אברהם ביגר: "יש למכתשים הרבה משקיעים זרים ומשקיעים בצורת קרנות, שרוצים להגביר נזילות וחייבים למכור סחורה"

הראיון עם אברהם ביגר, יו"ר ומנכ"ל מכתשים אגן , מתקיים באחת התקופות הסוערות בשוקי ההון, כשהאג"ח של מיטב החברות במשק הישראלי קורסות ותשואותיהן נוסקות לרמות דו ספרתיות המאפיינות אג"ח זבל. למרות זאת, ביגר לא מודאג. "האג"ח שלנו עם מח"מ ל-11 שנה נסחר בתשואה של כ-7.7%, והאג"ח הקצר נסחר בתשואה של 5.5%, שזה בסדר יחסית לעולם שבו אנו נמצאים היום. זו הבעת אמון של שוק ההון בחברה וביכולתה לעמוד בהתחייבויותיה, ואין סיבה שהיא לא תעמוד בהן", הוא מדגיש בראיון מיוחד ל"גלובס".

*אך האמון לא בא לידי ביטוי גם במניה, שאיבדה יותר ממחצית משווייה מתחילת השנה.

"כשאני מסתכל על ירידת המחירים של הקולגות שלנו בעולם, אנחנו בחברה טובה. הירידות החדות מנותקות מסיבות פונדמנטליות, ונובעות בעיקר משיקולי נזילות. המשקיעים רוצים להגדיל נזילות ולכן מוכרים מניות שעוד יש להן ביקושים.

"נכון שירדנו בשיעור חד יותר לעומת חברות ישראליות אחרות, אבל יש לנו הרבה משקיעים זרים ומשקיעים בדמות קרנות נאמנות, תעודות סל וקרנות גידור שרוצים להגביר את הנזילות, וחייבים למכור סחורה".

מכתשים אגן, העוסקת בייצור ושיווק חומרי הדברה, היא מהחברות הבודדות שלפחות עד כה, משבר האשראי לא השפיע עליהן. בעוד סקטורים רבים ובראשם הפיננסים והנדל"ן חשים היטב את המשבר הכלכלי, הרי שהחברות המשיקות לענף החקלאות, ובראשן כי"ל ומכתשים אגן, לא רק הצליחו לדלג על המשבר אלא אף הציגו ברבעונים האחרונים תוצאות שיא.

כך לדוגמא, במחצית הראשונה של השנה הציגה מכתשים אגן רווח שיא של 160 מיליון דולר, צמיחה של 30% לעומת התקופה המקבילה אשתקד, למרות עליית מחירי הנפט והתחזקות השקל. המנוע מאחורי המספרים החיוביים הוא ענף הסחורות החקלאיות שנהנה בשנתיים האחרונות מגאות חסרת תקדים. מלאי הגרעינים העולמי נמצא בשפל, וכך גדלים הביקושים לסחורה חקלאית ולתשומות כגון חומרי ההדברה.

יחד עם זאת, לאור החשש ממיתון עולמי שהביא להתרסקות מחירי הסחורות, עולים לא מעט חששות האם החגיגה נגמרה גם עבור ענף החקלאות.

*האם המשבר העולמי יגיע גם למכתשים אגן?

"אני לא מתייחס באדישות למשבר האחרון, אבל אני לא רואה בעיה רצינית של ביקושים קטנים למוצרים של מכתשים אגן. ממה שאני רואה כרגע, ובכוונה אני אומר כרגע, אני לא רואה שינוי במגמת הביקושים. למרות המשבר הכלכלי, העסקים בחברה נמשכים כרגיל. יחד עם זאת, המשבר הנוכחי אינו עניין פעוט. בהחלט יכול להיות שבעתיד זה ישפיע. כשיורד מבול כולם נרטבים".

*אז איך לא נרטבתם עד עכשיו?

"המודל העסקי שלנו הוא די פשוט: יש יותר אנשים שרוצים יותר אוכל ועוברים מדיאטות שהן עתירות חלבונים מהחי, מה שמביא לגידול בביקוש לגרעינים. בנוסף, כמות האדמה לעיבוד חקלאי מוגבלת. הצפי לתוספת שטחי חקלאות היא בקצב של 0.2% לשנה, וגידול הצריכה הוא יותר מפי 10 מכך.

"התוצאה היא שאם מלאי הגרעינים היה מספיק ל-150 יום בתחילת העשור, היום הוא מספיק ל-60 יום בלבד. גם אם הגידול בביקושים ייעצר לחלוטין, רמות המלאי יחזרו לרמה נורמלית רק תוך שנתיים עד שלוש. יתרה מכך, ברמות המלאי הנוכחיות, מספיק אירוע קיצוני אחד במקום מסוים כמו בצורת, והמלאי מתרוקן.

"הדרך היחידה להקל על בעיית המלאים היא טכנולוגיה חקלאית מודרנית: דשנים, זרעים מהונדסים, מדבירים, שיטות השקיה. אנחנו חלק מהתחום הזה".

*האם נפילת מחירי הסחורות יוצרת גם שחיקת מחירים אצלכם?

"נכון, בעקבות נפילת מחירי הסחורות רווחיות החקלאים נמוכה יותר מבעבר אך הם עדיין נהנים מרווחיות גבוהה לעומת שנים קודמות. למרות המשבר הכלכלי, העולם לא יפסיק לצרוך גרעינים והחקלאים לא יפסיקו לזרוע.

"אני לא צופה שחיקה משמעותית במחירים אצלנו, שכן בניגוד לענף הדשנים, מחירי המכירה שלנו לא השתוללו בשנים האחרונות אלא עלו בצורה מתונה. אגב, גם במחירי הדשנים, אני לא בטוח שנראה ירידה דרמטית במחירים.

בנוסף, לנפילת מחירי הסחורות יש היבט חיובי, שכן חלק מהעלויות שלנו כמו מחיר הנפט יקטנו, כך שבסופו של דבר אני מעריך שהרווחיות שלנו תישמר".

*האם הרע כבר מאחורינו?

"המשבר הוא משבר רציני, אבל מידת ההשפעה תקטן ותשתחרר בעיקר כשהמערכת הבנקאית תחזור לממן מחדש את הפעילויות העסקיות האמיתיות, כמו מימון חברות קטנות-בינוניות. כשהעולם יחזור לשגרה בתחום המימון, גם אם במחירים גבוהים יותר, הפחד ממיתון עולמי יפחת. האם זה יקרה מחר או מחרתיים? קשה לדעת, אבל אני מאמין שבתוך תקופת זמן סבירה נראה התאוששות".

*ומה יהיה בישראל?

"ישראל יוצאת דופן לטובה כי אין בה בעיה מימונית למשקי בית. אני לא רואה תרחיש שגוף פיננסי בישראל קורס. הבנקים כאן חזקים וזהירים והמערכת הבנקאית הישראלית נוהלה באופן שמרני".

"תקופה טובה לעסקאות"

בימים אלו ימלאו שנתיים להצטרפות ביגר למכתשים אגן. ביגר מונה ליו"ר זמן קצר לאחר שקונצרן אי.די.בי , שבשליטת נוחי דנקנר, רכש את כור, החברה האם של מכתשים אגן. מיד עם כניסתו לתפקיד הוא הוביל תוכנית התייעלות מאסיבית, שעוררה לא מעט הדים. התוכנית כללה איחוד של מכתשים ואגן, פיטורי עובדים והחלפת חלק משמעותי משדרת הניהול הוותיקה.

למרות הביקורת שעוררה התכנית, לא ניתן להתווכח עם תוצאותיה. הרווח התפעולי של החברה הסתכם במחצית הראשונה של השנה ב-247 מיליון דולר, צמיחה של יותר מ-40% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. "התוכנית התקדמה יותר מהר ממה שציפינו אך יש תהליכים שאנו עוד צריכים להשלים", אומר ביגר.

למרות שבשוק ההון מרוצים מתוצאות התוכנית, התחושה היא שמכתשים אגן מיצתה את הפוטנציאל שלה במתכונתה הנוכחית, והיא עלתה על צומת דרכים אסטרטגי. לא אחת דובר על כך שדנקנר ימכור את החברה, ולפני מספר חודשים אף הודיעה אי.די.בי כי היא נמצאת במגעים ראשונים למכירתה, שהופסקו תוך זמן קצר. בתחילת השבוע פורסם בתקשורת ההודית כי אי.די.בי נמצאת במגעים למכירת החברה לתאגיד הדשנים ההודי UPL, אך ברמות המחירים הנוכחיות הסיכויים למכירה קלושים והידיעה בעיתון ההודי אף הוכחשה על ידי אי.די.בי.

לפני כשנה אמר ביגר בראיון ל"גלובס" כי מכתשים אגן אינה למכירה, אך היום ביגר כבר פחות נחרץ באשר לנושא. "באופן תיאורטי, זה תמיד יכול לקרות. אני לא יודע ולא מרגיש שיש משהו כזה שמתרחש. לידיעה שהייתה בשבוע שעבר בנושא ההתעניינות של UPL אין רגליים.

"גם אני וגם יתר מנהלי החברה מחליטים על תוכניות והשקעות כאילו מבנה הבעלות הנוכחי יישאר לנצח, אחרת אי אפשר לעשות שום מהלך לטווח הארוך". מבחינת ביגר, התרחיש ההפוך, בו מכתשים אגן תהיה בצד הרוכש, הוא סביר יותר. מכתשים אגן אף הודיעה לאחרונה כי היא במו"מ לרכישת חברה, כאשר ע"פ הערכות מדובר בחברת לבאו העוסקת בעיקר בייצור ושיווק קוטל העשבים הגלייפוסט.

*אולי זה הזמן לרכוש משמעותיות, כשהמחירים נופלים?

"רכישות הן באג'נדה שלנו, ואנחנו כל הזמן בוחנים רכישות שיקנו לנו גידול בנתח שוק גיאוגרפי, זכויות ייצור, יכולות הפצה או יכולות ייצור. אנחנו תעשייה של נפחים, ובשביל לקיים אותה בעולם תחרותי צריך יתרונות לגודל, ולכן יש היגיון בקונסולידציה.

"התקופה הזו אכן טובה לעסקאות, ולראיה התרחשו שתי עסקאות גדולות בענף בהיקף של מיליארדי דולרים. מכתשים אגן נהנית ממאזן מאוד חזק (ההון העצמי מהווה כ-40% מהמאזן, ע.א), ורמת המינוף שלנו אפסית ביחס למתחרים."

*חלק מהמתחרות שלכם נכנסו לתחום הזרעים הגנטיים, שאמורים להיות העתיד של ענף החקלאות, ונראה כי אתם נשארתם מאחור. אתה לא מתחרט על כך?

"הזרעים המהונדסים הם החברים שלנו, והתפתחותם מקבילה להתפתחות המדבירים. ברמת העיקרון, אנו לא נפגעים מכך. להיפך.

"לשאול אותי אם אני לא מתחרט, זה כמו לשאול משקיע אם הוא לא מתחרט שלא מכר את תיק המניות שלו לפני שלושה חודשים. זו מידה של חוכמה שבדיעבד. אין עשייה שאין בה טעויות, אך צריך לבדוק האם כשהתקבלו ההחלטות הן היו מתקבלות על הדעת".

*אז ההחלטה שקיבלתם התקבלה על הדעת?

"אם סתם היינו קונים מניות של חברות מתחום הזרעים המהונדסים, היינו מרוויחים, אך בצד האופרטיבי לא היה קורה כלום. בסך הכל, אמצעי הפיתוח של כל חברה מוגבלים. האם פיתוח קווי ייצור ספציפיים ופורמולות חדשות ייתן לנו תשואה טובה יותר לעומת השקעה בחברת זרעים גדולה? לא בטוח. בכל אופן, אני לא חש שבנקודת הזמן הזו משהו חסר לנו להמשך ההתפתחות. אנו נישאים על גל הזרעים הגנטיים, ומפתחים בהתאם מוצרים חדשים".

*ובכל זאת, המתחרה סינג'נטה ביצעה לאחרונה השקעה משמעותית באבוג'ן הישראלית. לא הרגשת שפספסת הזדמנות?

"זו שאלה של אסטרטגיה. סינג'נטה פועלת במלוא המרץ בתחום הזרעים. אני חושב שכמו שהתעשייה נראית היום, יש לנו עוד הרבה מאוד מה להפיק מתחום הדברת הצומח, ויש לנו לאן לקחת את החברה. חצי השנה הראשונה של שנת 2008 הייתה הכי טובה אי פעם שהחברה ידעה, ואני לא רואה משהו שיגרום לכך שהתמונה תשתנה לרעתנו".

טקטיקה של ענף הג'ודו

אתגר נוסף העומד בפני מכתשים אגן הוא התחרות מול היצרנים ממזרח, שהביאה לשחיקת מחירים. ברבעונים האחרונים הצליחה מכתשים אגן להעלות קצת את המחירים בזכות הגאות בסחורות, אך בטווח הארוך יותר עשויים המחירים לשוב ולהישחק.

*האם התחרות ממזרח תהפוך את הפעילות בארץ ללא כדאית בדומה לענף הטקסטיל הישראלי?

"ראשית, התחום שאנו פעילים בו הוא תחום עם חסמי כניסה גבוהים של תשתיות ותהליכי רישוי. שנית, לגבי האיום כביכול מהמזרח, אני מאמץ את תפיסת ענף הג'ודו: לראות בתכונות היריב יתרונות, כשאצלנו זה מתבטא בקניית חומרי גלם ושיתופי פעולה. זה נכון שהסינים מייצרים יותר בזול בגלל כוח העבודה הזול, אך יש להם תנאי עבודה נוחים יותר בגלל איכות הסביבה".

*בסין תקנות איכות הסביבה פחות מחמירות מבישראל?

"בסין ובהודו אין הפקרות בנושא איכות הסביבה, יש אצלן תקנים גבוהים כמו בשאר בעולם, אך התנהגות השלטון בנושא יציבה, וניתן לדעת מה יקרה אצלן חמש שנים מהיום. אנחנו מייצרים גם בברזיל ובאירופה שלא פחות מחמירות בנושא, אבל אין בהן את הרחש שיש סביב התעשייה הכימית בישראל. בארץ יש אנשים שאומרים שלא ישקיעו בחברות כימיה, ויש כאלו שקמים בבוקר ומחליטים לחוקק חוקים נגדן. בשאר העולם יש לנו דו שיח חיובי עם הרגולטורים, אך בישראל אנו כל הזמן נמצאים עימם בחיכוך. בשלוש השנים הקרובות נשקיע באיכות סביבה קרוב ל-100 מיליון דולר, יש מעט מאוד חברות תעשייה שמשקיעות סכומים כאלו".

תפקיד כפול

בנובמבר 2006, חודש לאחר מינויו ליו"ר החברה, הוחלט למנות את ביגר גם לתפקיד המנכ"ל, בעקבות פרישת שלמה ינאי. מאז הוא מכהן בשני התפקידים, והדבר לא ממש מפריע לו. "יש מספר חברות גדולות בעולם שיש בהן איחוד של תפקידים, כך שלא המצאנו מודל ייחודי. הגעתי לחברה לתפקיד היו"ר. כששלמה ינאי הודיע שהוא פורש, היה צריך למצוא מנכ"ל. בינתיים התגבשה בראשי תוכנית לגבי השינויים הארגוניים שצריך לעשות. הסתכלתי סביב שולחן ההנהלה והגעתי למסקנה שמתוך קבוצת האנשים הקיימת, אין מישהו שיכול להיות מנכ"ל ולעשות את השינויים הנדרשים. התוכנית כללה שינויים ארגונים, וקטעים פחות נעימים עבור מי שבא מתוך המערכת", נותן ביגר את גרסתו. "יכולנו להתחיל ולחפש מנכ"ל, אבל ידעתי שעד שנמצא ועד שאותו אדם ילמד את התפקיד שנת 2007 כבר תלך לאיבוד. כדי להתניע את העניינים מהר יותר, החלטנו שאני אעשה את שני התפקידים".

*והיום זה כבר לא נכון להפריד ביניהם?

"יש לי דירקטורים, שאני מתייעץ איתם, אך אני מאמין, שבאיזשהו שלב נחזור למודל השגרתי של יו"ר ומנכ"ל נפרדים".