בנק ישראל מרגיע: עלייה זמנית ומתונה של הגירעון אינה צפויה לפגוע ביציבות המשק ובאמון הציבור והמשקיעים

בנק ישראל מפרסם היום (ד') את דו"ח האינפלציה לרבעון השלישי של 2008 , אשר מוגש לממשלה, לכנסת ולציבור במסגרת המעקב התקופתי אחר התפתחות האינפלציה והעמידה ביעד האינפלציה שקובעת הממשלה. הדוח הוכן במסגרת הפורום המוניטרי הבכיר בבנק ישראל בראשות הנגיד הפורום שבמסגרתו מקבל הנגיד את החלטות הריבית.

מדד המחירים לצרכן עלה ברבעון השלישי של 2008 ב-2%, וב-12 החודשים האחרונים - ב-5.5% אחוזים, שיעור הגבוה במידה משמעותית מהגבול העליון של יעד יציבות המחירים (3%). זאת אף על פי שבמהלך רבעון זה ירדו מחירי הנפט והמזון ירידה חדה, על רקע ההאטה העולמית.

התפתחות המחירים בשנה האחרונה הושפעה במידה ניכרת מעליות מחיריהם של חומרי הגלם בעולם (בתקופה שקדמה לרבעון זה), ובראשם הנפט והמזון, ומרמת הביקושים הגבוהה ששררה במשק הישראלי. עליית המחירים הגבוהה ברבעון הנסקר נשענה על עליה ניכרת של 8.2% בסעיף הדיור.

על רקע עליית המחירים הגבוהה והמתמשכת מתחילת השנה, וההערכות כי המשק מצוי בתעסוקה מלאה, העלה בנק ישראל את הריבית בכל אחד מחודשי הרבעון השלישי בשיעור של 0.25%, וזו הגיעה בספטמבר לשיעור של 4.25% .

בנק ישראל המשיך לרכוש מטבע חוץ ברבעון השלישי, והחל מה-10 ביולי - לנוכח הייסוף המצטבר המהיר בשער השקל - הגדיל את קצב הרכישות ל-100 מיליון דולרים ליום. עם התגברות אי-הוודאות לגבי מצב המשק הבין-לאומי לאחרונה, שוקל בנק ישראל להמשיך ברכישות המט"ח לתקופה מסוימת גם לאחר השלמת התוכנית להגדלת היתרות.

על פי ההערכות של בנק ישראל וחזאים אחרים צפוי קצב האינפלציה השנתי (קצב עליית המחירים בשנים עשר החודשים האחרונים) להישאר בתקופה הקרובה גבוה מהיעד, אך להתמתן בהדרגה ולחזור לתחום היעד עד אמצע שנת 2009. עדכון התחזיות לאינפלציה כלפי מטה, יחסית לדוח האינפלציה הקודם (מיולי 2008), נובע מהירידה החדה של מחירי הסחורות בעולם, ומההשלכות הצפויות של החרפת המשבר העולמי על הפעילות והתעסוקה במשק הישראלי.

קיימת אפשרות שתידרשנה פעולות תמיכה של הממשלה ובנק ישראל בפעילות המשקית, אולם מן ההכרח שצעדי תמיכה כאלה יתאמו את היעדים והאילוצים של הטווח הבינוני והארוך. במיוחד חשוב שהם לא יתבטאו בהתפתחות חריגה של גירעון הממשלה והחוב הממשלתי.

בבנק ישראל מציינים כי גורם מרכזי שתרם לעמידותו היחסית של המשק הישראלי למשבר העולמי הוא האחריות התקציבית בשנים האחרונות, שהתבטאה בירידת הגירעון ויחס החוב לתוצר. ההאטה הצפויה בפעילות הכלכלית העסקית תגרור צמצום של הכנסות הממשלה ממסים, שבעקבותיה צפויה גם עלייה זמנית של הגירעון הממשלתי.

הודות לאמינות שצברה המדיניות הפיסקלית, עלייה זמנית ומתונה של הגירעון אינה צפויה לפגוע ביציבות המשק, ובאמון של הציבור והמשקיעים המקומיים והזרים במדיניות הכלכלית הישראלית. עם זאת, הואיל ויחס החוב הציבורי לתוצר עדיין גבוה מהרצוי בטווח הארוך, יש להימנע מצעדים שיגדילו את הגירעון והחוב מעבר למתחייב מההשפעה הישירה של ההאטה, כלומר מעבר לנגזר מפעולתם של "המייצבים האוטומטיים".