המשבר העולמי נותן אותותיו גם בתחום התשתיות: הבנקים הזרים מעכבים מימון לפרויקטים בישראל

המשבר העולמי מתחיל לתת את אותותיו גם בתחום התשתיות בישראל. הבנקים הזרים הגדולים מעכבים בשבועות האחרונים את החלטתם בנוגע למימון פרויקטים גדולים בתחום התשתיות בישראל, זאת על רקע המשבר העולמי, כך נודע ל"גלובס". עמדת הבנקים הזרים צפויה לתרום למצוקת הנזילות במשק ותגביר את התלות של חברות התשתית במערכת הבנקאות המקומית.

מדובר, בין היתר, בבנק הסקוטי RBS (רויאל בנק אוף סקוטלנד) שהולאם באחרונה על ידי ממשלת בריטניה ואמור לממן את פרויקט הרכבת הקלה בת"א. בפגישה שהתקיימה בשבוע שעבר בין נציגי המדינה וזכיינית הרכבת הקלה, קבוצת MTS, שבראשות אפריקה ישראל, דווח כי הבנק הסקוטי הודיע כי הוא אינו יכול להתחייב לתנאי מימון הפרויקט, זאת עד שהנהלת הבנק החדשה תגבש את מדיניותה בנושא.

בפגישה השתתפו המשנה לחשב הכללי, עמי לנדאו, ונציגי MTS וחברת נת"ע (נתיבי תחבורה עירוניים), בניהולו של ישי דותן, האחראית על הפרויקט. נציגי MTS ציינו בדיון כי מבחינתם מדובר ב"כוח עליון" והם ממתינים לקבלת התשובה הסופית של הבנק.

RBS, יחד עם הבנקים הגרמניים KFW ו-BAYREN, אמורים להעמיד מימון זר בהיקף של 7-8 מיליארד שקל לפרויקט הרכבת הקלה, זאת לאחר ש-MTS כבר סיכמה עם בנק לאומי על העמדת מימון של 2.5 מיליארד שקל. מועד הסגירה הפיננסית של הרכבת הקלה בת"א נדחה לתחילת ינואר. הדחייה נבעה מדרישת הבנקים לשנות את תנאי הזיכיון.

בכירים בענף התחבורה מעריכים כי לנוכח הבעיות עם הבנקים הזרים גם המועד החדש אינו ריאלי. לדבריהם, "אם המדינה לא תתערב ותגדיל את רשת הביטחון לפרויקט קשה לראות כיצד אפשר יהיה להגיע לסגירה פיננסית בחודשים הקרובים. באוצר חייבים להתערב אם רוצים שהפרויקט יצא לפועל".

חוזרים לבנקים המקומיים

פרויקט הרכבת הקלה בת"א אינו היחיד שמתקשה לגייס הון זר. גם הבנק הצרפתי הגדול BNP שאיתו התנהלו מגעים להובלת המימון להקמת כביש רוחב 531 בהשקעה של 2.5 מיליארד שקל דחה את תשובתו באשר למימון הפרויקט. BNP קיבל את המינוי להובלת קונסורציום הממנים לכביש 531 עוד לפני המשבר, וכאמור נוטה כעת לדחות את החלטתו עד להתבהרות תמונת המשבר.

במקרה של כביש 531, שבו זכתה חברת שפיר הנדסה שבשליטת משפחת שפירא, הבעיה חמורה הרבה פחות מאשר ברכבת הקלה, זאת מאחר והבנקים המקומיים, לאומי והפועלים, יכולים לממן את מלוא הפרויקט.

יצוין כי לפני המשבר החלו הבנקים הזרים לגלות יותר מעורבות במימון פרויקטי תשתית בישראל. הדוגמא הבולטת לכך היתה הקמת מתקן ההתפלה בחדרה שמומן על ידי קונסורציום של בנקים זרים שכלל את בנק לפיתוח אירופה EIB, בנק קליון (CALYON) הצרפתי ובנק ההשקעות BES מפורטוגל.

"על המדינה להיערך לכך שכל הכניסה של הבנקים הזרים תיעצר. הפירמות הבינלאומיות עוצרות את כל המימון להשקעות בחו"ל", אומר גורם בכיר בשוק ההון המתמחה בתחום מימון הפרויקטים. "ההנחה שלנו שייקח שנה עד שנתיים עד שנראה את המממנים הזרים חוזרים לתמונה. זה יביא לכך שחברות התשתית יחזרו לבנקים הישראליים לקבלת מימון מיידי".

מנכ"ל MTS, יוחנן אור, מסר בתגובה כי RBS נותר מחויב למימון הפרויקט. לדבריו, תנאי המימון נמצאים עדיין בבדיקה אך הלאמת הבנק משפרת את יכולתו להעמיד מימון. "המשבר משפיע על כל השוק העולמי ולא רק על ישראל. אף בנק לא מוכן להעמיד מימון עד סוף 2008. המרווחים (מרווחי הריבית, ל"ב) כיום בעלייה, אבל אנחנו מקווים שתהיה ירידה בתחילת 2009. להערכתנו, לא יהיה צורך לדחות שוב את מועד הסגירה הפיננסית", אמר אור.

הוא אישר עם זאת כי הנהלת הבנק הודיעה כי היא בוחנת את עמדתה. "יש הנהלה חדשה בבנק. יש החלטה שלהם להשקיע בתחום התשתיות, וכאשר נגיע ליום ההחלטה אנחנו נתחרה בפרויקטים אחרים בעולם שבהם יש החזרי הון אחרים. ההחלטה שהבנק יקבל תשפיע על גודל המרווחים", אמר אור.

לדבריו חלה התקדמות במו"מ מול המדינה לגבי השינויים שדורשים הבנקים להסכם הזיכיון. "אנחנו מקווים לגבש עד סוף חודש נובמבר את ההסכמות המסחריות מול המדינה. נשארו מעט נושאים שיש מחלוקות", אמר. *