משרד האוצר יעדכן כבר בשבועות הקרובים את תחזית הצמיחה של המשק לשנת 2009 לרמה של 2%-2.5% בלבד, לעומת 3.5% כיום, ואת הגירעון הממשלתי לרמה של 2.7%-3% מהתמ''ג, לעומת 1% בלבד כיום. כך נודע ל"גלובס". לעומת שאר התחזיות המציפות את התקשורת הכלכלית, לתחזית הצמיחה של האוצר השלכות מעשיות. מתחזית הצמיחה נגזרות ההכנסות ממסים שבניכוי הוצאות הממשלה, המפורטות בתקציב המדינה, לפיה קובעים את גודל הגירעון הממשלתי ומכתיבים את תוכנית הגיוס של הממשלה דרך הנפקת אג''ח ממשלתיות.
תחזית הצמיחה של האוצר, אשר עומדת עתה על 3.5%, איננה רלוונטית עוד וגם בכירי המשרד מודים בכך. אלא שבגלל ההשלכות הרוחביות של העדכונים ממתינים באוצר לעיתוי הנכון. "אנו ממתינים לעיתוי הנכון שכן לעדכון הזה השלכות רוחב על המשק", מסביר בכיר באוצר. בנוסף הוא מציין כי האוצר רוצה להימנע מעדכונים רבים בפרק זמן קצר: "אנו לא רוצים לעדכן את תחזית הצמיחה כל שבועיים כפי שנעשה בגופים אחרים. עדיף לעשות עדכון אחד וזהו. עדכונים חוזרים לא משדרים יציבות. לכן אנו ממתינים שהיקפי המשבר הפיננסי והריאלי בעולם יהיו ברורים יותר".
דילמות רציניות
אלא שמאחורי הסבר העיתוי הטקטי עומדות בפני בכירי האוצר דילמות רציניות. העדכון המתוכנן באוצר לתחזית הצמיחה מכתיב זינוק חד בשיעור הגירעון הממשלתי שצפוי לעמוד ב-2009 על כ-3% מהתוצר המקומי הגולמי (כ-21 מיליארד שקל), לעומת גירעון מתוכנן של 1% בלבד (כ-7 מיליארד שקל). ההפרש המשמעותי שנוצר מחייב גיוס כספים של הממשלה בשוק ההון כדי לכסות עליו. בפני הנהלת האוצר שתי אפשרויות - לגייס בשוק ההון הישראלי או בעולם כולו; אך לשתי האפשרויות חסרונות משמעותיים.
בסביבה של חוסר נזילות ותזרים מזומנים נמוך, האג''ח הממשלתיות צפויות "להתחרות" עם האג''ח הקונצרניות המדשדשות. אג''ח ממשלתיות נחשבות למוצר יציב יותר ומסוכן פחות לעומת הקונצרניות. לכן, הצפת השוק באג''ח ממשלתיות, שהן כדאיות יותר, יפגע בקונצרניות, דבר שבאוצר רוצים למנוע עקב ההשלכות השליליות על קרנות הפנסיה וקופות הגמל שמושקעות חזק בקונצרניות.
לגבי הגיוס בחו''ל הבעיה היא אחרת. הגיוס בחו''ל הוא דולרי, כאשר ההוצאות של הממשלה הן שקליות. לצורך מימון הוצאות על האוצר להמיר את הדולרים לשקלים, דבר שגורם להצפת דולרים בשוק המט''ח תוך יצירת תיסוף של השקל. כידוע, המדיניות המוצהרת של בנק ישראל וגם של האוצר היא תמיכה דווקא בפיחות השקל כדי לסייע למגזר היצואני ובכך להמשך הצמיחה. "אנו מודעים לבעיות ויש לנו פתרונות לכך", מסביר בכיר באוצר, "אין לפסול גם את האפשרות שלא יהיה רצוי לגייס כל כך הרבה לצורך מימון הגירעון ונצטרך לקצץ בתקציבים. אנו בוחנים את כל האפשרויות".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.