התשואות השליליות בקופות הפיצויים יאלצו חברות להגדיל את ההפרשה לפיצויים בכ-3 מיליארד שקל

מתחילת 2008 עמדה התשואה השלילית הממוצעת בקופות הפיצויים על 7.78%-, כאשר בספטמבר לבדו נרשמה תשואה של 5.09%-. הערכות כי באוקטובר תהיה תשואה שלילית של 7%-8%. קופות הפיצויים המרכזיות מנהלות 18.9 מיליארד שקל, לאחר שבתום 2007 עמדו הנכסים על 21.3 מיליארד שקל.

העמית בקופות הפיצויים הוא המעסיק, שמפריש בגין פיצויי פיטורין עתידיים עבור עובדיו. החשבון הינו בבעלותו הבלעדית ועל שמו. אם הקופה מציגה תשואה עודפת על החבות, רשאי המעביד להשתמש בעודפי הכסף ולהכיר בהם כהכנסה. אם הקופה מניבה תשואה נמוכה מחבות המעביד המחושבת מחדש מדי תקופה - עליו להשלים את הסכום הנדרש מתוך הכנסות הפירמה.

סעיף 12 לחוק הפיצויים קובע כי יש לשלם שכר של חודש אחד בגין כל שנת עבודה, כאשר בגין חלק מהשנה ישולם החלק היחסי מהשכר החודשי. כלומר עובד שעבד שש שנים ושישה חודשים ופוטר, זכאי לפיצוי ממעבידו בסך של שש וחצי משכורות.

מאחר וקיים חשש כי אם ייאלץ המעביד לפצות את העובד מתוך הכנסות העסק השוטפות, עשוי העסק שלא לעמוד בנטל ההוצאה החד-פעמית הגבוהה ואז העובד ייפגע - ניתנה בתקנות אפשרות למעביד להפריש באופן שוטף 8.33% (1/12) משכר העובד בכל חודש לקופת הפיצויים. זאת, בכדי לעמוד בחובת הפיצוי של חודש משכורת לכל שנת עבודה.

כלל ביטוח מובילה

סעיף 14 לחוק מאפשר למעסיק להעביר את הכספים על שם העובד, כך שהעובד יקבל את הסכום שהופרש גם במידה והתפטר והמעסיק לא יהיה מחויב בהשלמת שכר לסכום הנדרש. ואולם, בענף הביטוח מעריכים כי רק 20% מהעובדים חתמו על סעיף זה, כך שרוב החבויות נותרו של המעסיק.