איך באמת מתכסות תעודות הסל?

רבות דובר על כך שתעודות סל אולי נראות מכשיר השקעה פשוט, אך למעשה השקעה בהן כרוכה בסיכון הנובע מהאופן בו הן עוקבות אחרי המדדים. כאשר משקיע רוכש תעודת סל, מנהל התעודה צריך להתכסות בנכסים אל מול ההתחייבות כלפי המשקיע. זאת, ניתן לעשות באמצעות השקעה במניות ואג"ח המרכיבים את המדדים הרלוונטים, או באמצעות מכשירים מורכבים וחוזים עתידיים, שנחשבים בדרך כלל למסוכנים.

בשוק ההון הייתה לא אחת ביקורת, כי מנהלי התעודות מתכסים בעיקר באמצעות המכשירים המורכבים ולא דרך רכישה ישירה של ני"ע המרכיבות את המדדים.

אולם, מנתונים שפרסם איגוד תעודות הסל בראשות בועז נגר, מנכ"ל משותף בקסם תעודות סל, מסתבר שדווקא ההפך הוא הנכון. "תעודות הסל שומרות על סטנדרטים שמרניים במדיניות הכיסוי שלהן", נכתב בדו"ח שפרסם האיגוד. מהנתונים עולה כי בתעודות הסל על מדדי אג"ח ומניות, 75.3% מהנכסים, המהווים 20.8 מיליארד שקל, מושקעים בנכסי הבסיס עצמם, כלומר במניות ואג"ח של המדדים. כ-15%, המהווים 4.1 מיליארד שקל, מופקדים בפיקדונות בבנקים ישראליים, ואילו רק 9.7% מהנכסים, המהווים 2.9 מיליארד שקל, מגובים באותם נכסים הנחשבים כמסוכנים, כגון NOTES שהונפקו על ידי בנקים בחו"ל וחוזים עתידיים.