצעות תגמולים שונים - 14 חודשים בלבד לאחר היווסדה, כספין-אוף של אינטל.

● אקזיט ענק: השליטה בחברת העגורנים נמכרת לפי 340 מיליון שקל
● גולדמן זאקס בהשקעת ענק בחברת הסייבר הישראלית סייארה

סיפור הסינדרלה הזה לא קורה כל יום בתעשיית ההייטק. קל יותר לסגור חברות, ובלאו הכי אלה שנסגרות הן בדרך כלל אלה שאין להן זכות קיום: חברות הפסדיות שפעילות בענפים דועכים, או חברות מבטיחות שאיבדו את האינרציה שלהן כשהתברר שהבינה המלאכותית מהירה מהן או סתם כאלה שהקדימו את זמנן ועדיין לא מצאו שוק.

רילסנס הוקמה כפעילות פנימית באינטל כבר לפני 16 שנה ולא התבססה בהכרח על רכישת חברה מן החוץ. באותם שנים נחשבו מצלמות תלת מימדיות לעתיד של תעשיית הגיימינג, הבית החכם והרכב, כאשר החברות המבטיחות בתחום - המרכזית שהן פריימסנס, נבלעו בענקיות אלקטרוניקה ונעלמו שם. פריימסנס אמנם הולידה את מנגנון זיהוי הפנים של אפל FaceID, אך שוק המצלמות התלת ממדיות לא הוכיח את עצמו בהמשך הדרך.

כל זה נכון לימים שקדמו לשנה שעברה - אז הציבו שניים מבכירי הענף את הרובוטיקה במרכז הבמה. אילון מאסק הכריז כי הרובוטים היומנואידים הם העתיד של טסלה . מאסק מתכוון להציף את התעשיה ברובוטים הולכים על שניים ששואבים אבק מהשטיח, שוטפים כלים ומסדרים מצרכים מהמרכול במקרר. השני הוא מנכ"ל אנבידיה ג'נסן הואנג שהכריז בכנס ה-GTC במרץ בשנה שעברה על מודל שפה לעולם הרובוטיקה בשם "גרוט" ועל שורה של שותפויות ענק בתחום הרובוטיקה, כולל הסכם ענק למחשוב מפעלי ג'נרל מוטורס.

המנהל הישראלי התעקש: כך ניצלה החברה

בדיוק באותם חודשים של תחילת 2025 שקל פט גלסינגר, מנכ"ל אינטל הקודם, לסגור את פעילות רילסנס. היא אמנם פעלה בתחום שהחל לצמוח אבל עבורו זה היה לוקסוס: חברה לא רווחית שרחוקה מתחומי הליבה של אינטל, וודאי התחום שאליו היא שואפת להיכנס אליו - הקמת פסי יצור מתקדמים עבור חברות כמו אנבידיה , ברודקום וקוואלקום . הישראלי נדב אורבך, מי שהובא במיוחד לארה"ב לנהל את הפעילות לא ויתר: קהל הלקוחות והמשקיעים שלו ראה את המציאות בעיניים אחרות.

הרובוטיקה עמדה להתפוצץ - ואורבך יזם פגישה עם גלסינגר ובו שכנע אותו כי יש לחברה עתיד - רק לא באינטל. גלסינגר שגם בעצמו משקיע בחברות הבין את הפוטנציאל והשיג הבטחה לוותר על הנכס לטובת השקעה פרטית שתבוא בין השאר גם מאינטל קפיטל. שותפיה ולקוחותיה של החברה הישראלית לא ויתרו - דרך חברת רובוטיקה גרמנית, הושגו משקיעים נלהבים מטיוואן, בהם גם חברת השבבים מדיה טק - ותוך זמן קצר הוזרמו לחברה החדשה 53 מיליון דולר.

110 העובדים שהיו יכולים להתפזר ולעזוב - נותרו נאמנים לחברה שהחלה להחתים לקוחות גדולים בזה אחר זה: הכלבים הרובוטיים של בוסטון דיינמיקס והרובוטים האנושיים של יוניטרי ואימג'ן AI. כיום חולשת החברה על יותר מ-50% משוק מצלמות התלת מימד לשוק הרובוטיקה הצומח ומחזיקה בהסכם שותפות עם אנבידיה. בתוך שנה וחצי הצליחה לשלש את הכנסותיה - אבל נותרה עדיין קטנה במימדיה מכדי להפוך לחברה עצמאית וגדולה לאורך זמן - היא צפויה להכניס כ-80 מיליון דולר עד סוף השנה, צומחת ורווחית, אך רחוקה מיכולת לצאת להנפקה.

האקזיט לא איחר להגיע, לאחר שנה שבה נמכרו חברות רובוטיקה במאות מיליוני דולרים ואחרות גייסו לפי שווי של מיליארדים - הגיע גם תורה של רילסנס. החברה. 80 מתוך 110 העובדים שעד לפני 14 חודשים החתימו כרטיס מדי יום באינטל - יהפכו למיליונרים. בכך הפסידה שוב אינטל מנוע צמיחה חדש, אבל המנכ"ל גלסינגר - ולאחריו ליפ בו טאן - הבינו את ההזדמנות שנקרתה לה ונתנו ברכתם לעובדים להמשיך בדרכם העצמאית, שהשתלמה להם בגדול.