כמו נדידת הציפורים אחר מקורות מזון, כך בעתות משבר קרנות ההון סיכון מחפשות הזדמנויות אלטרנטיביות. אוורגרין יוצאת עכשיו לדרך כזו, עם החלטתה לבחון השקעות גם בחברות בשלות.
צעד מעשי בכיוון נעשה כבר בשבוע שעבר, כאשר בעת מפגש המשקיעים השנתי בקרן, שהתקיים בניו יורק, הציגו השותפים בקרן למשקיעים את תוכניתם להשקיע גם בחברות בוגרות יותר וקיבלו מהם אור ירוק.
אוורגרין, אותה הקימו יעקב בורק ועופר נאמן בשנת 1987, מנהלת כ-650 מיליון דולר בחמש קרנות. הקרן, כמו שכתוב בעמוד השער של אתר האינטרנט שלה, היא ממוקדת בהשקעות בחברות טכנולוגיה ישראליות בשלבים המוקדמים בתחומי התקשורת, תוכנה, מכשור רפואי, אינטרנט ומדיה. בשלוש השנים האחרונות, עם פרישתם של בורק ונאמן מתפקידם כשותפים פעילים, מנהלים את הקרן השותפים ארז שחר ובועז דינטי לצד השותפים הנוספים עדי גן ורונית בנדורי.
לדברי השותפים בקרן, ההחלטה לבחון ואולי אף להשקיע בחברות בשלות נעשתה לאור העובדה שהם הבחינו בלא מעט הזדמנויות השקעה טובות בישראל.
לדברי שחר, המהלך לא ישנה את האסטרטגיה של הקרן באופן משמעותי, "אנחנו נמשיך להתמקד במה שאנחנו עושים הכי טוב, וזה השקעה בחברות בשלבים מוקדמים יחסית. מצד שני, אנחנו לא מתביישים להיות אופורטוניסטים כשיש הזדמנויות שנראות טובות. לאור המצב, יש יותר חברות טובות שיצטרכו יותר זמן והון עד לאקזיט וכדאי לבחון אופציה זו".
גייסה קרן חדשה
אוורגרין השלימה לפני כשנה את גיוס הקרן החמישית שלה, בהיקף של 200 מיליון דולר. השקעה בחברות בוגרות ומבטיחות יכולה לסייע אוורגרין להגיע ביחד עם החברות לאקזיטים מהירים יותר.
*איך תשלבו בין השקעות מוקדמות למאוחרות?
"אנחנו לא מקצים הון מיוחד מהקרן להשקעות בחברות בשלות. אנחנו מושקעים בלא מעט חברות, שנכנסנו אליהן בשלבים מוקדמים ורואים שהיום, גם אם הן מצליחות, הן צריכות יותר זמן וכסף עד שיוכלו להגיע לקו האקזיט. בכל אופן, אנחנו בהחלט שומרים על האסטרטגיה של הקרן בנוגע לתחומים".
*אבל השקעה בחברה בסבב ראשון ובסבב חמישי אינה דומה.
שחר: "אנחנו לא נשקיע בחברות שאינן בתחומים שאנחנו פעילים בהם. בנוסף, אנחנו הרי פעילים בחברות הפורטפוליו שלנו, שחלקן כבר חברות בשלות ובוגרות. השינוי היחידי מבחינתנו הוא שאם ניתקל בהזדמנות השקעה בחברה טובה, לא נשלול על הסף רק בגלל שהיא בעיצומו של סבב הגיוס הרביעי או החמישי. עדיין מדובר בחברות טכנולוגיה, בתחומים שאנחנו מכירים ושאנחנו יכולים לסייע לחברות הללו, לא רק בהון".
למעשה, אוורגרין כבר יצאה לדרך החדשה של השקעה בחברות בוגרות, כאשר השקיעה לאחרונה ב-NITI, שמפתחת מוצרים לתחום הניתוחים במערכת העיכול. שחר אומר שבאוורגרין מניחים שבזמן הקרוב, עם העמקת המשבר, צפויות להיות בשוק יותר חברות בוגרות שיזדקקו להון נוסף.
היזמים נדבקים לכסא
אוורגרין היא אולי הראשונה לנקוט בצעד זה, אך בזמן הקרוב בוודאי נראה קרנות הון סיכון נוספות שמודיעות או בפועל מבצעות השקעות בחברות בשלות. בשעת משבר, ההון סיכון הישראלי ממעט להשקיע בחברות שרק מוקמות, למרות שעל-פי ספרי הלימוד, אלו החברות שיכולות להחזיר את התשואה הגבוהה ביותר ובעלות רמת הסיכון הגבוהה ביותר.
השקעה בחברות בשלבים המאוחרים יותר, במיוחד כשיש כבר מוצר עובד ולקוחות משלמים, היא בעלת סיכון נמוך יותר. בנוסף, בימי משבר יזמים פוטנציאלים לא ממהרים לצאת להרפתקה של הקמת חברה חדשה, ופחות יזמים מסתובבים בחוץ עם רעיונות מצוינים, כך שגם קרנות שמחפשות להשקיע בשלבים מוקדמים, נהנות מהיצע פחות גדול. לא מעט מעתודת היזמים מעדיפה היום להידבק לכיסא במקומות העבודה הבטוחים יחסית, בדרך כלל באחת מחברות הטכנולוגיה הגדולות והמבוססות יותר.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
