חמי פרס מייעץ לסטארט-אפים "לאגור כסף רב ככל האפשר בתוך החברה ולהימנע מגיוסי כספים"

יו"ר קרן ההון סיכון פיטנגו אמר את הדברים במסגרת הפאנל "אסטרטגיות של אקזיט בתקופת חוסר ודאות" שנערך בכנס ה-Journey של "גלובס" וארנסט אנד יאנג ישראל

"כמו שגרינספן אמר לאחרונה, אנו בעיצומו של צונאמי המתרחש אחת למאה שנה. למרבית החברות גישה מוגבלת עד לא קיימת בכלל לשוקי ההון והחוב", אמר מייקל מילמן מ-JP מורגן-צ'ייס אקוויטי קפיטל מרקטס. "גם גופי Buy Side הנוטלים חלק בהנפקות נתקלים כיום בקשיים. הפידיונות הניכרים בחשבונותיהם מקשה על פעילות. אם אתם מצויים בצד זה, ודאי צברתם כמות נכבדה של מזומנים".

מילמן אמר את הדברים במסגרת הפאנל "אסטרטגיות של אקזיט בתקופת חוסר ודאות" שנערך בכנס ה-Journey של "גלובס" וארנסט אנד יאנג ישראל. "בגיוסי הון אנחנו מתמקדים בקהלים כדוגמת קרנות הון-סיכון וקרנות גידור. האתגר המרכזי שאנו חווים כעת הוא הציפיות לירידת ערך, שהינן גבוהות מידי אפילו בעינם של המגייסים עצמם. אנו בעולם בו השמרנות כעת היא המפתח".

לדבריו, משקיעים מחפשים צמיחה, חוששים מחוב, אך מעוניינים בהובלת שוק ובמבנה הון יעיל. "חברות שיעניינו את המשקיעים הן כאלו שיכולות להתפתח ברגע שההאטה בשוק תהיה מאחורינו".

אורן בר-און, מנהל תחום ההון סיכון בפירמת ראיית החשבון ארנסט אנד יאנג ישראל,העריך כי "ליזם אין בעיה עם הערכת השווי של חברות המגייסות בשלב השני". בר-און מציין כי "הם זקוקים לסיוע של בעלי המניות, בתקווה שיש להן בעלי מניות תומכים. אם אתה חברה מסוג זה ומעסיק 40 עובדים, זוהי טעות. אתה אמור להעסיק 15-18 עובדים".

"כשמשקיעים מסתכלים על חברות הם מסתכלים על תזרימי מזומנים, מאזנים, מכפילים. הם לא מסתכלים במבט קדימה", סבור גלעד הלוי מ-KCPS PE, קבוצה אמריקנית הכוללת את קרן ההשקעות KCS שלוי נמנה בין מנהליה. "כתוצאה מכך גם אנחנו הופכים לארגון דומה בפילוסופיית ההשקעה שלו לקרן הון-סיכון. קרנות כאלו, מציין הלוי, ימשיכו לחפש חברות בשלב צעיר לצורך השקעה ולחברות בהן ניתן לחבור לגרעין השליטה.

הלוי הוסיף: "השחקנים במגרש ההון הפרטי יכלו לאחר הבועה הקודמת למצוא חברות טובות במחירים טובים. אנחנו ללא ספק נראה זאת בישראל עכשיו. הקרנות ייכנסו להשקעות בחברות כאלו ויקחו אותן לשלב הבא".

חמי פרס, מייסד ושותף מנהל בקרן ההון-סיכון הישראלית פיטנגו, גורס כי המקור העיקרי להון עבור חברות הוא ההון שיש להן כעת ו"לכן אנחנו רואים כעת פיטורים בחברות רבות. אנשים נוטים לומר שהמזומן הוא המלך, אבל הוא המלכה - אותה כולם מנסים לנצח. אני סבור שמנסים להקטין את קצב ההשקעות - אנשים ממתינים לראות כיצד השוק יתייצב".

מקור ההון השני, לפי פרס, הוא לקוחות - חברות יצטרכו לייצר מזומנים בצורה כזו ולחשוב היטב על גיוון מקורות ההכנסה, אולי ממקומות גיאגרפים שונים. "מלבד זאת נראה השקעות הוניות מצד בעלי המניות הקיימים".

לדבריו, גופים רבים שומרים מזומנים על מנת לשמור על ההשקעות בפורטפוליו "ולכן עצתנו היא לאגור כסף רב ככל האפשר בתוך החברה ולהימנע מגיוסי כספים. צמיחה משמעותה במקרים רבים תזרים מזומנים שלילי". פרס המליץ לחברות שאין להן המשאבים "לסכן חלק מהצמיחה חלק מהזמן על מנת לשמור על יציבות. חברות רבות נענשות כיוון שאין להן את המשאבים לעמוד בזכות עצמן".

לגבי חברות ציבוריות המעוניינות להפוך לפרטיות כדי להיות ציבוריות שוב בהמשך, טוען פרס כי "זה הגיוני להפוך לחברה פרטית כדי להוות יעד לרכישה". הערכתו היא כי קרנות הון -סיכון יחפשו חברות בעלות מתאם חיובי פחות למשבר האשראי.

גיורא ביתן מפועלים ונצ'ורס פרטנרס סבור דווקא ש"חברות רבות למדו את הלקח של משבר הבועה, ולכן אם הן יכולות לגייס הון, עליהן לעשות זאת לטווח ארוך, אך כעת קשה לנו לדעת האם כעת מדובר בטווח ארוך או בטווח קצר".ביתן מעריך שחברות רבות יגייסו הון, אך קרנות הון סיכון עצמן יבחנו פרמטרים כודגמת צבר עסקאות לפני השקעה.

ביתן הציג את המודל האמריקני לאחר התפוצצות הבועה, אז חברוחת פרטיות אמריקניות ביצעו רכישות רבות טרם הנפקתן תוך שהן רוכשות למעשי נתחי שוק נוספים. "אני מאמין שנראה את המגמה הזו גם בארץ, כיוון שהמגמה הזו לא דורשת מזומנים ויכולה להתבצע באמצעות החלפת מניות".