פלאפון משיבה לתביעה הייצוגית: מדובר בתובעת שעבדה בחברה כדי לדלות מידע

עילות התביעה הייצוגית במקרה הנדון הן טענות, לפיהן חברת פלאפון מחייבת את מנוייה שלא כדין בזמן אוויר בשיחות המשך ממוקד מודיעין 144; מחייבת בריבית פיגורים ביתר; וכן מחייבת בריבית בגין פריסת החוב לתשלומים בשיעור גבוה מזה הקבוע בתנאי רישיונה.

פלאפון טוענת כי התובעת תיכננה את מהלך הגשת התביעה מראש: תחילה היא פנתה לחברה באמתלת שווא של חיפוש עבודה והתקבלה לקורס הכשרה מקצועי לתפקיד של נציגת שירות במוקד הכספים של החברה. לדברי פאלפון, במסגרת הקורס נחשפה התובעת למידע סודי ורגיש, שאותו ניצלה בחוסר תום לב קיצוני כדי לנסות לדלות עילות תביעה פוטנציאליות. לטענת החברה, לאחר שחשה התובעת שבידה מידע מספיק, היא גרמה לפיטוריה ובהמשך הגישה שורה של תביעות ייצוגיות חסרות בסיס, תוך הסתרת עובדות מהותיות מבי המשפט.

לטענת החברה, התובעת בודקת את פירוטי החשבוניות שלה בדווקנות ובאדיקות ואת הסעיפים ברישיון פלאפון כדי לחפש עילות תביעה, בהן הפרת תנאי הרישיון. זאת, כאשר לעיתים התובעת עצמה יוצרת את המצב שמהווה שלשיטתה בסיס להגשת תביעה.

לדברי החברה, התובעת במקרה הנדון בחנה את התנהלותה תחת זכוכית מגדלת, עברה הוראה אחר הוראה ברישיונה במטרה למצוא עילת תביעה, ולו איזוטרית ונידחת. על רקע זה, טוענת החברה כי התובעת אינה יכולה להיחשב כתובע ייצוגי תם לב, משום שעילת ההטעיה בתביעות ייצוגיות נועדה למצבים בהם לקוח נקשר בעסקה עקב מידע מוטעה שנמסר לו ולא עקב "גילויים" לאחר חיפוש וחקירה מעמיקה בדיעבד.

פלאפון מציינת כי התובעת הגישה 4 בקשות נוספות לאשר תביעה ייצוגית נגד חברת לאומי קארד, בנק הפועלים וחברות סלולר נוספות. לדבריה, הגשת תביעות חסרות שחר שסכומיהן מופרזים נגד חברות הסלולר הפכה לדבר שבשגרה. (ת.א. 1791/08).