אומה נואשת ומטופשת ברובה, שהתרגלה לחיות הרבה מעבר ליכולותיה במן עולם מתוק של אשראי אינסופי, תקום היום לבוקר שכולו תקווה. ברק אובמה יביא שינוי, כלומר: לא כל מה שהיה כאן קודם.
אלא ששינויים מעורפלים, כאלה שנבחרים מעצם היותם משהו אחר, נוטים לפעמים להתל בבוחריהם. אם כבר משהו חדש, מי ערב לאמריקנים (ולכל שאר יושבי הכדור המושפעים ישירות מהם), שהשינוי לא יהיה דווקא לרעה? לאובמה אין ניסיון ויש כריזמה, מתכון בטוח לדהרה למקומות שאמריקה "צריכה" להגיע אליהם.
מה יקרה בדרך? יקרה משהו גדול, היו בטוחים. ג'ורג' וו. בוש נתקל יום אחד, יחסית בתחילת הקדנציה, במגדלי התאומים - והשאר היסטוריה. מה יהיה האירוע המכונן של אובמה, זה שיעצב את נפשו הפוליטית הכמעט בתולית בדמות המנהיג העולמי נטול החת שכולם כל-כך בטוחים שיהיה? נחכה ונראה.
דבר אחד ברור: הצורך הקיומי של האמריקנים בשינוי לא אמור לשמח אותנו, גם לא לנפח אותנו בתקווה. זה בסך הכול עוד ביטוי, לא מאופק במיוחד, של הפאניקה ואובדן הדרך של אומה שבטוחה, לחלוטין בטוחה, כי תמשיך להנהיג את המין האנושי עד אחרית הימים.
ההיסטוריה הוכיחה לנו שאימפריות אכן נופלות, אך גם שנתיניהן מתקשים להפנים שינויים. ראו את הצרפתים, הם עדיין בטוחים שנפוליאון זה הרבה יותר מסתם גבינה. וראו את האמריקנים: הם פשוט יודעים שעכשיו, אחרי שבחרו נשיא שחור, האומה תנקוש בעקביה ותחזור מיד הביתה, למקום שבו אין עוולות, גזענות, בורות, טיפשות, חמדנות, הפקרות פיננסית וכמה אינדיאנים מתים.
אמריקה בכלל לא יפה בעיניי. בטח שלא היום. מה שכן ג'ורג' בוש (האב? הבן? נסכם על שניהם) היה טיפש ועילג מדי בעיני, אפילו בשביל משרה כה בלתי נשלטת כנשיאות ארה"ב. נעים לדעת שגם אם אובמה יאמר שטויות, או מלים שיובילו את העולם (או חמור מכך, את וול סטריט) לחורבן, הוא יעשה זאת בסגנון מהוקצע, בקסם אישי ובחיוך החושף שיניים מושלמות. ובקיצור, מה אני רוצה מהאמריקנים, אני כמוהם בדיוק.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
