אחרי הבצורת יבוא המבול: 200 מיליארד דולר מחכים לרכישות ב-2009

אחרי שבוע שכלל מאות מפוטרים בהיי-טק המקומי, ארנסט אנד יאנג מספקת זריקת אופטימיות לסוף השבוע ; אורן בר-און, מנהל תחום ההון סיכון בפירמת ראיית החשבון: "יש פה פוטנציאל לאקזיטים של 7 מיליארד ד', שאחרי הירידה בשווי בזמן האחרון הוא כ-5 מיליארד ד'

סוף העולם הכלכלי המוכר לנו אינו עומד להגיע כל-כך מהר, אבל זו בהחלט תקופה שדורשת חשיבה שונה מבחינה עסקית. הדבר נכון בעיקר כאשר מדובר בסטארט-אפים - חברות צעירות שעדיין שרויות באי ודאות לגבי העתיד מצד המוצר, השוק, כוח האדם ובעלי מניות. הכותרות בעיתונות הכלכלית השרו בשבועות האחרונים בעיקר פסימיות, אבל ליזמים ומנהלי החברות שעדיין לא קפצו מהחלון מרוב ייאוש, מסתבר שיש הרבה מה לעשות.

"אני לא חשוב שזה זמן להיות אופטימיסט או פסימיסט. זה הזמן המתאים להיות פרגמטיסט", אומר יורם טיץ, מנכ"ל ארנסט אנד יאנג ישראל. "אנחנו רואים הרבה חברות שעושות הרבה דברים, חלקן אולי יותר מדי". טיץ מתכוון בעיקר לצעדי הקיצוצים התפעוליים שנוקטות חברות רבות בשבועות האחרונים. לדבריו, זהו תהליך שעובר על כל החברות היום בהיי-טק. כל התעשיות מושפעות מהמשבר, הוא קובע, "ההבדל הוא שלהיי-טק יש קצת יותר גמישות ובגלל זה מצבו יותר טוב".

בארנסט אנד יאנג מסתכלים על המשבר הכלכלי ככזה שיכול להשפיע על התעשייה הטכנולוגית בארבע מסגרות: הביקושים, תפעול החברות, החדשנות ומיזוגים ורכישות. הנקודה הקריטית, טוען אורן בר-און, שותף בכיר ומנהל תחום ההון סיכון בארנסט אנד יאנג ישראל, היא החדשנות. לדבריו, "זה בסופו של דבר מה שמבדל את חברות ההיי-טק, ולכן חייבים להמשיך ולהשקיע בזה".

מכיוון שלמצוא כספים לממן השקעות אינו דבר שיהיה טריוויאלי בזמן הקרוב, ממליצים בארנסט אנד יאנג לקרנות שכבר מעורבות בחברות לקחת חלק יותר פעיל בפעילות החברות, כולל - ואולי בעיקר - מימון בטווח הקצר. "זה יהיה כמעט בלתי אפשרי להשיג קרנות חדשות להשקעה בזמן הקרוב", אומר בר-און.

ירידה באקזיטים

אחת מהסיבות לירידה במוכנות של משקיעים חדשים להיכנס להשקעות הון סיכון נוגעת להחזרים. בדיקת ארנסט אנד יאנג מעלה שמתחילת השנה הסתכמו האקזיטים בישראל בכמיליארד דולר ואילו ההשקעות בחברות בכ-1.4 מיליארד דולר, ירידה של 62% ועלייה של 16%, בהתאמה, לעומת אשתקד.

הסטטיסטיקה העצובה של השנה הנוכחית כוללת גם ירידה של כ-81% במספר ההנפקות בנאסד"ק השנה. המצב, מהבחינה הזו, חמור אף יותר מזה שהיה בהתפוצצות בועת הדוט-קום. צינור ההנפקות מסתכם ב-79 חברות, שמצפות לאווירה מעט יותר מזמינה בוול-סטריט, ומבקשות לגייס כ-17.6 מיליארד דולר, לעומת 151 חברות בתקופה המקבילה שביקשו לגייס כ-30 מיליארד דולר.

"עשינו חישוב לפני חודשיים, רגע לפני שהמשבר הגיע לשיא, והגענו למסקנה שיש בישראל פוטנציאל לאקזיטים של 7 מיליארד דולר, עכשיו זה אולי 5 מיליארד דולר, אחרי הירידות בשווי", מעריך בר-און. בארנסט אנד יאנג טוענים כי ב-2009 עתיד להשתנות מהותית מספר הרכישות הטכנולוגיות ולגדול, אך עד אז חברות ההיי-טק יושבות על הגדר כדי להבין את השוויים החדשים. בסקירת תוכניות של החברות הגדולות, כפי שעולה משיחות הוועידה האחרונות שניהלו החברות, מזהים בארנסט אנד יאנג כי לפחות לגוגל, יבמ ואורקל ישנן תוכניות לרכישות במקרה של התייצבות השווקים.

לדברי טיץ, "בבדיקת המאזנים של 20 חברות הטכנולוגיה הגדולות, רואים שחברות, דוגמת סיסקו, אינטל ומיקרוסופט, יושבות על המון מזומנים עם יחס חוב למזומן בריא, כך שלא תהיה להן בעיה להשקיע. אנחנו מעריכים שיש 200 מיליארד דולר נטו שפנויים להשקעות בחברות הגדולות".

באותו עניין מוסיף בר-און כי "השותפים הבינלאומיים שלנו אומרים שהחברות הגדולות 'מחפשות בטירוף' רכישות. חברות ההיי-טק נכנסות למשבר הזה עם המון כסף למרות שיש משבר באשראי. 2009 תהיה שנה מאוד טובה מבחינת המיזוגים והרכישות ובניית חברות גדולות".

עד שיתבצעו רכישות שכאלו נותר לתהות מה יהיה לגבי התנהלות החברות והקרנות המקומיות. בארנסט אנד יאנג מאמינים שבסופו של דבר הכל עניין של מחיר. "השאלה עוד יותר מסתבכת", אומר בר-און, "כי למעשה אף אחד לא מצפה מהקרנות למכור בתקופה כזו. כך שלמעשה הן יכולות לא למכור את החברות במחירים נמוכים, כפי שעשו הרבה בתקופה האחרונה, ולנסות באמת להקים חברות גדולות. בתקופה כזאת יש גם יתרונות לחברות גדולות, שהן יכולות הרבה יותר בקלות לגייס כוח אדם איכותי". המחיר הוא כמובן פחות השקעות של הקרנות בחברות פורטפוליו אחרות שקיימות.

ההזדמנות להקים חברות גדולות אולי קיימת יותר בקלות, אבל דורשת משאבים שאינם זמינים כל-כך בקלות גם בתקופות פשוטות יותר, כגון הון לרכישות ומיזוגים של חברות ישראליות והרבה יכולת להתגבר על בעיות שקשורות יותר לפסיכולוגיה מאשר למהלך העסקים הרגיל, כגון אגו. לדברי בר-און, "אנחנו רואים מהלכים של מיזוגים בין חברות ישראליות שיוצאים לדרך. כאשר נגמר הכסף לחברות, הרבה יותר קל להושיב את המנהלים מסביב לאותו השולחן ולמזג בין החברות".