קודם תצילו את לבייב ותשובה

מחנק האשראי, רזרבות המט"ח, הריבית שלא הופחתה די הצורך והמסחר הפרוע בשעות המתות בשוק המט"ח דורשים טיפול מיידי. הרגיעה הזמנית בשוקי העולם, מאפשרת לבנק ישראל לפעול בנחישות גדולה מזו שהפגין עד כה בטיפול במשבר במספר תחומים.

מחנק האשראי

אחד הגורמים שהפכו את המשבר בארה"ב לכאוס עולמי היה הטיפול הלקוי במצב האשראי. רק לאחרונה אחרי חודשים רבים פתח הפד חלונות אשראי לשווקים, מה שתרם לרגיעה הזמנית.

מדוע לא לומד פישר מטעויות תלמידו? הצלת המערכת הבנקאית איננה יעד ראשון. תשואות האג"ח קונצרני של תשובה, לבייב והחברים אינן יכולות לעמוד על 80%. חברות אלה ממחזרות הלוואות לטווח קצר והיום אין להם יכולת לעשות כן במערכת הבנקאית במחירים רציונאליים.

בארה"ב יש שוק להלוואות טווח קצר ולאחרונה פתח הפד' חלונות אשראי, תוך שהוא מעניק אשראי לקונצרנים הגדולים, כשלצורך בטחונות מקבל הבנק גם אג"ח קונצרני ואף מניות.

בנק ישראל חייב לפעול מיידית שכן אנו יושבים על חבית חומר נפץ והפתיל כבר הוצת. מה תעזור ההזרמה למערכת הבנקאית, אם אחד הטייקונים ייפול ויגרור אחריו תגובת שרשרת שאת השלכותיה אינני רוצה לדמיין?

הבנק חייב לפתח בעצמו שוק מקביל למימון טווח קצר לגופים הגדולים (commercial papers) או לחילופין להזרים כספים ייעודיים למערכת הבנקאית לצורך כך, ולפקח על המרווחים.

רזרבות המט"ח

בנק ישראל הצהיר כי ישקול המשך רכישות מט"ח על מנת להגדיל את הרזרבות. אני טוען שעליו לצאת בהכרזות אגרסיביות יותר. גם אם נגיע לרזרבות בגובה 40 מיליארד דולר הרי שבבחינת רזרבות מט"ח ביחס לתוצר נמצאת ישראל במקום נמוך מאד בהשוואה לכלכלות דומות.

גם על פי הקריטריונים המנחים את בנק ישראל, עליו להגיע לרזרבות בגובה 60 מיליארד דולר. הבנק צריך להיות ערוך לאפשרות שכסף רב המונח כאן לטווח קצר, ימצא את דרכו החוצה בבוא היום.

על מנת להתמודד עם בעיה הפוכה של פיחות חד מדי, שסכנתו לכלכלה אינה פחותה מזו של תיסוף חד מדי, צריך הבנק להצטייד ברזרבות גדולות אף יותר.

מה שקרה לאחרונה בשווקי המט"ח של השווקים המתעוררים רק ממחיש את חומרת הבעיה. הבנק המרכזי של קוריאה נאלץ למכור מחצית מרזרבות המט"ח שברשותו על מנת להתמודד עם גל רכישות המט"ח בשוק המקומי. יאמרו המתנגדים שזה לא עזר והמטבע פוחת ב-30% לעומת הדולר אך מה היה קורה ללא התערבות ? 60% אולי 70% פיחות ונזק בלתי הפיך לכלכלה המקומית ? גם כאן יכול וצריך הבנק המרכזי שלנו להיערך מבעוד מועד.

ריבית

כצפוי הופחתה הריבית ברבע אחוז. בארה"ב הופחתה הריבית במחצית האחוז. כך יקרה גם קרוב לודאי בבריטניה ובגוש היורו. אם המטרה הייתה לייצר הפתעה נוספת בדמות הפחתה השבוע אני מסיר את הכובע.

אם ההחלטה נבעה מהחשש לאינפלציה, אני חושב שהייתה זו החלטה שגויה לחלוטין. החשש מפני התפרצות אינפלציה היום זהה לחשש מפני עליית הכינרת על גדותיה. הפחתה משמעותית יותר בריבית מסייעת הן לשוק המט"ח ובודאי שלשוק ההון המקרטע. יש לעשות כן מוקדם ככל האפשר, גם אם מסתמנת רגיעה זמנית בשווקים. עצירת הפדיונות בקופות הגמל וקרנות ההשתלמות תדרוש פתרון רחב יותר אולם הפחתת הריבית תהיה צעד בכיוון הנכון גם בנושא טעון זה.

מסחר פרוע בשוק המט"ח

מה שקרה בשוק המט"ח ביום שישי אחה"צ משקף את האבסורד המתרחש בשוק זה בשעות מסחר דלילות וכשיכולת התגובה של הפעילים בישראל נמוכה.

בלונדון פעילה חברה בשם WMR המפרסמת שערים יציגים לכל דורש בכל מטבע וסחורה. השער היציג שהיא מפרסמת מקובל להתחשבנות בכל העולם. ביום שישי האחרון נפרעו מספר עסקות בדולר/שקל לפי השער הקובע (שעה 18:00 לפי שעון ישראל).

המניפולציה שבוצעה שם על ידי הגורמים שרצו לפרוע את העסקה לפי שער נמוך ככל האפשר הייתה מושלמת והשער נקבע על 3.6943. סביר להניח שלצד השני של העסקה לא היתה יכולת תגובה והוא למד שעור מאלף על בשרו.

אפשר להגיד - מה אכפת? אבל אני חושב אחרת. המניפולציות, בהיעדר יכולת תגובה של בנק ישראל והציבור הישראלי הן נזק בלבד ורחוקות כמזרח ממערב משוק תקין. מניפולציות אלה תרמו לא מעט להתחזקותו של השקל במהלך השנה האחרונה. על בנק ישראל לעשות אחד משני דברים: או לאסור פעילות דולר/שקל בשעות בהן אין לשוק הישראלי כל יכולת להגיב או לחילופין להציב תורן מטעמו שתהיה לו היכולת להגיב ולמנוע מניפולציות כה חריגות.

אל לבנק ישראל להמתין. אין צורך להעמיד במבחן מיותר כל כך את חוסנו של המשק הישראלי. חלק מהצעדים שהצעתי כאן קלים לביצוע, חלקם מורכבים יותר. אני משוכנע שאם בנק ישראל ינקוט בהם בהקדם, סיכויי המשק הישראלי להתאושש מהמשבר יגברו פלאים.

יוסי פרנק- יועץ פיננסי ומנכ"ל אנרג'י פייננס
Rika40@012.net.il

ניתן להמשיך לשאול שאלות ולטקבק גם לאחר ירידת הכתבה מעמוד הבית. בטור דעות תחת הכותרת "המדוברות ביותר" תוכלו בדרך כלל להמשיר לתקשר עימי במשך כל השבוע.