הנקראות ביותר

"לא היו לי קפיצות דרך בקריירה. הכול היה בהרבה דם, יזע ודמעות"

דדי פרלמוטר, האיש הבכיר ביותר במישור הטכנולוגי באינטל, בראיון ל"גלובס" על הקריירה ("לא חשבתי שאגיע קרוב למקום שאני היום") * על הטכנולוגיה ("ה-WiMAX יקרה") ועל התחרות ("אם נצליח להכניס את המעבדים החדשים ל-iPhone או לבלקברי - עשינו את שלנו") * האם הוא יהיה מנכ"ל אינטל בעתיד? "אני לא יודע מה הלאה, וזה לא מדיר שינה מעיניי"

באתר האינטרנט של חברת אינטל, תחת הקטגוריה "אודות החברה", ישנו דף המיועד לכל אחד מחברי ההנהלה הבכירה. כמו בקונגלומרטים אמריקניים אחרים, גם הדף של אינטל מציג קורות חיים מורחבים, פירוט והסבר על התפקיד ושלל תמונות של הבכירים. התמונות בחברה כמו אינטל הן שמרניות למדי: רוב המנהלים לבושים בחליפה שחורה, חולצה לבנה ועניבה בגוני הכחול. על רקע זה בולטת התמונה של דוד (דדי) פרלמוטר, שמכהן בחברה כסגן נשיא בכיר, מנכ"ל קבוצת המחשוב הנייד (Mobilty Group) ומי שאחראי על הארכיטקטורה בחברה. ניכר מהתמונות שחליפה ועניבה אינן הלבוש הטבעי עבור פרלמוטר, שבחר להצטלם עם מקטורן ספורטיבי, חולצה כחולה ועניבת פסים צהובה - שונה למדי משאר המנהלים ברמתו.

אינטל אינה חברה שבה הבגדים עושים את האדם. פרלמוטר (54), שתמיד התרחק מרשמיות מיותרת, גם באופן הדיבור שלו, הוא היום אחד מששת המנהלים הבכירים בחברה והמנהל הטכנולוגי הבכיר ביותר בה. ככזה, הוא מוביל גם את מנוע הצמיחה העיקר שלה - טכנולוגיות ומוצרים לשוק המחשוב הנייד - תחום שאחראי על 45% מכלל מכירות החברה (4.7 מיליארד דולר ברבעון השלישי). התחום הזה צמח ב-17% לעומת הרבעון המקביל ולעומת ה"לחם והחמאה" של אינטל, קבוצת המחשוב, שאחראית על מרבית ההכנסות ורשמה ירידה של 3%.

הדרך שעבר פרלמוטר, מתפקיד מהנדס מתחיל באינטל לעמדת הזינוק שבה הוא נמצא היום לכבוש את כיסא מנכ"ל החברה שהיום מאויש על-ידי פול אוטליני, נראית במבט מהצד כמעט טבעית, שכן ההתקדמות שלו הייתה הדרגתית והקבילה להתפתחות החברה.

כאשר הצטרף לאינטל ב-1980, לאחר סיום לימודי הנדסת אלקטרוניקה בטכניון, הוא היה אחראי על פיתוח המעבדים המתמטיים של אינטל. בתחילת שנות ה-90 הפך אחראי על הובלת הרעיון הראשוני של מעבדי הפנטיום ולאחר מכן ניהל חלק מקווי המוצרים שלהם.

בהמשך, התמנה למנהל מרכז הפיתוח של החברה בחיפה, משם הפך למנהל קבוצת הפלטפורמות הניידות - שבה עמד מאחורי מיני-מהפכה שעברה אינטל בטכנולוגיית ה-Centrino - ונכנס לתפקיד הנוכחי בתחילת 2005. תחילה לצד שון מלוני, ובשנה וחצי האחרונות, כמנהל יחיד של הקבוצה.

זו דרך שלא כל מהנדס עובר בכמעט 30 שנה בחברה, ופרלמוטר לא רואה אותה בכלל כמשהו טבעי או שבא בקלות. "בשנות ה-80 לא חשבתי שזה יהיה כך", הוא מספר. "לא חשבתי שאני אפילו אגיע קרוב לאיפה שאני היום, לא הייתי מצפה להיות בעמדת השפעה כל-כך בכירה.

"אם היית שואל אותי לפני 20 שנה אם זה מה שיהיה, הייתי צוחק. נכון שאם מסתכלים שלב-שלב, הכול היה די טבעי - בכל פעם עברתי קדימה לשלב הבא. אבל האמת היא שלא היו כאן קפיצות דרך. זה כלל הרבה דם, יזע ודמעות. אהיה שקרן אם אגיד שתכננתי את זה לפני הרבה שנים והתוכנית הצליחה. זה לא הלך ככה".

עד כאן באשר לעבר ולהווה. ומה הלאה? קשה להעריך עד לאן יגיע פרלמוטר באינטל, שהרי נעשה צפוף מאוד בצמרת. אם בוחנים את הסטטיסטיקה שמציגה הקריירה שלו, אפשר להעריך שעמדת המנכ"ל עשויה להיות התחנה האחרונה. כמעט קשה להאמין שישראלי, שגדל בשורות אינטל, עשוי לנהל חברה של 90 מיליארד דולר.

"אני לא יודע לאן אמשיך", אומר פרלמוטר, "אני תמיד מנצל את המקסימום מכל תפקיד שאני עושה ומנסה לסדר שהג'וב הבא יהיה יותר מעניין ויותר אתגרי. מה הוא יהיה או מתי - אין לי מושג. אני לא יודע מה הלאה, וזה גם לא מדיר שינה מעיניי. הרבה הזדמנויות עומדות בפני בשנים הבאות ואם זה לא יהיה דבר אחד - זה יהיה דבר אחר".

את הקפיצה האחרונה ביצע פרלמוטר על רקע הצלחת הסנטרינו, שגרם לשינוי בקונספט של אינטל. פרלמוטר הוביל באינטל את התפיסה שבמקום להקטין את המעבדים המיועדים לדסקטופים כך שיתאימו למחשבים ניידים, תפתח החברה מעבד חדש המיועד למחשב נייד, תוך שימת דגש על חיסכון באנרגיה במקום על הגדלת הביצועים בלבד. ההצלחה של הסנטרינו, שפותח במרכז בחיפה, הובילה לכך שאינטל הפכה אותה למיקרו-ארכיטקטורה המובילה בכל קווי המוצרים של החברה - כולל שרתים ומחשבים אישיים - החל מ-2006.

"זה יצא יותר טוב ממה שחלמנו עליו", אומר פרלמוטר. "כשהתחלנו לעבוד על הפלטפורמה בשנות ה-90, חשבנו שצריך טכנולוגיה חדשה כי הכיוון שאינטל הולכת אליו הוא שגוי ולא יוביל אותנו לשם. שוק המחשבים הניידים היה שוק נחמד וגם עשו בו לא מעט כסף, אבל הניידים היו רק עשירית משוק המחשבים האישיים. החזון שלנו היה שאם נעשה משהו נכון, שיפנה ישירות לשוק הניידים, השוק יתהפך. הלקוח ירצה מחשבים ניידים וגם יהיה מוכן לשלם עליהם".

החזון הזה הופך למציאות בשנה האחרונה, וייצור הניידים משתווה בכמותו לייצור המחשבים הנייחים. כאשר החברה החלה לפתח את הבניאס - שם הקוד לסנטרינו - חשבו שהמחשבים הניידים יהפכו למיינסטרים - והערכה זו הוכחה כצודקת. "רק שחשבנו שזה יקרה ב-2011 ולא ב-2008", אומר פרלמוטר, "לא חשבנו שאינטל תחליף את כל קו המוצרים שלה למוצרים האלה. אם לא היינו חושבים שזה יעשה משהו דרמטי לשוק, לא היינו מצליחים לשכנע את ההנהלה להשקיע בזה. זה לקח זמן, לא כולם חשבו שיתרחש מהפך כזה, אבל כשההנהלה הבינה את זה, היא הסכימה להשקיע".

בדיעבד, ניתן להגיד כי הדרך שבחר פרלמוטר אולי אפילו הצילה את החברה, שבשנים 2005-2006 התקשתה בתחרות מול AMD אשר כבשה נתח שוק ניכר מידי אינטל. אלו היו הימים שבהם העמיד הצוות של פרלמוטר אתגר לא פשוט, כאשר הטיל ספק באסטרטגיה המרכזית של החברה והעמיד גם את יכולות הניהול שלה בדילמה. "צריך לתת הרבה קרדיט להנהלה של אינטל שנתנה לנו לאתגר את הקו המוביל באותה התקופה. הוויכוח היה אם הפנטיום ממצה את עצמו או לא, וצדקנו", הוא מוסיף.

היום נמצאת אינטל במקום אחר. המהלכים המהותיים של החברה בתקופה האחרונה ניכרים באסטרטגיות שהיא נוקטת לטיפוח מנועי הצמיחה הבאים שלה. השוק המקורי של החברה - מעבדים עבור מחשבים אישיים ושרתים - צומח בקצב גבוה והחברה שולטת ברובו, עם נתח של כ-75%. את ההזדמנויות הבאות רואה אינטל בעיקר בשווקים שאמורים להביא את האינטרנט קרוב יותר לכל אחד, ובהתקני המחשוב שיאפשרו את זה.

כחלק מאותה אסטרטגיה הכריזה החברה במארס השנה על סט חדש של מוצרים תחת המותג "אטום" (Atom) שאמור להחדיר את הארכיטקטורה של אינטל (ה-x86) שקיימת בכל קווי המוצרים שלה למגוון התקנים ניידים, עם צריכת הספק נמוכה במיוחד. המוצרים החדשים הם סט של התקני מחשוב (שהברור ביניהם הוא המחשב הנייד), מחשבים זולים, קלים, שמיועדים בעיקר לגישה לאינטרנט וליישומים בסיסיים (Netbooks). בין היתר יש בפורטפוליו המוצרים גם התקן מחשוב קל וקטן, מעין PC מקושר לאינטרנט בגרסת כיס, ואת ה-Classmate PC, שמוכר מיוזמת "מחשב לכל ילד" (OLPC).

קו המוצרים של התקני המחשוב הניידים נחשב בחברה למנוע הצמיחה הבא, וכך מראים גם המספרים שמפרסמת החברה בנוגע אליו. בתחילת השנה צפתה אינטל כי ב-2011 יימכרו כ-50 מיליון Netbooks, לעומת כ-250 מיליון מחשבים ניידים רגילים שנמכרים כיום בכל שנה. אם מעבד של אינטל שיצורף להתקנים הללו תורם לה 20-30 דולר לשורת ההכנסות, הרי שמדובר בהיקף מכובד. כמו-כן, ברבעון השלישי שבו החברה החלה במכירת מעבדי ה"אטום", היא כבר הגיעה למכירות של כ-200 מיליון דולר (ראו מסגרת).

פרלמוטר רואה את המיקוד של ההתקנים החדשים בנושא התקשורת כהזדמנות הגדולה של אינטל לפרוץ לשוק החדש: "השינוי הדרמטי שצפוי הוא הנושא של האינטרנט, שהוא כבר חלק כל-כך גדול מהחיים שלנו. אנשים רוצים את האינטרנט בכיס. האסטרטגיה של אינטל טוענת שאם המכשירים האלה כוללים בעיקר אינטרנט, אז יש לה מעבד עם יתרון גדול. הרי האינטרנט רץ על ארכיטקטורה של אינטל וחברות דומות לה".

אינטל אינה נעצרת בהתקני המחשוב אלא מתכוונת להיכנס באמצעות מעבד ה"אטום" גם לעולם הטלפונים הסלולריים - עם דגש על סגמנט הטלפונים החכמים, שאותו נטשה עם מכירת חטיבת ה-Xscale למארוול בשנת 2006 תמורת כ-600 מיליון דולר. אך בעוד אינטל מנסה לקרב, לפחות מהצד הטכנולוגי, את המוצרים החדשים לעולם המחשוב - אצל יצרניות מעבדים אחרות רואים את התקני המחשוב הניידים כהמשך ישיר של עולם הטלפונים החכמים דווקא. חברות כגון TI, קואלקום או סמסונג, פונות לשוק התקני המחשוב הניידים עם מעבד המבוסס על ארכיטקטורה של חברת ARM, שמאכלסת כיום יותר מ-90% מהטלפונים הניידים.

הכניסה של אינטל לשוק הטלפוניה מעוררת פלשבק עצוב מכישלון הכניסה הקודמת ב-1999, אחרי שרכשה את DSPC הישראלית. כאשר יצאה אינטל מהתחום בזמנו, אמר פרלמוטר שאינטל לא רואה את עצמה ממשיכה בשוק שבו אינה המובילה. האם השאיפות האלו התמתנו כעת, או שלאינטל יש כאן יתרון שלא היה לפני כן?

"גם וגם", עונה פרלמוטר, "עם 'אטום', יש לנו בידול, והטיעון שלנו הוא שאם רוצים להריץ אינטרנט - הדרך הכי טובה היא עם אינטל. אין אף אחד שמציע לתחום הזה את ארכיטקטורת אינטל".

ההבדל המשמעותי מבחינת אינטל, שמבטיח אולי סיכויי הצלחה גבוהים יותר הפעם, הוא השוק שאליו היא פונה. בניסיון הקודם היא פנתה לכל פלח השוק של הטלפונים הסלולריים, ואילו כיום היא מכוונת לשוק ממוקד בהרבה. "כל הקטגוריה של הטלפון החכם מוגדרת מחדש", טוען פרלמוטר. "הטלפונים החכמים שונים ממחשב אישי באופן דרמטי. הראשונה שמבצעת משהו שונה היא אפל, וה-iPhone כבר נראה כמו משהו אחר, יותר כמו מחשב. אם נצליח להביא את המוצרים שלנו כך שייכנסו ל-iPhone או לבלקברי - עשינו את שלנו".

אז הפעם תצליחו יותר?

"העתיד יגיד. אנחנו צריכים להצליח להקטין את המוצרים שלנו כך שייכנסו לבלקברי ולמוצרים דומים יותר מהר מאשר ארכיטקטורת ARM המתחרה תצליח להריץ אינטרנט על גבי ההתקנים הניידים, כמו ש-PC מריץ אינטרנט. בעוד 5-6 שנים יש סיכוי סביר שהאינטרנט ירוץ יפה על ARM, אבל זה ידרוש השקעה אדירה בתוכנה. אני מקווה שכשנגיע עם הפתרונות שלנו, החברות יעדיפו את הפתרונות שיש לאינטל למוצרים שהם ידידותיים לאינטרנט".

אחד הנושאים שמרחף מעליהם סימן שאלה כבר תקופה ארוכה הוא ההחלטה של אינטל להשקיע בטכנולוגיית ה-WiMAX כתקשורת האלחוט העתידית לאספקת פס רחב להתקנים ניידים. הדור הבא של פלטפורמת הסנטרינו (ידוע בשם הקוד Montevina) שהושקה לפני כשלושה חודשים, כולל גם יכולת גישה לתקשורת WiMAX לצד ה-Wi-Fi לטווחים קצרים יותר.

בתקופה שבה חלק גדול מעולם התקשורת עדיין מתלבט אם להשקיע בפיתוח פתרון ל-WiMAX ואם לטכנולוגיה הזו יש בכלל זכות קיום, באינטל קיבלו כבר מזמן החלטה - וגם גיבו אותה בהשקעה של כ-2 מיליארד דולר בשירות שמנסה להציע מיזם Xhom של ספרינט ו-Clearwire בארה"ב.

לפני כחודש יצאה הבשורה הראשונה של המיזם. בטקס חגיגי הושקה הרשת הראשונה בעיר בולטימור בארה"ב, ואף שזו רק תחילת הדרך, פרלמוטר מרגיש שזו דריסת רגל ראשונה לטכנולוגיה שעד כה לא הייתה ודאית.

"אם לא היינו מפתחים מוצרים עבור WiMAX היה לו קשה מאוד לקרות. אנחנו רוצים שיהיה זמין כמו ה-Wi-Fi", הוא אומר. בינתיים, אינטל צריכה לדאוג לכך שלרשתות שיושקו בזמן הקרוב יהיו התקני מחשוב שידעו לנצל את הרשת החדשה.

את הטכנולוגיה של ה-WiMAX מפתחת אינטל בישראל באמצעות קבוצה שמתבססת על רכישת חברת אנוורה בשנת 2005, כפי שפיתחה את ה-Wi-Fi.

חברות אחרות רואות את הטכנולוגיה המתחרה לדור הבא של הרשתות, LTE, בתור זו המבטיחה - ומפתחות פתרון עבורה.

פרלמוטר סבור שלאינטל יש כעת יתרון של שנתיים עד שה-LTE תצא לדרך. "יש לנו שנתיים ליצור מצב שיהיה WiMAX בהיקף גדול", הוא אומר, "אני מניח שגם ה-LTE יקרה, וייתכן שבעתיד שתי הטכנולוגיות ישכנו כתף אל כתף". *

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
אני מאשר/ת קבלת תוכן פירסומי מגלובס
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
נדל"ן
גלובס טק
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
דין וחשבון
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
עקבו אחרינו ברשתות