"הלקוחות בביטוח מנהלים ובקרנות פנסיה לא מודעים ולא שואלים אותנו על ההפסדים שלהם. והם איבדו עשרות אלפי שקלים. זה השקט לפני הסערה"

אלו ההמלצות העיקריות שעולות מפורום מנהלי ההסדרים הפנסיונים שכינסנו בימים האחרונים, שבועות ספורים לפני שהציבור מקבל לידיו את הדיווח הרבעוני על מצב החיסכון שלו (ה"סטייטמנטים"), ונחשף לנתונים שיגלו לו כמה כסף הוא באמת איבד עד כה בשל המשבר. כל זאת כשבאוקטובר החל השלב הראשון ברפורמת הניוד החופשי בתחום הפנסיוני. הרפורמה תושלם בינואר הקרוב ואז, לראשונה, יתאפשר לציבור לעבור באופן חופשי בין כל המכשירים הפנסיונים בשוק.

על רקע כל האירועים הללו ריכז "גלובס" את מנהלי ההסדרים הפנסיונים - בכירי מנהלי סוכנויות הביטוח הגדולות והמקצועיות ביותר (הנמצאות ברובן בבעלות חברות הביטוח) - החברים בפורום מנהלי ההסדרים.

השתתפו בדיון: מאיר אוזן, יו"ר פורום מנהלי ההסדרים הפנסיונים ויו"ר שקל; זאב בן צבי, מנכ"ל סוכנות בן צבי; אריק גונן, מנהל המערך המקצועי במבטח סימון; אייל גורן, מנכ"ל דוידוף הסדרים פנסיונים; איציק עוז, מנכ"ל משותף אגם לידרים; יוני קופרמן, מנכ"ל תמורה; ועקיבא קלימן, מנכ"ל קלע.

"חוויה מדהימה של אדישות"

- איך משתקפת מבחינתכם תגובת הציבור למשבר בימים אלו?

קלימן: "אני מופתע מהשקט היחסי של הציבור בהתחשב בכך שקורה משהו שקורה פעם במאה שנים. הציבור כבר הגיע להבנה שיפסיד לא משנה מה שיעשה והלקוחות חיים עם זה כרגע. יש אחוז קטן, בייחוד אלה שיש להם יותר כסף והפסידו יותר, שמתקשרים ומתעניינים באופן יותר אגרסיבי".

קופרמן: "אני חושש שהשקט הזה הוא השקט שלפני הסערה שתגיע עם הסטייטמנטים, כשאנשים ייקשרו אז את הירידה באחוזים לירידה בכסף. כשהם יראו שהם איבדו עשרות אלפי שקלים תהיה סערה".

בן צבי: "ניתן לחלק את התגובות של הציבור לפי גילאים ולפי סוגי כלכלה - לפי הכלכלה החדשה והכלכלה הישנה. המבוגרים, או מי שנמצא כ-15 שנה לפני פרישה, מודאגים מאוד ומתקשרים, וגם ההנהלות של החברות מתקשרות. גם בהנהלות של החברות בכלכלה הישנה יש כיום כעס מר על היצרנים, ויהיו תביעות כי בקופות המרכזיות לפיצויים יש הפסדים לא נורמליים".

גונן: "אני חווה חוויה מדהימה של אדישות הקהל".

עוז: "תגובת הציבור תגיע כשלקוחות יראו את המצב בדו"חות שלהם, וכשהמעסיקים יראו שהם צריכים להגדיל רזרבות למרכיב הפיצויים".

- אתם אומרים שיש תגובות מתונות אבל בגמל ובהשתלמות יש תזוזות של מאות מיליוני שקלים.

עוז: "יש בכלל בשוק שלנו אנומליה, ולא מהיום, שכשאתה מדבר עם לקוח על קרן השתלמות או קופת גמל הוא מעודכן ומודע לתשואות מתקשר ושואל ומודאג, אבל בביטוח מנהלים וקרן פנסיה הלקוח לא מודע ולא שואל. לדעתי יש סיכוי שהמשבר הזה יהיה נקודת מפנה בהתייחסות של הציבור לחיסכון הפנסיוני שלו. אם עד היום התרכזו בביטוח חיים בכמה עולה אובדן כושר עבודה וכמה לשלם על ביטוח החיים הטהור למקרי מוות (הריסק), הרי שמעכשיו ישאלו מה התשואות שלנו ומי מנהל את הגוף".

- מה אסור לעשות גם אם לחוצים מהמצב?

עוז: "אסור ללקוח לעשות שטויות מתוך פאניקה ולהוציא את הכסף מהחיסכון הפנסיוני. אפשר לעבור למסלול יותר סולידי אבל לא לפדות את החיסכון כי זה העתיד של החוסך ויש בו יתרונות מס".

קופרמן: "אסור לצאת מהחיסכון הפנסיוני כי מפסידים הטבת מיסוי על ההפקדות וגם הטבות במס רווחי הון. מדיניות הייעוץ שלנו נכון לעכשיו היא לא לעבור למסלולים ללא מניות. אנו ממליצים לאנשים לשקול מעבר למסלולי מניות מופחתים, ולא לעבור למסלולי קצה של רק מניות או למסלול שקלי".

- ומה עם מעבר בין יצרנים פנסיונים?

קופרמן: "אנו ממליצים לאנשים שרוצים לבצע מעבר מבית השקעות אחד לאחר בגלל מה שקורה בשוק, לעבור למסלול יותר סולידי אצל אותו היצרן ולא ליצרן אחר. זאת מכיוון שתהליך המעבר בין יצרנים הוא בעייתי, ארוך, מתעתע ונתון להרבה תקלות בדרך כשיום עיכוב בתהליך יכול להביא לשינוי של 3% בתיק".

"ממליץ למפוטרים לא לפדות את הפיצויים"

- יש שינוי שמתבקש כיום בגישה של הציבור לחיסכון הפנסיוני שלו?

אוזן: "לפני שנתיים כולם דיברו על התשואות ולא דיברו על הסיכון. אני חושב שהמשבר הזה מדגיש את מולך התשואה שהיה. צריך להדגיש שנגמר עידן החיסכון הכללי לכולם, ושלכל אחד יש חיסכון שמתאים לו. יהיו מסלולים אישיים כי לבן שישים ובן שלושים לא מתאים אותו חיסכון".

- על מה צריך להסתכל כדי למדוד את הסיכון?

אוזן: "בסיכון לא מספיק להסתכל על הביצועים והתנודתיות אלא גם על הרכב תיק הנכסים כיום. יש לבדוק אותו ולראות שלא מכניסים למשל הרבה אג"ח זבל, ומשנים את הרכב התיק לרעה".

גונן: "החטא הגדול בעניין זה הוא של אגף שוק ההון באוצר, משום שלהתעסק היום במדדי אלפא ושארפ זה לא נכון ופופוליזם לשמו. המדדים האלה סוקרים את התיק ברטרו, ולדעתי כדי למדוד סיכון באופן נכון צריך להסתכל על המח"מ בתיק".

גורן: "בוודאי שבתקופה הזו לאף אחד אין משהו חכם לומר על איך לנהל את הכסף לפי המודלים שקורסים. אבל אנחנו כן צריכים להמשיך להסתכל על הזמנים הרגילים כולל מדדים שמלמדים על העבר".

- פרופיל הסיכון של הציבור משתנה מהותית בעקבות המשבר?

בן צבי: "הציבור רוצה רווחים בעליות ויציבות בירידות. אנשים צריכים להיפטר מהגרידיות שלהם".

קלימן: "צריך לזכור שהציבור רוצה שהתוכנית הפנסיונית שלו תספק לו פנסיה. לא מעניין אותו לעשות בתוכניות האלה רווח גדול. באו לקהל הישראלי ואמרו לו שאם הוא רוצה פנסיה יותר טובה הוא צריך יותר מניות. זו הייתה המנטרה. כעת תבוא התפכחות והמכה שחוטפים עכשיו תחזיר אנשים לחשיבה יותר נכונה. בפנסיה חשובה היציבות, ואת התשואות הגבוהות יש לחפש במקומות אחרים".

- לאחרונה אנחנו שומעים על חברות שהחלו לפטר עובדים - אמדוקס, קודאק, שורה ארוכה של בתי השקעות ועוד. מה העצות שלכם למפוטרים?

גורן: "היום יש בעיה בלהמתין עם טופס 161 (הנוגע ליחסי עבודה מעסיק-עובד עם סיום ההעסקה, ר.ש.). השתהות בטיפול יכולה לגרום לכך שיהיה למפוטר פחות כסף בקופה. במיוחד למבוגרים אסור להשתהות, אצלם זה יכול להסתכם בהרבה כסף".

עוז: "אני ממליץ למפוטרים לא לפדות פיצויים, לעשות רצף פיצויים ולהמשיך פוליסות, כדי לא לאבד פוליסה ישנה. זאת תהיה בכייה לדורות מבחינתם".

גורן: "קטגורית לא נכון למשוך את מרכיב הפיצויים. היום זה אף מתחדד".

- וטיפ למעסיקים שמפטרים?

עוז: "כדאי למעבידים להחיל סעיף 14 לחוק הפיצויים כי זה מוריד מעליהם את הסכנה של השלמת רזרבות לפיצויים".

סכנה ליציבות של חלק מהמוסדיים

- בעוד חודשיים יחל ניוד חופשי מלא בתחום הפנסיוני כשלראשונה ניתן יהיה לעבור גם מפוליסות ביטוח לגמל ופנסיה. מה הציבור צריך לשקול לפני שהוא מממש את הניוד?

קלימן: "אם יש מקדם קצבה מובטח (שמבטיח את תוחלת החיים בפוליסות ביטוחי המנהלים, ר.ש.) לא כדאי לנייד. לא כדאי מכיוון שהקרן החדשה צריכה להיות טובה ב-25%-30% מהגוף שיצאת ממנו כדי להגיע למקום שהיית בו קודם. לכן, לפני שעוברים מפוליסה צריך לבדוק הרבה פעמים כי כנראה שזה צעד לא נכון".

עוז: "אני מאוד חושש מהניוד. נוצרה תחושה שזה טוב לציבור אבל לחלק ניכר מהציבור אסור לעבור מהחיסכון שלהם, כי זה מבטל הבטחת מקדם, מרכיבי ביטוח, הצמדה, הופך בגלל תיקון 3 לקצבה ועוד".

- בחודשים האחרונים יש הרעה משמעותית בתוצאות הכספיות של הגופים הפנסיונים. ההפסדים שלהם צריכים להוות שיקול מבחינת הציבור?

גורן: "אם אתה בבית השקעות קטן או בקופה קטנה שמשיכות יתר מתוכה יכולות לגרום לירידה דרמטית בתשואות בקופה כדאי לחפש קופה עם יותר עוצמות והון יותר גבוה".

עוז: "תיקון 3 שאיחד את המוצרים הפנסיונים והפך אותם לקצבתיים מחדד את שאלת החשיבות של היציבות. הרי כיום כל החיסכון הפנסיוני הוא התקשרות לשנים רבות, עשרות שנים".

- אתם חוששים ליציבות חלק מהגופים המוסדיים כיום?

קופרמן: "אם המפקח לא יעצור את החזר דמי הניהול מצד היצרנים אז תהיה כאן פגיעה ביציבות וזה יפגע גם בשירות לעמיתים. עוד יגיע יום וגופים ייגלו שהמודל העסקי שלהם היום לא היה ברור להם דיו".

אוזן: "כרגע יש סכנה ליציבות של כמה גופים שמונשמים על ידי חברות שכיום אין להן יותר כסף. קרנות הפנסיה מסכנות כיום את הרווחיות לעתיד ומכאן שהאיזון בשירות לקוח-יצרן יופר".

- אז החזר דמי ניהול לא צריך להיות שיקול מרכזי בבחירת הגוף המנהל?

גונן: "זו תיבה ריקה וחסרת משמעות".

אוזן: "הגרושים שזה חוסך בעצם ההנחה זה בשוליים לעומת הבדלים ושינוי בתשואות בין הגופים".

תת ביטוח נוראי

- עד עכשיו דיברנו רק על החיסכון, אבל החיסכון הפנסיוני כולל גם כיסויים ביטוחיים חשובים - ביטוח חיים טהור (ריסק) למקרי מוות וכיסוי לאובדן כושר עבודה. מה המצב של ביטוחים אלו בשוק המקומי?

גונן: "עם ישראל נמצא בתת ביטוח נוראי בביטוח חיים טהור. אין כאן כל ספק".

קופרמן: "נוצר מצב לא מובן כשחברות הביטוח הורידו את מחיר הריסק ב-50% והיקף הריסקים לא גדל כי כולם חושבים על החיסכון".

- כיצד פותרים את התת-ביטוח הזה?

אוזן: "בכל השנים אנשים התרגלו לדבר בסכומים חד פעמיים ומה לעשות להרבה אנשים 200 אלף שקל נשמע הרבה כסף. לכן צריך לשנות את השפה ולתת ללקוח להבין מה זה ריסק במונחים חודשיים, במונחים של הכנסה חודשית למשפחה ואז תהיה הבנה".

בן צבי: "עודף אפשרויות מבלבל את הלקוח והוא לא יודע מה לעשות".

עוז: "הפחידו את הקהל הרחב יותר מדי בנוגע לריסקים הישנים. צריך כאן חינוך שוק חדש כי הריסק לא פחות חשוב מהחיסכון הפנסיוני עצמו. כל אחד צריך לשים לב לעניין הזה".