יזמים בסטארט-אפים כועסים: "במקום לעזור, אנשי ההון סיכון שולחים לנו מכתבים פומביים עם תובנות מ-CNN על הידוק חגורה"

המשבר הקודם היה ברור יותר מנקודת המבט של העולם הטכנולוגי והפיננסי. הכל היה סגור - השווקים, המשקיעים והלקוחות פשוט נעלמו. השוק נגמר וברגע, ממש באבחת חרב.

הפעם, המצב מורכב יותר. המשבר מכה בכל העולם ועדיין לא לחלוטין ברור איך הדבר יבוא לידי ביטוי בעולם הסטארט-אפים. בנוסף, נראה שהפעם אי אפשר יהיה לגזור גזירה שווה על כל החברות בכל התחומים וכל השלבים. יש כאלה שייפגעו יותר ויש כאלה שפחות.

אנשי ההון סיכון במלכוד. המשקיעים בקרנות מצפים שמנהלי הקרנות יעשו משהו, אבל הם לא יכולים לעשות כלום. מצב זה תקף בהון סיכון הישראלי והאמריקני כאחד.

כדי לא להיחשד כמי שנוהגים כאילו דבר לא קרה, הם שולחים מכתבים אל היזמים והמנכ"לים. חלק מהמכתבים האלה כבר זלגו לתקשורת. שמענו על המצגת של מייקל מוריץ מסקויה, שנפתחה בשקופית של מצבה שעליה נכתב "היו שלום זמנים טובים". המסר היה ברור, אבל לא הייתה בו עצה פרקטית, אלא רק תמונת מצב שכל יזם או מנכ"ל היה יכול להגיע אליה אחרי חצי שעה של שיטוט באתרי החדשות.

גם פרד וילסון מ-Union Square Venture פרסם מכתב דומה ליזמים. בקרב המקומיים, מייקל אייזנברג מבנצ'מרק קפיטל, יזהר שי מקיינן פרטנרס ואף משקיעים מפיטנגו וג'נסיס שיגרו מכתבים אל מנהלי חברות הסטארט-אפ שלהם. עיקרי הדברים גם באלה היו: המצב גרוע וצריך להדק את החגורה להיערך. פיטנגו גם מארגנת בימים הקרובים מפגש עם כל מנהלי חברות הפורטפוליו שלה.

יותר מיזם אחד התעצבן על גילויי הדעת האלה. אחד מהם התנדב לשפוך אור על נקודת המבט של היזמים וכך אמר: "כולם בלחץ, משקיעים ומנהלי חברות כאחד, כי לא ברור עדיין איך המשבר יפגע ובמי. זה לגיטימי שאנשי הקרנות דואגים, אבל כדי להרגיש שהם עושים משהו הם כותבים מכתבים כלליים עם תובנות וציטוטים שמקורם בפייננשל טיימס או ב-CNN. כמו המשקיעים, גם אנחנו המנכ"לים עושים הכל כדי להישאר מעודכנים. אני הייתי ממליץ לאנשי הקרנות להימנע ממכתבים פומביים ולהתמקד בסיוע לחברות הפורטפוליו".

היזם טוען שיש תחושה שאנשי הקרנות בשיתוק. לדבריו, "היה מובן אם היו מחליטים באומץ לבחון את הפורטפוליו ולהחליט לאילו מהחברות יש סיכוי לשרוד ולאילו לא. להחליט לתמוך בחזקות שיצטרכו יותר הון ממה שתוכנן, ולזנוח את החברות שנראה שלא יצליחו. אבל לא מובן איך הפחד משתק את אנשי ההון סיכון וגורם להם להנפיק גילויי דעת אנמיים".

קיצוצים? לא התייעלתם כבר?

משהו לא מובן מתרחש בהון סיכון הישראלי. מאז 2003 אנחנו שומעים את מנהלי הקרנות מסבירים איך הם משקיעים רק בחברות שהן יעילות, לא שורפות הון, מתנהלות באופן מקצועי, בעלות תוכנית עסקית הגיונית ומוצר שיש לו ביקוש בשוק בצמיחה. היה נדמה שהלקח מהתפוצצות הבועה נצרב בתודעה.

עכשיו שוב נשמעות הזמירות הישנות על הצורך בקיצוץ בשמנת, התייעלות והגבלת שריפת המזומנים. אנחנו חשבנו שכל החברות שקיבלו השקעות, ממילא כאלה. ואולי לא? *